אשתר
 | |
| תרבות |
הדת המסופוטמית  |
|---|---|
| אלים מקבילים |
עשתרת, Šauška, איננה |
| אב |
סין |
| אחים |
ארשקיגל, שמש |
| בן או בת זוג |
תמוז, אשור |
  | |
אִשְתָר (באכדית, בשומרוגרמות: dINANNA, נהגה Ištar;[1] לעיתים נכתב בעברית עִשְתָּר) היא אלה אכדית, המקבילה לאִינַנַ השומרית. לרוב מקבילה גם לעשתרת השמית־מערבית. אלת הפריון, האהבה והמין.
שורשיה אינם ברורים, אך כנראה היא גלגול מאוחר של איננ.[דרוש מקור] המיתולוגיה המסופוטמית מיחסת לה גנאלוגיה סבוכה וסותרת: אחת מוצגת כבת סין ואחות שַמַש, ופעמים אחרות כבת (או אשת) אַנוּ, ולפעמים אף כבת אנליל.
התיעוד הקדום ביותר לסגידת איננ הוא בעיר המדינה השומרית ארך, שם קיבלה לראשונה את קשרה לתמרים, בשרים, צמר ותבואה.
קישרה לתבואה גם הביא לקישורה לגשמים, סערה וברקים, בדומה לאנו. ומכאן כנראה גם הקונוטציה הצבאית, עניין שהביא לעילויה בקרב התרבות האשורית המיליטנטית. המנונים ומזמורים רבים נכתבו בשמה, וניכרת פרדוקסליות רבה באופייה. אופי שמחד גיסא רגוע וטבעי ומאידך גיסא, צבאי ואלים.
חזות אחרת של האלה קשורה לגרמי השמים, במיוחד הכוכב ונוס, ואף שם אחת היבשות שעל הכוכב הוא "טֵרַה אשתר".
המרכזים החשובים לסגידתה הם אֵאַנַ (בית אנ) בארך; אֵמַכְ (הבית הכביר) בבבל ואֵמַשְמַשְ (בית המנחות) בנינוה. כמו כן, הייתה האלה לאלת הזנות, וכנראה שבטקסים מסוימים לסגידתה התקיימו יחסי מין דמויי "הנישואים הקדושים".
על חותמות ומונומנטים מופיעה האלה פעמים רבות עם קשת וחצים, וכתר על ראשה. סמלה הוא כוכב בן שמונה חרוטים, ונמצאו פסלים רבים המציגים את האלה במערומיה, בעוד ידיה מחובקות מנגד לחזהּ, או אוחזות בתינוק.
במילון אמורי–אכדי המתוארך לימי עמורפיא (חמורבי) או רים-סין הראשון, מובאת ענת בטור המלים האמוריות כמקבילה לאשתר בטור המלים האכדיות.[1]
אשתר במיתולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר נכבד של מיתוסים עוסקים באשתר ומציירים את אופייה.
האחד, אגדת גילגמש, מספר על טבעה הקנאי, והדמות המינית של אשתר. לפי המסופר במיתוס, לאחר שכוהנת אשתר בארך (עירו של גילגמש) הופכת את אנכידו לישות מתורבתת, יוצאים הוא וגילגמש למסע. לאורכו מסרב גילגמש לחיזוריה של אשתר, הנודעת באהוביה שנטשה והביאה למותם, ובכך מביא לחרון אפה. האלה שולחת אחריהם את "פר השמים", אך הצמד קוטל אותו. לבסוף נגזר דינו של אנקידו למיתה בגלל עזרתו בקטילת הפר והשד חֻמְבַּבָּ.
במיתוס אחר יורדת אשתר לעולם התחתון, כנראה בניסיון לגזול מאחותה, אֶרֶשְכִגַל (אנ'), את השליטה בשאול. לפני יציאתה פקדה על אחד מעבדיה שבמקרה ולא תחזור במהרה, עליו לפנות למספר אלים. בדרכה לחדר המלכות של אחותה, עברה אשתר שבעה שערים, ובכל אחד הופשטה מפריטי לבושה (שמהווים את מקור כוחה). לבסוף כשבאה לכדי עימות עם אחותה היא נהרגה, וגופתה נתלתה על קיר. עבדה, נִנְשֻבֻּר, הבין כי ניסיונה העלה חרס, ופנה לאל אֶנְכִּי. האל יצר מהסיאוב שתחת ציפורניו שני שליחים שהצילו את האלה. אך נגזר עליה למצוא מחליף למקומה בשאול. והיא מטילה זאת על בעלה דּוּמוּ זִיד, הוא האל הבבלי תמוז.
השם אשתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם העברי אסתר הוא גרסה של השם אשתר, כמו שהשם מרדכי הוא גרסה של שם האל המסופוטמי מורדוך.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשתר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אשתר, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- עשתר/אננ, באתר מט"ח
- עילי תדמור, האלה הדו-מגדרית שאחרי מותה כל העולם הפסיק להזדווג, באתר הארץ, 10 בפברואר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Andrew George, Manfred Krebernik, Two Remarkable Vocabularies: Amorite-Akkadian Bilinguals!, Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale 116, 2022, עמ' 115, 119 doi: 10.3917/assy.116.0113
| המיתולוגיה המסופוטמית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון השומרי והאכדי | אבזו – אפסו (אנ') • אוּתוּ – שַמַש (אנ') • איננה – אשתר • אנו • אנכי – אאה • אנליל • אשור • מרדוך • נינגל (אנ') – נִכַּל • נינורתה • נינחורסג – בלת־אילי • נינליל • נינקאסי • נינתינוגה (אנ') • נרגל • ננה – סין • שלמנו • תיאמת • דומוזיד – דואוזו (תמוז) | 
|
| יצירות ספרותיות חשובות | אנומה אליש • הוראות שורופק • עלילות גילגמש | |
| גיבורים | אותנפישתים • אנכידו • גילגמש • זיאוסודרה | |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
