עובד ידע הוא עובד שהידע שלו הוא המרכיב המשמעותי בתפקידו בארגון. במאה ה-21, חלק ניכר מהעובדים בארגונים הם עובדי ידע.

המונח "עובד ידע" נטבע לראשונה על ידי פיטר דרוקר בשנת 1959 בספרו Landmarks of Tomorrow, אך הדיון המרכזי הראשון בו הוא בספרו "Management Challenges for the 21st Century" שפורסם בשנת 1999. בספרו זה דן דרוקר במשמעויות השונות הנובעות מעבודת ידע. בתקופה זו דובר על כ-25% מהעובדים בארגונים שהם עובדי ידע. בפרק הזמן שחלף מאז אחוז עובדי הידע עלה - כיום מהווים עובדי ידע כמעט 75% מהעובדים במדינות המתועשות^{[דרוש מקור]}.

• אהבת עצמאות. נטייה שלא לקבל מרות, בעיקר לגבי דרך ביצוע העבודה.
• הגדרת תהליך העבודה מסובכת יחסית.
• ניתן ללמוד רבות על התפקיד על ידי צפייה בו.
• דרך הפעולה נבחרת באופן מחושב.
• מחויבות לתפקיד ולארגון משמעותית לביצועים.
• הערכת ידע עצמי, לעיתים אין נכונות לחלוק בו.

בספרו "Drive" משנת 2009 מתייחס דניאל פינק (אנ') להתפתחות ההנעה (מוטיבציה) למה שהוא מכנה כיום הנעה 3.0. הגורמים המניעים עובדי ידע, בעידן זה, הם:

• עצמאות - בביצוע המשימות, בבחירת הזמן לביצוע, בשיטת הביצוע ובצוות.
• מומחיות - פיתוח מומחיות אישית בפעילויות.
• משמעות - קיום משמעות לתפקיד: לא רק עבודה לצורך משכורת.

עובד ידע עושה שימוש במקורות שונים לביצוע עבודתו. מקורות הידע העיקריים בהם עשוי להעשות שימוש הם:

• הכשרה מקצועית
• ניסיון אישי
• חיפוש מידע באינטרנט
• מידע מעמיתים באמצעות: שיחות, כנסים, רשתות חברתיות ופורומים.

• צווארון לבן
• מקצועות חופשיים

• How to think like a knowledge worker UNPAN
• Managing the Knowledge Workforce
• Thinking for a Living
• Drive
• Knowledge workers as fractals in a complex adaptive organization Knowledge Systems "Vanola", Snunith Shoham, Alon Hasgall