סינופטיקה
סינופטיקה היא התחום בתורת חיזוי מזג האוויר. מקור המילה בצמד המילים synchronus - בו-זמני ו-optic - חזותי ופירושה ראייה בו-זמנית. ראייה זו מוקנית על ידי מפה סינופטית המציגה את מצב האטמוספירה בזמן נתון על פני שטח נרחב.
הפקת המפה הסינופטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מפה סינופטית
על מנת להציג את מצב האטמוספירה בזמן נתון יש לאסוף נתונים ממספר גדול של תחנות הפרוסות על פני שטח נרחב, ככל שיש יותר דיווחים בזמן נתון כך הדיוק בחיזוי יהיה גבוה יותר (בזמן מלחמה, המדינות המעורבות לעיתים לא מדווחות מהו מזג האוויר שלהן כדי לא לתת יתרון לאויב), את האיסוף הזה עושים באמצעות תצפיות קרקע ותצפיות רום.
תצפית קרקע, מכילה נתונים מטאורולוגיים (כגון טמפרטורה, לחות, לחץ אוויר, ראות, עננות) על הקרקע ובסמוך לה. כיום במרבית השירותים המטאורולוגיים בעולם קיימות תחנות אוטומטיות המשדרות באופן רצוף נתונים מטאורולוגיים אלה אל מחשב המטאורולוג בתחנה. המטאורולוג מדווח נתונים אלה למרכז החיזוי הארצי, והמרכז הארצי מדווח למרכז האזורי ומשם הם מועברים למודלים לחיזוי.
תצפית רום, נערכת בדרך כלל פעמיים ביממה, באמצעות הפרחת בלון מטאורולוגי אליו מחוברת רדיוסונדה. הרדיוסונדה היא משדר שעולה למרומי האטמוספירה ומשדר נתונים על מצב האטמוספירה ברום (כמו טמפרטורה, לחות ולחץ אוויר). נתונים אלו מעובדים באמצעות מחשבי על ומהם משרטטים בצורה גרפית את הנתונים. מאיסוף של נתוני רום במקומות שונים ניתן לשרטט את המפה סינופטית המציגה את המצב העכשווי של האטמוספירה ולהריץ על בסיס נתונים אלו ועל בסיס נתונים קודמים מודלים של חיזוי, כדי ליצור מפות סינופטיות חזויות.
יחידה מקובלת למדידת לחץ אוויר נקראת מיליבר, או בקיצור מ"ב. לחץ האוויר הממוצע בגובה פני הים הוא כ-1013 מ"ב. ככל שעולים בגובה המדידה לחץ האוויר יורד, ובגובה של כ-5.5 ק"מ מעל פני הים (לשם המחשה, פי 2.5 מגובה פסגת החרמון) הלחץ יהיה 500 מ"ב. שני הפרמטרים המרכזיים לחיזוי מזג אוויר הם מצב האטמוספירה בגובה פני הים ובמפלס הלחץ 500 מ"ב.
"מערך הכוחות" האטמוספירי מורכב מארבע מערכות לחץ:
- שקע ברומטרי- אזור שבו לחץ האוויר יהיה נמוך מסביבתו. זוהי מערכת שגורמת להתכנסות אוויר למרכזו ועקב כך לעלייתו ולכן מעודדת היווצרות עננים ומשקעים.
- אפיק ברומטרי- שלוחה של שקע
- רמה ברומטרית- אזור בו לחץ האוויר יהיה גבוה מסביבתו. זוהי מערכת שגורמת להתבדרות (התפזרות) אוויר תוך כדי שקיעתו ולכן מעודדת היווצרות מזג אוויר בהיר.
- רכס ברומטרי- שלוחה של רמה
בחצי הכדור הצפוני, זרימת האוויר סביב רמה ורכס היא עם כיוון מחוגי השעון ואילו זרימת האוויר סביב שקע ואפיק היא נגד כיוון השעון. בחצי הכדור הדרומי הכיוונים הם הפוכים.
מערכות אלו מתבטאות גם במפות הקרקע (גובה פני הים) וגם במפות הרום (500 מ"ב).
התמונה המצורפת מתארת מפה סינופטית שהוגדלה על ידי תוכנת מחשב. מפה זו מציגה את המצב הסינופטי בגובה פני הים וברום:
- קווי הגבול בין המדינות השונות מסומנים בשחור.
- קווים לבנים מתארים איזוברים (קווים שווי לחץ) בגובה פני הים.
- השטחים הצבעוניים תחומים על ידי קווים שווי גובה הנקראים איזוהיפסות. קווים אלו מחברים בין נקודות שבהן הלחץ (בסביבות 500 מ"ב, לפי מקרא הצבעים) מתקבל באותו גובה מעל פני הים. את ערכי הגבהים של אזורים במפה הסינופטית נהוג לפעמים לציין בדקה-מטרים (ד"מ), לכן צריך להכפיל ב-10 כדי לקבל את הגובה במטרים ("דקה" פירושו 10).
בתמונה ניתן לראות כי ישראל מושפעת משקע ברומטרי באזור קפריסין אשר מעודד היווצרות משקעים. האזורים הקעורים במפה נקראים אפיקי רום ואלה מעודדים היווצרות משקעים (ראו: אפיק רום).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מפות 500 מ"ב באתר Topkarten.
הסבר על תוכן הקישור: מצד שמאל נמצאים מודלי החיזוי. שלושת המודלים המובילים: ECMWF, GFS, UKMO.
בכל אחד מהם יש תפריט. מפת 500 היא הראשונה בתפריט ומשמשת כברירת מחדל. ישראל נמצאת על גבול המפה בצד ימין.
| תחומי מדעי כדור הארץ | |
|---|---|
|
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
