סחר הוגן (באנגלית: Fair Trade) היא תנועה חברתית אשר מטרתה לסייע ליצרנים ומגדלים במדינות מתפתחות לקבל תנאי סחר טובים יותר. התנועה דוגלת בתשלום מחיר גבוה יותר ליצואנים ממדינות אלה, כמו גם לשיפור תנאי העבודה והסביבה. התנועה מתמקדת בסחורות, או מוצרים, המיוצאים בדרך כלל ממדינות מתפתחות למדינות מפותחות, אולם נמכרים גם בשווקים המקומיים, סחורות הכוללות חפצי אומנות, קפה, קקאו, יין, סוכר ועוד. התנועה מבקשת לקדם את ערך ההגינות ביחסי סחר בין-לאומי באמצעות דיאלוג, שקיפות וכבוד הדדי.

סחר הוגן מציע שיטה אלטרנטיבית לשיטת הסחר הרווחת כיום בעולם, סחר חופשי.

בשיטת הסחר ההוגן מצמצמים את פערי התיווך בין היצרן לצרכן, ובכך, נטען, ניתן לשלם ליצרן נתח גבוה יותר מהמחיר הקמעונאי למוצר. אחת מדרישות התקן לסחר הוגן היא כי תהליך הייצור יתרחש בהליך משותף, זאת כדי להבטיח תנאי עבודה הוגנים ואת השתתפותם של כל היצרנים בהחלטות הנוגעות לתהליך הייצור. ארגוני ההפצה והתקנים של הסחר ההוגן מעודדים את הקואופרטיבים של היצרנים לספק לכל חבריהם הטבות בריאות, טיפול בילדים ואפשרות להלוואות. בנוסף, מעודדים את היצרנים להשקיע חלק מרווחיהם בחזרה בקהילותיהם.

לטענת תומכי שיטת הסחר ההוגן, הסחר החופשי, למרות המשתמע משמו, הוא גישה אידאולוגית הגורסת כי לשם רווחים "כל האמצעים כשרים". גישה זו, לטענתם, מתבטאת ביחס לא הוגן למגזר היצרני (החקלאים בשדות הקפה, פועלים בסדנאות היזע וכו') – החל משכר מתחת לשכר המינימום המקומי, איסור על התארגנות היצרנים באיגודי עובדים, שעות עבודה מרובות ולפעמים אף פגיעה פיזית בעובדים.

לטענתם, שיטת הסחר ההוגן נותנת ליצרנים אפשרות למחיה הוגנת תוך שמירה על אורח חייהם, על ידי מסחר המתקיים ישירות עם הצרכן, ללא תיווך של תאגיד בעל מטרות רווח ותוך מתן כבוד ליצרן.

עקרונות הסחר ההוגן הם:

• יצירת הזדמנויות ליצרנים מעוטי יכולת כלכלית
• שכר הוגן
• יצירת עצמאות אצל היצרנים
• תנאי עבודה הולמים
• שוויון מגדרי
• שמירה על הסביבה

הארגון לקביעת תקנים "FLO International" מעניק לחברות אישור סחר הוגן.

בישראל קיימות מספר עמותות העוסקות בקידום סחר הוגן. עמותת "פעולה ירוקה" פעלה בשני מישורים לקידום הנושא: קמפיין חברתי ושיווק מוצרי סחר-הוגן. עמותת "סינדיאנת הגליל" פועלת באזור הצפון ומשווקת מוצרי סחר הוגן מחקלאות גלילית^[1].

אחת הדרכים לקיים סחר הוגן היא בעזרת העדפה מכוונת לצריכה מאזורים פריפריאליים וקידום צדק חברתי. כל זאת ניתן לעשות בעזרת הכלכלה השיתופית הקוראת לצרכנים לחזק זה את זה ולא את התאגידים הגדולים. יתרה מכך, בעזרת כלכלה שיתופית מקוונת (קבוצות הפייסבוק, כדוגמת פשפשוק) ניתן לעשות העדפת רכישה לאזור הדרום (ואזורים פריפריאליים נוספים) מכל האזורים בארץ ובמחירים נוחים יותר^[2].

ב-2018 קם מיזם "סחר הוגן חיפה" במטרה להפוך את חיפה ל"יישוב סחר הוגן" הראשון בישראל. מטרת הפרויקט היא ליצור קהילת צרכני סחר הוגן בישראל וכך מתוך הביקוש יגדל ההיצע ויפעל לחץ על התאגידים לייצר מוצרים על פי עקרונות הסחר הוגן^[3].

ב-2019 הוקמה "הקואליציה לקידום סחר הוגן בישראל" – ברית בין ארגוני סביבה, עובדים, זכויות אדם, אחריות תאגידית ועוד המשתפים פעולה לקידום צריכה אתית וסחר הוגן בקרב צרכנים פרטיים, מוסדות ציבור ועסקים בישראל.

• צרכנות אתית
• ישוב סחר הוגן

מדיה וקבצים בנושא סחר הוגן בוויקישיתוף

• התו החברתי של עמותת במעגלי צדק
• סחר הוגן - באתר "פעולה ירוקה"
• מיכל רז-חיימוביץ', ‏אילו חברות משווקות מוצרי סחר הוגן - ואיפה אפשר למצוא אותם?, באתר גלובס, 31 במרץ 2010
• ynet, יום הסחר ההוגן: צרכנות עם מוסר, באתר ynet, 11 במאי 2007
• מיכל רמתי, "סחר הוגן בישראל: יש אבל מעט", באתר הארץ, 8 במאי 2007
• ליז פתרסטון, הניו יורק טיימס, "כוס קפה עם תווית סחר הוגן, בבקשה", באתר הארץ, 8 במאי 2007
• טלי חרותי-סובר, חנות למוצרי סחר הוגן נפתחת בתל-אביב, באתר TheMarker‏, 9 ביוני 2009