נתן צבי פרידמן
 | |
| נתן צבי פרידמן, 1968 | |
| לידה |
21 ביולי 1914 כ"ז בתמוז תרע"ד |
|---|---|
| פטירה |
23 באוגוסט 1993 (בגיל 79) ו' באלול תשנ"ג |
| מדינה |
ישראל  |
| מקום פעילות | בני ברק, הונגריה, גבעת שמואל |
| תקופת הפעילות |
? – 23 באוגוסט 1993 |
| השתייכות | רבני המזרחי |
| תחומי עיסוק | הלכה |
| חיבוריו | "אוצר הרבנים", "נצר מטעי" |
  | |
נתן צבי פרידמן (כ"ה בתמוז תרע"ד; 21 ביולי 1914 - ו' באלול תשנ"ג; 23 באוגוסט 1993) היה רב, סופר וחוקר; מוותיקי רבני בני ברק.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בהונגריה לרב מנחם גרשון ולאסתר פרידמן[1], ולמד בישיבות הונגריה. בשנת תרצ"ד הוא הוסמך לרבנות באמצעות ועד הרבנים שליד הלשכה המרכזית של החרדים בהונגריה. בגיל 22 החל לשמש כמגיד שיעור ב"חברה ש"ס" בעיר בודפשט והורה באיסור והיתר ומקוואות מטעם הבד"ץ בבודפשט[2].
בשנת תרצ"ה נישא לשרה גיזה, בת מנחם צבי ויליגר. הוריו והורי אשתו נספו בשואה. לאחר מלחמת העולם השנייה שימש כרב לשארית הפליטה במחנה פרנוואלד שבבוואריה, היה חבר מועצת היהודים המשוחררים במינכן ונציג שארית הפליטה בקונגרס הציוני ה-22.
לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת תש"ז, עלה לישראל ושימש כרב בגבעת שמואל[3]. בשנת תשי"ב התמנה כרבו של שיכון ה' בבני ברק[4], שאכלס עולים חדשים ממזרח אירופה ומתימן, ושימש בתפקידו כארבעים שנה. טקס הכתרה רשמי התקיים במאי 1953[5].
השקפותיו ומאמריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב פרידמן היה חבר ועדת החינוך של הרבנות הראשית לישראל וחבר המזכירות של חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי. היה בעל השקפה ציונית והביע תמיכה במדינת ישראל. בספרו "נצר מטעי" כתב בעניין שלוש השבועות, שהואיל ונפסק בשולחן ערוך "שניים שנשבעו לעשות דבר אחד, ועבר אחד מהם על השבועה, השני פטור ואינו צריך התרה", ומכיוון שהגויים הפרו את חלקם, דהיינו רדו בישראל יותר מדי, פקע גם תוקפן של שתי השבועות האחרות ובטל האיסור לעלות בחומה.
הוא עסק רבות בסוגיות אקטואליות מההבט ההלכתי ואת מאמריו פרסם בבמות שונות, ובהן: "הצופה", "סיני", "קול תורה", "התורה והמדינה", "נועם", ו"שנה בשנה". בין נושאי המאמרים שעסק בהם: לימוד תורה שבעל-פה לנשים; זכויות המיעוטים והגבלותיהן לשם ביטחון - לאור ההלכה; סמכות הרשויות המוניציפליות לאור ההלכה; שימוש באוכלין ליצירות אומנותיות ועוד.
אוצר הרבנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפעלו הגדול של הרב פרידמן הוא הספר האנציקלופדי "אוצר הרבנים", המכיל כעשרים אלף ערכים על הרבנים וגדולי התורה באלף השנים שבין 970–1970[6]. הערכים כוללים פרטים ביוגרפיים קצרים ומתומצתים ובהם מצוינים שמות הרבנים, תפקידם, ייחוסם, ותאריכים שונים בחייהם. ספר זה נחשב אחת היצירות הראשונות והמרכזיות בתחום זה.
הפולמוס על היתריו בספרו נצר מטעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תשי"ז הוציא הרב פרידמן את ספרו שו"ת "נצר מטעי", המכיל "בירורים, דינים וחידושים בבעיות המתעוררות בחיי יום יום". בספר נקט הרב פרידמן גישה מקלה בתחומים שונים. פסק שעורר התנגדות מצד כמה רבנים הייתה היתר לסגירת ברז ראשי של מערכת גז ביום טוב, שתביא לאחר כמה דקות לכיבוי הגז, משום שזה נחשב לכיבוי ב"גרמא". פסק זה התקבל במרוצת השנים על ידי כמה פוסקים אבל לא מוסכם באופן כללי. הצעה נוספת שלו הייתה לברך על אמירת ההלל ביום העצמאות, הצעה שהתקבלה מספר שנים לאחר מכן על ידי הרבנות הראשית לישראל. הפסק עורר את התנגדותם של כמה רבנים בבני ברק אז. רבנים חרדים, ובראשם הרב שמואל הלוי ואזנר, רבה של העדה החרדית הרב פנחס אפשטיין ורבה של יפו הרב יוסף צבי הלוי פרסמו קול קורא ובו הביעו את מחאתם נגד היתריו של הרב פרידמן[7] (נטען שחתימת הרב הלוי היתה מזויפת [8]). מאידך, הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, אף על פי שלא צידד בפסקו של הרב פרידמן, דעתו לא הייתה נוחה מקול קורא זה[9].
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו הוא הרב יעקב פרץ פרידמן שנולד בהונגריה וכילד עלה עם הוריו לישראל. הוא למד בישיבת פוניבז' ונישא לבתו של הרב יהושע חנן טורצ'ין, מרבני חיפה. לאחר פטירת אביו, מילא יעקב פרץ פרידמן את מקומו ברבנות שיכון ה'. בשנת 2008 נפטר יעקב פרץ פרידמן ואת מקומו ממלא חתנו הרב מרדכי בונם זילברברג, אף הוא בוגר ישיבת פוניבז'.
בתו אהובה נישאה לרב צבי דב זרצקי, רב שכונת קריית הרצוג וראש מחלקת נישואין ברבנות בבני ברק, בנו של הרב משה זרצקי מכרכור (נפטר בה' בחשוון תשס"ג).
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוצר הרבנים: תקופת הרבנות ד'תש"ל - ה'תש"ל
- שביל משמיע ישועה
- שפתי צדיק
- ויהי בנסוע
- נצר מטעי: בירורים, דינים וחידושים בבעיות המתעוררות בחיי יום יום בארבעת חלקי השולחן ערוך ובהלכות המדינה
- פרפראות לתורה: ביאורים, חידושים ורעיונות על התורה
- סדר הגדה של פסח פרפראות: ביאורים, חידושים ורעיונות
ממאמריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאמרים של הרב נתן צבי פרידמן, באתר ספריית אסיף
- אתר דעת מדינת ישראל לאור ההלכה, "סיני" מג, תשי"ח
- אתר דעת יחסי דתיים-חילוניים לאור ההלכה, "שנה בשנה", תשכ"ח
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תדהר (עורך), "הרב נתן צבי פרידמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 3997
- צילום מכתב מהרב נתן צבי פרידמן - עדות ראייה על דרשתו ודעותיו של הרב ישכר שלמה טייכטל בהיותו בבודפשט
- דיון על המאמר "ויהי בנסוע" שהתפרסם תחת הפסבדון "צפניה"
- ג. ז., גבעת שמואל (ידיעה על הגעתו לגבעת שמואל), הצופה, 1 בספטמבר 1947
נתן צבי פרידמן (1914-1993), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אמו אסתר הייתה בת הרב יצחק יוסף בליך, שהיה רב בגאווע, בן הרב נתן בליך, חתן רבי מאיר אברהם, שהיה רב בטשאבא. אביו היה בנו של הרב יעקב פרץ פרידמן, רב באודווארי, בן הרב יצחק אייזיק פרידמן, רבה של נירג'האזה.
- ^ הרב נתן צבי פרידמאן, הצופה, 3 במאי 1953
- ^ גבעת שמואל, הצופה, 30 בנובמבר 1948
- ^ עיר תורה ועבודה, הצופה, 12 בדצמבר 1952
- ^ חגיגה כפולה בשיכון ה' של הפוהמ"ז בבני ברק, הצופה, 5 במאי 1953
- ^ אוצר הרבנים, זכור
- ^ אתר היברובוקס
- ^ [1]
- ^ כך כתב בשו"ת יביע אומר חלק ג - אורח חיים סימן ל: "ושוב שמעתי גם כן קול רעש גדול ונתפרסם במודעות בשם גדולי הדור שיצאו נגד ההיתר הזה, דתבר גזיזי. ואע"פ שלענ"ד הפריזו על המדה במה שיצאו במודעות ברחובות קריה בזה וכו', נראה דהעיקר לדינא שאין להקל בזה".
| בקרת זהויות |
|
|---|
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
