נר נשמה הוא מנהג יהודי של הדלקת נר לציון זיכרון של אדם שנפטר. מקובל כסגולה לעילוי נשמתו.

מנהג הדלקת נר לכבוד נפטרים נזכר במשנה במסכת ברכות (דף נ"א): "אין מברכין בורא מאורי האש במוצאי שבת על הנר של מתים."

המקור למנהג מיוחס לכתוב בספר משלי: ”נר ה' נשמת אדם” (ספר משלי, פרק כ', פסוק כ"ז).

ישנן קהילות בין יוצאי תימן בהן לא נוהגים להדליק נר נשמה. חשיבות יתרה נודעה לנר נשמה עקב התפשטות חכמת הקבלה בה מופיע רבות עניין עילוי הנשמה והנאתה מהנר. ההבנה הפשטית גורסת כי מקור המנהג הוא בהבאת נר לבית המדרש לתועלת לימוד התורה כדי שזכות המצווה תועיל לנפטר ולא הנר עצמו. על פי זה רבנים בימינו מורים לשלם סכום כסף למאור בית המדרש (חשבון חשמל) בנוסף להדלקת נר כנהוג.

טעם נוסף מובא בשם הרב שניאור זלמן מלאדי, הנשמה נמשלה לנר משום שנשמת האדם היא כמו הלהבה של הנר, שלא משנה כמה יטו אותה ויורידו אותה למטה היא תמיד תיטה ותשאף כלפי מעלה, כלומר לא תיפול ותימשך למטה אחר החומר. ולכן מדליקים 'נר נשמה' משום שכביכול הוא בא להעלות את הנשמה בכך שמבטא את השאיפה הפנימית הטהורה והקדושה שלה להזדכך ולהתעלות, וגם אם חטא האדם רצונו הפנימי היה לעשות טוב ולהתעלות.

נוהגים להדליק נר זה בעיקר ביום השנה ("יאָרצײַט"), כלומר ביום הזיכרון שחל ביום פטירת קרוב משפחה. את הנר נהוג להדליק בבית, וגם ליד קברו. נהוג גם להדליק נר נשמה בבית האבל במהלך שבעת ימי האבלות, ויש שנוהגים להדליק בכל השנה הראשונה לפטירת הקרוב.

בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר"י מובא שבערב יום כיפור נהוג היה להדליק נר נשמה בבית הכנסת לאב ואם שנפטרו.

יש הנוהגים להדליק נר נשמה בכל תאריך בו נאמרת תפילת יזכור בבתי הכנסת (יום כיפור, שמיני עצרת, שביעי של פסח, שבועות).

המהרש"ל^[1] טען שהדלקת נר בערב שבת בבית הכנסת ביום פטירת האב או האם היה נהוג בכל ארץ אשכנז. לדעת רבי נחמן מברסלב (בספר המידות) הדלקת נר תמיד משמן זית היא סגולה כנגד גזירות שמד.

על פי רוב מדליקים נר מיוחד שזמן בעירתו ארוך במעט מיממה. ישנם נרות שדולקים שבוע שלם, ונהוג להדליקם בעיקר בזמן השבעה, בבית האבל.

• אבלות (יהדות)
• יום השנה (יהדות)
• עילוי נשמה

• על נרות נשמה, באתר "הלכה יומית"
• דודו כהן, ‏למה מדליקים נרות נשמה?, באתר ‏מאקו‏, 14 באפריל 2013
• למה מדליקים נר נשמה?הרב יהודה שורפין, באתר beitchabad
• מאמרים בנושא נר נשמה, באתר ספריית אסיף

מצוות ומנהגים יהודיים
ערכים כלליים	הלכה • עשרת הדיברות • תרי"ג מצוות • שבע מצוות דרבנן • שבע מצוות בני נח • רשימות: מצוות הנהוגות בזמן הזה • מצוות שאינן נוהגות בזמן הזה
סדר היום	נטילת ידיים • ציצית • תפילין • קריאת שמע • תפילה • תלמוד תורה • ברכת המזון
הלוח העברי	קידוש החודש • עיבור השנה • שבת • ראש חודש • חגי ישראל ומועדיו • שמיטה • שנת היובל
מצוות שבין אדם לחברו	ואהבת לרעך כמוך • צדקה • גמילות חסדים • לשון הרע • והדרת פני זקן • אונאת דברים • משפט עברי
מצוות התלויות בארץ	מצוות יישוב ארץ ישראל • מתנות כהונה • מתנות עניים • איסור ערלה • שמיטה • שנת היובל
איסור והיתר	כשרות • בשר בחלב • שחיטה • טרפה • איסור אכילת חלב • יין נסך • חמץ
תשמיש קדושה ותשמיש מצווה	ספר תורה • תפילין • מזוזה • סידור • ציצית • שופר • לולב • מצה • כיפה
בית המקדש	מצוות בניין בית המקדש • כהן • קורבן • עלייה לרגל • טומאה וטהרה • רשימת מצוות בית המקדש
משפחה	ברית מילה (או הטפת דם ברית) • פדיון הבן • זבד הבת • בת מצווה • בר מצווה • חופה וקידושין • טהרת המשפחה • מעמד האישה ביהדות • צניעות • כיבוד אב ואם
מוות	אבלות • אנינות • הלוויה • קריעה • קדיש • קבורה • סעודת הבראה • שבעה • יום השנה • אזכרה • נר נשמה • הזכרת נשמות • חברה קדישא