נורם ואן ליר
 | |
| ואן ליר בשנת 1971 | |
| לידה |
1 באפריל 1947 מזרח ליברפול שבאוהיו |
|---|---|
| פטירה |
26 בפברואר 2009 (בגיל 61) שיקגו, ארצות הברית  |
| עמדה | רכז |
| גובה | 1.85 מטר |
| מכללה | אוניברסיטת סנט פרנסיס |
| דראפט |
בחירה מספר 34, 1969 שיקגו בולס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1969–1971 1971–1978 1978–1979 |
סינסינטי רויאלס שיקגו בולס מילווקי באקס |
| הישגים כשחקן | |
|
3 בחירות למשחק האולסטאר (1974, 1976, 1977) חמישיית העונה השנייה (1974) 3 בחירות לחמישיית ההגנה הראשונה (1974, 1976, 1977) 5 בחירות לחמישיית ההגנה השנייה (1971 - 1973, 1975, 1978) | |
  | |
נורמן אלן "נורם" ואן ליר השלישי (באנגלית: Norman Allen "Norm" Van Lier III; 1 באפריל 1947 - 26 בפברואר 2009) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק במשך 10 עונות בליגת ה-NBA בעמדת הרכז. ממוצעיו לאורך הקריירה הם 11.8 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 7.0 אסיסטים ו-1.8 חטיפות למשחק.[1]
נעורים ומכללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ואן ליר נולד בעיר מזרח ליברפול שבאוהיו, וגדל במידלנד, פנסילבניה. בשנת 1965 הוביל את קבוצת הכדורסל של "תיכון מידלנד" לאליפות התיכונים של פנסילבניה, לאחר שניצחה את כל 28 משחקיה באותה עונה. בין השנים 1966–1969 למד באוניברסיטת סנט פרנסיס, ושיחק עבור קבוצת הכדורסל שלה לצד הרכז קווין פורטר.
קריירה מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ואן ליר נבחר על ידי קבוצת שיקגו בולס בבחירה ה-34 של דראפט ה-NBA לשנת 1969, והועבר לפני תחילת העונה לסינסינטי רויאלס.[2] בעונת הרוקי שלו שיתף פעולה בקו האחורי עם אוסקר רוברטסון, שעזב בסיום אותה עונה והוחלף ברכז הצעיר נייט ארצ'יבלד. מבחינה התקפית, עונת 1970/1971 הייתה עונת השיא של ואן ליר, כשרשם שיאי קריירה של 16.0 נקודות ו-7.1 ריבאונדים בממוצע למשחק, וכן הוביל את ה-NBA עם 10.1 אסיסטים למשחק.[1] במהלך עונתו השלישית נשלח בטרייד לשיקגו בולס, במדיה שיחק עד סיום עונת 1977/1978, והפך לאחד משחקניה האהודים ביותר. ואן ליר והקלע ג'רי סלואן הרכיבו קו אחורי הגנתי וקשוח במיוחד, ולצד הפורוורדים בוב לאב וצ'ט ווקר הפכו את הבולס לאחת הקבוצות המובילות ב-NBA לאורך שנות ה-70. אחת הפעולות האופייניות לואן ליר הייתה סחיטת עבירות תוקף, כשהתייצב בזריזות לפני שחקני ההתקפה עליהם שמר.[3] בתקופתו של ואן ליר בשיקגו הגיעה הקבוצה 5 פעמים לשלב הפלייאוף, והעפילה פעמיים לסדרת גמר המערב (ב-1974 ו-1975).
לקראת עונת 1978/1979 חתם בקבוצת מילווקי באקס, ושוחרר ממנה ב-22 בינואר, לאחר 38 משחקים בלבד. בסיום אותה עונה הודיע על פרישה ממשחק, בגיל 32.
בין השנים 1971–1978 נבחר ואן ליר 8 פעמים ברציפות לאחת מחמישיות ההגנה של העונה, והשתתף בשלושה משחקי אולסטאר. בעת פרישתו דורג שמיני בתולדות ה-NBA וראשון בתולדות הבולס הן באסיסטים (5,217) והן בחטיפות (767) לאורך הקריירה.[4][5]
ב-26 בפברואר 2009 נפטר ואן ליר בביתו שבשיקגו, בגיל 61. מאוחר יותר באותו יום נפטר גם מאמן העבר של שיקגו בולס ופיניקס סאנס, ג'וני "רד" קר.[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- נורם ואן ליר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 סטטיסטיקות הקריירה של ואן ליר ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1969, באתר basketball-reference.com
- ^ You can't keep a wild man down, באתר ספורטס אילוסטרייטד, 26 בפברואר 1973
- ^ רשימת מוסרי האסיסטים המובילים ב-NBA, נכון לשנת 1979, באתר basketball-reference.com
- ^ רשימת החוטפים המובילים ב-NBA, נכון לשנת 1979, באתר basketball-reference.com
- ^ ההודעה על מותו של ואן ליר, באתר הרשמי של ה-NBA, 26 בפברואר 2009
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
