תקופת הנהדה (בערבית: نهضة - נהצ'ה, התעוררות), שמילאה תפקיד מרכזי בעיצוב השקפות עולם ותפיסות ערביות, החלה במחצית הראשונה של המאה ה-19 ונמשכה עד מלחמת העולם הראשונה. עיצוב זה כלל מפגש בין התרבות והערכים הערביים לאלה של העולם המודרני, חשיפה אשר הניבה הערכה עצומה להישגים הטכנולוגיים והתרבותיים המערביים במקביל להבנה בצורך החיוני לשמר את התרבות הערבית.

שני ההיבטים העיקריים בתקופת הנהדה היו ההיבט התרבותי, אשר כלל פעילות לינגוויסטית-שפתית, ספרותית ועיתונאית, והתרחש החל במחצית הראשונה של המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20; וההיבט הפוליטי, שהתמקד בזהות פוליטית ובלאומיות והחל במחצית השנייה של המאה ה-19 בתגובה לקולוניאליזם ישיר ועקיף^[1].

במחצית השנייה של המאה ה-19, כתוצאה מאינטראקציות פנימיות וחיצוניות, התפתח מעמד ביניים בורגני בביירות שכלל אינטלקטואלים וסוחרים. רוב האינטלקטואלים עמלו בהתמדה על פיתוח השפה והציוויליזציה הערבית. בנוסף, ברמה הלאומית והפוליטית הם עודדו זהות סורית מקומית וכן זהות ערבית. התפתחויות אלה הושפעו ממספר גורמים, כולל השפעת החינוך, החברה והפוליטיקה המערבית על האזור; פעילויות המיסיון הנוצרי ומלחמת האזרחים בלבנון וסוריה בשנת 1860, אשר בעקבותיה הובהר לצדדים הלוחמים הצורך העז בפתרון לא-קנאי שיאפשר לקבוצות השונות באזור לחיות יחד בשלום ובשיתוף פעולה. השפעה נוספת הייתה חוקי הרפורמציה העות'מאנים, הידועים כ"אל תנט'ימאת", שהיו מרכזיים בפוליטיקה העות'מאנית החל משנת 1856. ח'ליל אל-ח'ורי היה עיתונאי, משורר ומבקר שתרם רבות לפוליטיקה המקומית ולהתפתחות התרבותית. זאת ועוד, אל-ח'ורי נחשב לאחת מדמויות המפתח של הרנסאנס הערבי במחצית השנייה של המאה ה-19. אל ח'ורי נולד בשועיפת, התחנך אצל נסיף אל יאזיג'י (1871-1800), למד טורקית וצרפתית וגדל בביירות, שבשנים אלה החלה להתפתח ונהייתה למרכז בלאד א-שאם. בתקופה זו היה אל ח'ורי מודע לצורך להקים עיתון ערבי עצמאי שישרת צרכים חינוכיים ומסחריים כאחד^[2]. בין הפעילים הבולטים במחצית הראשונה ל המאה ה-20 היה אליאס אבו שבכה הלבנוני.

נציגה בולטת נוספת של התנועה הייתה מריאנה מראש, בין הנשים סופרות ועיתונאיות הראשונות של האזור. היא הייתה בת למשפחה מלכיתית.

• חדיקת אל-אח'באר
• אל-מהג'ר

• Bawardi, Basiliyus. "First Steps in Writing Arabic Narrative Fiction: the Case of Ḥadīqat al-Akhbār." Die Welt Des Islams 48, no. 2 (2008): 170-195. http://www.ingentaconnect.com/content/brill/dwi/2008/00000048/00000002/art00003.
• Zachs, Fruma and Sharon Halevi. "From Difa Al-Nisa to Masalat Al-Nisa in greater Syria: Readers and writers debate women and their rights, 1858-1900." International Journal of Middle Eastern Studies 41, no. 4 (2009): 615 – 633.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא נהדה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. ^
   Fruma Zachs and Sharon Halevi, "From Difa Al-Nisa to Masalat Al-Nisa in greater Syria: Readers and writers debate women and their rights, 1858-1900," International Journal of Middle East Studies 41, no.4 (2009): 615.
2. ^
   Basiliyus Bawardi, "First Steps in Writing Arabic Narrative Fiction: the Case of Ḥadīqat al-Akhbār," Die Welt Des Islams 48, no. 2 (2008): 173. http://www.ingentaconnect.com/content/brill/dwi/2008/00000048/00000002/art00003.