מתקן המכ"ם בדימונה
.JPG) | |
| אנטנות השידור של מתקן המכ"ם בדימונה, ינואר 2014 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מגדל מכ"ם |
| שימוש | גילוי ויירוט כלי טיס וטילים בליסטיים |
| מיקום | ליד דימונה |
| מדינה |
 ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 2008 |
| תאריך פתיחה רשמי |
2008  |
| אדריכל | חברת ריית'יאון |
| מידות | |
| גובה | 400 מטר |
| קואורדינטות |
30°58′07″N 35°05′50″E / 30.9685905°N 35.097121°E 30°58′32″N 35°05′55″E / 30.9756831°N 35.0986823°E |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   מתקן המכ"ם בדימונה | |
  | |
מתקן המכ"ם בדימונה הוא מכ"ם מסוג AN/TPY-2 המהווה חלק ממיזם צבאי אמריקאי לגילוי ויירוט כלי טיס וטילים בליסטיים בטווח של 2,000 ק"מ. טווח זה מאפשר בין השאר גילוי שיגור של טילים בליסטיים מאיראן[1]. המתקן ממוקם על שני מגדלים נפרדים בגובה 400 מטרים (1,300 רגל) כל אחד בסמוך לדימונה, ישראל. נכון ל־2023, זהו המבנה הגבוה ביותר בעולם שנועד להתקנת מכ"ם.
זהו המבנה הגבוה ביותר בישראל (הבניין הגבוה ביותר כיום הוא מגדל עזריאלי שרונה בתל אביב שגובהו 238 מטרים, והמבנה הגבוה ביותר, אחרי מתקן המכ"ם בדימונה, הוא ארובת תחנת הכוח "אורות רבין", המתנשאת לגובה 300 מטר). לנוכח גובהו העצום של המבנה מחוברת אליו מערכת כבלי עגינה שמונעת את טילטולו. מערכת עגינה זו פוגעת בחופש הטיסה בסביבת המתקן, שממילא מוגבל באזור הקריה למחקר גרעיני בדימונה.
בהתחשב במגבלה שמטילה עקמומיות כדור הארץ על טווח הגילוי של מכשיר מכ"ם, גובה המבנה מאפשר למכ"ם שבו טווח גילוי ארוך במיוחד.
המכ"ם המוצב בראש המבנים משדר בתחום התדרים X (הכוונה לסיווג של קרינת רדיו בתחום 8–12 גיגהרץ, ולא לקרינת רנטגן) ויוצר על ידי חברת ריית'יאון האמריקאית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נדב זאבי, צה"ל מקים שתי אנטנות ענק סמוך לדימונה, באתר nrg, 3 באוקטובר 2008
- Dimona Radar Facility, SkyscraperPage.com
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגנה מפני טילים בישראל 
| ||
|---|---|---|
| מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל נגד רקטות וטילים | ||
| חץ 4 (בפיתוח) | טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי, מיועד לירוט טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים בחלל |  
|
| חץ 3 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה אקסו-אטמוספירית נגד טילים בליסטיים ובפרט נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים | |
| חץ 2 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים ארוכי-טווח ובפרט נגד טילים בליסטיים | |
| קלע חד (בפיתוח) | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים היפר-סוניים | |
| קלע דוד | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים-ארוכים ונגד טילי שיוט וכלי טיס | |
| יהלום | מערכת טילי MIM-104D פטריוט משופרים נגד מטוסים ונגד רקטות וטילים לטווחים בינוניים | |
| כיפת ברזל | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילים לטווחים קצרים ובינוניים, וכן נגד מטוסים. התצורה הימית מכונה כיפת מגן. | |
| מגן אור | מערכת הגנה מקומית מבוססת נשק לייזר נגד פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח, ידועה גם כ"קרן ברזל". מערכת דומה, שככל הנראה בעלת יכולות קטנות יותר נקראת "להב אור". | |
| מערכות ההגנה נגד טילים לכלי רכב, כלי טיס וכלי שיט | ||
| לכלי טיס | לוחמה אלקטרונית • מוץ • נור • מגן רקיע | |
| לכלי שיט | לוחמה אלקטרונית • ברק 1 • ברק 8 • ברק MX • כיפת מגן • תותח אוטומטי פלנקס (נוקמני) | |
| לכלי רכב | מעיל רוח • חץ דורבן • מעגל איתן • כיפת רחפן | |
| מערכות גילוי והתראה | ||
| מכ"מים ומערכות התראה | מתקן המכ"ם בדימונה • מכ"ם אורן ירוק • מכ"ם אורן אדיר • מכ"ם ר"ז EL/M-2084 • מכ"ם EL/M-2083 • טל שמיים • הילה • צבע אדום | |
| ערכים קשורים | ||
| ראו גם |  מערך ההגנה האווירית של צה"ל • תעשייה ביטחונית בישראל • מנהלת חומה • רפאל מערכות לחימה מתקדמות • התעשייה האווירית לישראל • אלתא מערכות • אמפרסט מערכות • חץ (מערכת נגד טילים)
| |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
