גמישות:

"גילגמש - תתגמש!"

~ ערןב מציע לגילגמש לגלות גמישות וממציא בהבזק של רגע את הסיסמה הנפוצה בוויקיפדיה.

מיאוס:

"מפונקים נמאסתם!"

~ דניאל צבי עונה "מה שיש" על השאלה "מה שותים אחרי הצום?".

הכותל בידינו:

"הסניף המקומי של הכותל המערבי"

~ עוזי ו. מגדיר מחדש את הדף שיחת משתמש:דוד שי.

בתיאבון:

"גפילטע פיש עם חריימה"

~ אלמוג מחליף את שמו בתגובתו לבובת קש העונה לשם קבב וחמוצים.

ציונות:

"כן, תבנית:פוסט ציונות."

~ אנונימי מוצא פתרון להקל על עומס יתר בתבנית "ציונות".

מלחמה:

"אלמונימי"

~ אייתלאדאר מייבא כינוי חדש לאנונימים מהאתר "אייל הקורא"; כינוי שהפך לנפוץ ומקובל בסלנג הוויקיפדי.

חג שמח:

"פריחת החלבלוב הגחלילי המצוי"

~ רוליג מוצא סיבה למסיבה.

פינת החי:

"תמנון, בגופה של ויקיפדיה."

~ עודד משדרג את קלישאת הוויקי הנפוצה, ובכך מנמק את הצורך במחיקת ערך שולי.

הדמיית היסטוריה:

"אם היתה אז טלוויזיה, יתכן שהיו מראיינים אותו לרבע שעה."

~ עוזי ו. מנמק מדוע להשאיר ערך על אישיות בעידן שלפני הטלוויזיה.

סטטיסטיקה:

"מדובר בצירוף מקרים חריג, אך קיומם של צירופי מקרים חריגים אינו דבר חריג."

~ דניאל ב. מתפלסף ומסביר מדוע צירוף מקרים הוא לעולם לא יותר מצירוף מקרים.

תרגום חופשי:

"ובסנסקריט?"

~ שנילי דורש בתקציר את תרגומו של זגג לשפה הודו-ארית, וכך מגחך נוכח תופעת התרגום לשפה שאיננה שפת המקור.

זה סינית בשבילי:

"...צריך להזהר מאוד כשאתה פונה לסיני ואומר לו בסינית "אני רוכב על הסוס שלך"."

~ אביהו מתבדח ומתאר למה "סינית קשה שפה", כשאותה מילה מנדרינית שמשמשת ל"סוס", תתפרש - כשהיא נהגית בטון שונה - כ"אימא".

אינקוויזיציה וויקיפדית:

"ויקיזציה אינה אינקיוויזיציה."

~ DMY‏ מתנגד לעינויים מתוצרת ויקיפדיה.

צמאון:

"מה ההבדל בין מים מזוקקים למים מזוככים"

~ דנה תוהה מה צריך להיכתב על בקבוק של מים מינרליים?

לשון רבים:

"ארבעתכם "יגאל, בקשת עזרה, IKhitron ושיחה"."

~ ביקורת מסביר שבעצם התכוון ל(גחך על חתימתו המרובעת של) יגאל כשהתייחס אליו ברבים, בעוד הלה מנסה לחשב "כמה משתמשים צריך כדי להחליף נורה?"

ממ(י)ן העניין:

"כשאני כותב ביוגרפיה - אני לא מסתכל מה יש לנשוא הערך בין הרגליים, אלא מה הוא עשה שראוי להיכתב בערך."

~ במשפט מחץ אחד, MathKnight‏ גם מגדיר מהי ויקיפדיה כאנציקלופדיה וגם מבטא את הגועל כלפי כתיבה מוּנעת אג'נדה שפשתה במחזותינו.