משתמש:Doronve/צבעים במקרא
צבעים במקרא הם הצבעים המוזכרים בתנ"ך. הצבעים הנראים לעין האדם שעליהם מסופר בתנ"ך, היו טבעיים, או צבעים מלאכותיים מעשה ידי אמנים. חומרי צבע הופקו מעפר צבעוני, צמחים ובעלי חיים, וחלקם עובדו בעבודת יד או במכונה, עד להפיכתם לצבענים כנדרש. הם יועדו למגוון צרכים של האדם: לייצור תמרוקים ואבקות איפור, כגון הכחל והשרק,[1] וכן לצביעת אריגים, כלים וקירות, ולציור אמנותי. טכניקות הצביעה השונות בחומרים ובכלים שונים, חדרו לחיי התרבות והחברה באזור הסהר הפורה, ובכלל זאת בארץ ישראל בתקופה הישראלית.
חלק מהצבעים המלאכותיים, אשר הוכנו כאבקות, הוספו לתמיסת מים, סיד ואשלג, שהוכנו מספר ימים מראש. בתמיסת הצבע המוכנה השתמשו לצביעת אריג או מטווה.
- הציטוט המתאים (אחד אמור להספיק)
- רמת הזיהוי בימינו, עם מקורות אפשריים.
- אזכורים במשנה ובמקורות יהודיים אחרים
- אטימולוגיה של המילה + אזכורים חוץ מקראיים (אם יש, ותלוי ברמת הזיהוי לעיל)
צבעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אָדוֹם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצבע האדום זכה למספר הרב של ביטויים לשוניים שונים בתנ"ך, שכנראה מבטאים גוונים שונים, שחלקם ייחודים לחומר מוגדר.
- מופעים
- ”דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה” (מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק י')
- ”הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה” (ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ל')
- ”וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי” (ספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק י"ב)
- ”וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים” (ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק ה')
- ”אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים” (מגילת איכה, פרק ד', פסוק ז')
- ”וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם” (ספר מלכים ב', פרק ג', פסוק כ"ב)
- שמות נוספים
- זיהוי אינו וודאי בחלק מהמקרים - פרה אדומה יתכן שהיא למעשה פרה חומה
אַרְגָּמָן
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | פסוקים ונגזרות | חומר | הדמיה | ||
---|---|---|---|---|---|
ארגמן, אדום כהה, בורדו; יש הסוברים, כי הוא התכלת בתוספת גוונים. וכן, יש הסוברים, כי הוא הכרמיל |
|
צבע מלאכותי. הוכן מחילזונות שכיחים בחופי צפון הארץ |
זָהָב
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | מקור מקראי | הקשרים ומופעים | חומר | הדמיה | |
---|---|---|---|---|---|
מתכת צהובה, זהב, נקראת גם "חרוץ", "כתם", "פז"; ובנוסף נמנו כשישה שמות תואר לזהב, הם ציינו כנראה את צבעו, יציקתו או הטבעתו, או שניים מהם יחדיו; מוזכרת פעמים רבות בצוותא עם הכסף |
|
הזהב שימש לקישוט בני אדם ומבנים; "תּוֹרֵי זָהָב",[9] ו"גלילי זהב" שהצטיינו בצורתם הסימטרית; ועל כן, דומו במגילת שיר השירים לידיו של האהוב[10] שימשה לקישוט הגוף והמרחב; וליצירת כלים שונים, ובכלל זה כלי פולחן, כמו למשל בבית המקדש ולהפקת אמצעי תשלום, כגון מטבעות, מראשית העת העתיקה |
צבע טבעי. יסוד Au |
חוּם
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | מקור מקראי | הקשרים ומופעים | חומר | הדמיה | |
---|---|---|---|---|---|
חום צבע כהה שחור אדום[11] | צבעם של בהמות: כבשים[14] | צבע טבעי |
חַכְלִיל
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | מקור מקראי | הקשרים ומופעים | חומר | ||
---|---|---|---|---|---|
חכליל הוא אדמדם[15] | . | צבע טבעי |
ירַקְרַק, ירוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | מקור מקראי | הקשרים ומופעים | חומר | הדמיה | |
---|---|---|---|---|---|
ירוק "קצת, ירוק חִוֵר[18] |
|
צבע טבעי, ומלאכותי, שהופק מאבני מלכיט, שבהם פחמת הנחושת הבסיסית CuCo3.Cu (OH)2 חומר זה שימוש גם לתמרוקים (להלן: כחול) |
כָּחַל
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | מקור מקראי | הקשרים ומופעים | חומר | ||
---|---|---|---|---|---|
צבע כחול, או שחור | "כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ וְעָדִית עֶדִי"[23] | החוקר גיא דויטשר טוען כי המשמעות שמוענקת בשפה העברית החדשה למילה כחול, אינה חופפת את המילה המקראית: כוחל; שגלגוליה הקדום ייתכן באכדית: גוחלו, והקרוב בערבית: כוחל; לדעתו משמעות הפסוק: "כחלת עיניך" על פי ספר יחזקאל, פרק כ"ג, פסוק ל', היא "השחרת עיניך", ולשיטתו "רק בתקופה מאוחרת יותר השתנתה משמעות השורש כחל משחור לצבע שאנו קוראים לו היום כחול".[24] | צבע מלאכותי הופק בין השאר מעלי האיסָטיס, ומאבני האזורית, שבהם פחמת הנחושת הבסיסית CuCo3.Cu (OH)2 וייתכן שגם, מגופרת העופרת PBS[25] |
כֶּסֶף
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | מקור מקראי | הקשרים ומופעים | חומר | הדמיה | |
---|---|---|---|---|---|
מתכת לבנה, כסף |
|
מתכת הכסף, טהורה או מסוגסגת, כלומר שצורפו אליה בהתכה מתכות נוספות; שימשה לקישוט הגוף והמרחב, ליצירת כלים שונים, ובכלל זה כלי פולחן, כמו למשל בבית המקדש; ולהפקת אמצעי תשלום, כגון מטבעות, בין השאר שקל הכסף |
צבע טבעי. יסוד Ag |
כַּרְמִיל
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | מקור מקראי | הקשרים ומופעים | חומר | ||
---|---|---|---|---|---|
צבע אדום או ארגמן, ייתכן שהוא שם נרדף ל-שני |
|
מאוזכר בתנ"ך עם שלל צבעים נוספים, בהקשר לצבע השיער | צבע מלאכותי |
כֶּתֶם
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | מקור מקראי | הקשרים ומופעים | חומר | ||
---|---|---|---|---|---|
הוצע לזהות את משמעות המילה: זהב מובחר[37] | ביטויים עם המילה כתם מופיעים בתנ"ך בדרך כלל הקשרים מלוכתיים או חגיגיים | צבע טבעי |
לָבָן
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | מקור מקראי | הקשרים ומופעים | חומר | ||
---|---|---|---|---|---|
צבע לבן | במקרא הוא צבע חלב (אף כי צבעו אינו לבן לגמרי, בדרך כלל), וצבע השלג | צבע טבעי ומלאכותי |
חומרים והדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
גבס, סולפט הסידן CaSo4
-
חלב בכוס זכוכית
נְחֹשֶׁת
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | מקור מקראי | הקשרים ומופעים | חומר | ||
---|---|---|---|---|---|
נחושת, מתכת בצבע צהוב או אדמדם |
|
מתכת הנחושת, טהורה או מותכת בלווית מתכות נוספות, שימשה לקישוט הגוף והמרחב, ליצירת כלים שונים, ובכלל זה כלי פולחן, ולהפקת אמצעי תשלום | צבע טבעי. יסוד Cu |
פָארוּר
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | מקור מקראי | חומר | הדמיה | ||
---|---|---|---|---|---|
יש המפרשים את פארור כהסמקה או אודם הפנים |
|
צבע טבעי |
פז
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | מקור מקראי | חומר | |||
---|---|---|---|---|---|
זהב מובחר[58] | צבע טבעי |
צָהֹב
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | מקור מקראי | הקשרים ומופעים | חומר | ||
---|---|---|---|---|---|
צהוב, צבע כעין זהב | צבע הנחושת, צבע השיער | צבע טבעי, ומלאכותי |
חומרים והדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
גוש נחושת, בגוון צהוב טבעי
-
פרח החריע, מקור ליצירת צבע צהוב מלאכותי
-
פרח הכרכום, מקור ליצירת צבע צהוב מלאכותי
צַח
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | מקור מקראי | הקשרים ומופעים | חומר | ||
---|---|---|---|---|---|
צבע בהיר, קרוב ללבן |
|
דומה ללבן[65] | צבע טבעי |
צָחֹר
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | מקור מקראי | הקשרים ומופעים | חומר | הדמיה | |
---|---|---|---|---|---|
צָחֹר, דומה ללבן על פי חלק מהפרשנים |
|
צבעם של בעלי חיים, למשל אתון | צבע טבעי |
שָׁחֹר
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | מקור מקראי | הקשרים ומופעים | חומר | ||
---|---|---|---|---|---|
שחור, או חום כהה |
|
צבע השיער, וצבע העורב[70] |
צבע טבעי ומלאכותי. הצבע המלאכותי נוצר כנראה על ידי ערבוב צבע אדום בצבע כחול; נמצא בקברי הפרעונים מהמאה ה-15 לפנה"ס, וכן מפחם לסוגיו.[72] |
חומרים והדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שָּׁנִי
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | מקור מקראי | הקשרים ומופעים | חומר | הדמיה | |
---|---|---|---|---|---|
שָנִי
אדום כחלחל, סגול |
|
הופק מביצי כינים Coccus vermilio או Coccus ilicis, המקננות באלון התולע. הביצים נטחנו לאבקה אדומה | צבע מלאכותי |
שׂרֹק
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | מקור מקראי | הקשרים ומופעים | חומר | הדמיה | |
---|---|---|---|---|---|
גוון אדמדם | צבע זן של ענבים | צבע טבעי |
שָשַר
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי | מקור מקראי | הקשרים ומופעים | חומר | ||
---|---|---|---|---|---|
יש הסוברים כי הוא "צבע אדום משובח". | צבע הששר שימש באמנות ובאמנות מראשית העת העתיקה. אם הששר היה אוכרה, הרי שלפי ספרות המחקר, בארץ ישראל בתקופה הישראלית הייתה שכיחה האוכרה האדומה; ואילו באימפריה הרומית השתמשו באוכרה הצהובה[77] ויש הסוברים כי הוא צבע אוכרה צהובה או אדומה[78] | צבע מלאכותי. אוכרה אדומה נעשתה מתחמוצת העופרת PB3O4 והאכרה הצהובה נעשתה מתחמוצת הברזל; Fe2O3 |
חומרים והדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
אבקת תחמוצת העופרת
-
גוונים של תחמוצת הברזל
-
גוונים של תחמוצת הברזל
תְּכֵלֶת
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי הביטוי הלשוני וההדמיה של הצבע בטבלה משוערים על פי ספרות המחקר | |||||
---|---|---|---|---|---|
זיהוי | מקור מקראי | הקשרים ומופעים | חומר | ||
הגוון של צבע התכלת המקראית שנוי במחלוקת. יש הסוברים כי הוא צבע כחול בהיר,[79][80], כפי משמעה של המילה "תכלת" בעברית החדשה; ייתכן שמשמעות זו נתמכת על ידי מאמר חז"ל,[81] יש הסוברים כי הוא צבע סגול.[82] החוקר גיא דויטשר סובר כי משמעות המילה תכלת בתנ"ך היא חומר: "הצמר הצבוע יקר הערך שישמש (יחד עם ארגמן) בגלימת הכוהן",[83] ויש הסוברים שייתכן שמדובר בצבע הירוק.[84] |
הוכן מחלזון הארגמן אשר גדל בחופי צפון הארץ. במרוצת הדורות הועלו השערות מספר באשר לסוג החילזון. יש שהצביעו על ארגמון קהה קוצים[80]. על פי החוקר לוי יצחק רחמני הוכן התכלת מארגמון חד קוצים. בתהליך ההכנה מעכו את החילזונות, ולאחר מכן, והם בושלו עם מלח. החומר שנוצר היה התכלת, שלאחר חשיפה ממושכת לקרינת השמש הפך לסגול (או כחול). בחומר זה נצבעו הציצית ובגדים נוספים. | צבע מלאכותי |
חומרים והדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
ארגמון קהה קוצים Hexaplex trunculus
-
ערמת קונכיות ארגמון קהה קוצים - Hexaplex trunculus
-
ארגמון חד קוצים Murex brandaris
-
נוזל צבע שהופק מארגמון קהה קוצים בצנצנת אכסון
חומרים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הרב יצחק הרצוג העלה השערה שהתכלת הקדומה הוכנה מסגולית Janthina
-
דיונון הרוקחים Sepia officinalis
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]יען והדרכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם אבן-שושן, קונקורדנציה חדשה לתורה נביאים וכתובים, ירושלים: הוצאת המִלון החדש, 2000.
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974.
- לוי יצחק רחמני, הערך: צבע, צבעים, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סולאלי ומשה ברכוז), תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 762-760.
- רפאל סברדלוב, יסודות המינרולוגיה והפטרוגרפיה, תל אביב: הוצאת דביר, תש"ח-1948.
- פייר וידאל-נאקה (עורך), תולדות העולם משחר האנושות ועד ימינו, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1994.
מחקרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה פליקס, שיר השירים, טבע עלילה ואלגוריה, ירושלים: הוצאת החברה לחקר המקרא בישראל, תש"ם-1980.
- עתליה ברנר, דודי צח ואדום, בית מקרא, 27, ב-ג, תשמ"ב-1982, עמ' 168-173.
- עתליה ברנר, צבעים ומונחי צבע בעברית הקדומה, צבע מהטבע, על צבעים טבעיים בעת העתיקה, (עורכים: חגית שורק ואיתן איילון), תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, תשנ"ג-1993, עמ' 96-102.
- Athalya Brenner, Colour terms in the Old Testament, Sheffield: JSOT Press, Dept. of Biblical Studies , University of Sheffield, 1982.
- גיא דויטשר, בראי השפה, כיצד המילים צובעות את עולמנו, תל אביב: הוצאת עם עובד והוצאת חרגול, תשע"א-2011.
- ש' בודנהיימר, החי בארצות המקרא, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק.
- שלמה זלמן אריאל, הערך: תכלת, אנציקלופדיה מאיר נתיב, גבעתיים: הוצאת מסדה, 1960.
- Franz Delitzsch, Iris: Farbenstudien und Blumenstücke, Leipzig: Dörffling, 1888.
- Roland Gradwohl, Die Farben im Alten Testament: eine terminologische Studie, Berlin: A. Töpelmann, 1963.
- Ehud Spanier, The royal purple and the biblical blue argaman and tekhelet: The study of Chief Rabbi Dr. Isaac Herzog on the dye industries in ancient Israel, and recent scientific contributions, Jerusalem: Keter Pub. House, 1987.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה בלו, כיצד הכחילו נשות התנ"ך את עיניהן? , באתר "רשימות מן התיבה הלבנה", 2 באפריל 2012
- אבי בליזובסקי, נמצאה "תולעת השני" ששימשה לצביעת אריגים יקרים בבית המקדש, באתר הידען
- יעקב עציון, הצהוב הצהוב הזה, באתר safa-ivrit
- יותם מיכאל בן משה, צבעי האהבה בשיר השירים, באתר mikrarevivim
- אורן הוברמן, למה אין כחול בתנ"ך?, באתר כלכליסט
- צבעים, באתר tora
- אהוד שפניר, ישראל א' זיידרמן, התכלת והארגמן, פאר תעשיית הטקסטיל בעת העתיקה, באתר סנונית
- ^ האיפור: שְרק או סרק, מוזכר במסכת שבת דף צ"ה ע"א, שנינו בברייתא, "רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אליעזר, אשה לא תעביר סרק על פניה בשבת מפני שצובעת. ופירש רש"י, סרק הוא צבע אדום.
- ^ מגילת שיר השירים, פרק ג', פסוק י'.
- ^ למשל: ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק ל"ט.
- ^ למשל: ספר דברי הימים ב', פרק ג', פסוק ה'.
- ^ למשל: ספר מלכים א', פרק י"ד, פסוק י'.
- ^ למשל: ספר דברי הימים א', פרק כ"ח, פסוק י"ח.
- ^ ספר מלכים א', פרק ו', פסוק כ'.
- ^ ספר מלכים א', פרק י', פסוק ט"ז.
- ^ מגילת שיר השירים, פרק א', פסוק י"א
- ^ מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק י"ד.
- ^ אברהם אבן-שושן, קונקורדנציה חדשה.
- ^ ספר בראשית, פרק ל', פסוק מ';פרק מ"ט, פסוק י"ב.
- ^ ספר בראשית, פרק ל', פסוק ל"ג.
- ^ ראו למשל: ספר בראשית, פרק ל', פסוק ל"ב.
- ^ אברהם אבן-שושן, הערכים: חכלילות, חכלילי, קונקורדנציה חדשה.
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק י"ב.
- ^ ספר משלי, פרק כ"ג, פסוק כ"ח.
- ^ אברהם אבן-שושן, הערכים: ירֹק, ירקרק, קונקורדנציה חדשה.
- ^ ספר שמות, פרק י', פסוק ט"ו
- ^ ספר תהילים, פרק ס"ח, פסוק י"ד. צמד המילים ירקרק חרוץ התפרשו במספר מובנים בפרשנות הממקרא בימי הביניים. דונש בן לברט פירש כי החרוץ הוא זהב, ולכך הביאו משורר תהלים אצל הכסף; "וירקרק החרוץ הוא הזהב אשר יובא מארץ החוילה ומארץ כוש זהב טוב מאד מאד לא הוא ירוק ולא הוא אדום ולכך קראו ירקרק כמו (ויקרא י"ג) לבן אדמדם שאינו לא לבן ולא אדום לכך נכפל ירקרק אדמדם. מפירוש רש"י לא ברור מהו הירוק ומהו האדום. לעומת זאת, בתוספות הרא"ש על מסכת נדה, דף י"ט ע"ב מוכיח מפסוק זה שהצבע הירוק שבתלמוד ובמשנה הוא הצבע הצהוב, צבעו של חלמון הביצה. באופן דומה כתב בתוספות שם שמדובר בצבע האתרוג כאשר הוא בהיר ולא כאשר הוא כהה.
- ^ אברהם אבן-שושן, הערך: ירקון, קונקורדנציה חדשה.
- ^ אברהם אבן-שושן, הערך: ירקון, קונקורדנציה חדשה; למשל:ספר מלכים א', פרק ח', פסוק ל"ז.
- ^ ספר יחזקאל, פרק כ"ג, פסוק מ'.
- ^ ראו: גיא דויטשר, בראי השפה, עמ' 53.
- ^ לוי יצחק רחמני, הערך: צבע, צבעים, לכסיקון מקראי, עמ' 762.
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ג, פסוק ט'.
- ^ ספר ירמיהו, פרק י"ט.
- ^ ספר משלי, פרק כ"ו, פסוק כ"ג.
- ^ ספר משלי, פרק כ"ה, פסוק ד'.
- ^ ספר תהילים, פרק י"ב, פסוק ז'.
- ^ ספר ישעיהו, פרק מ', פסוק י"ט.
- ^ מגילת שיר השירים, פרק א', פסוק י"א.
- ^ מגילת שיר השירים, פרק ג', פסוק י'.
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק ב', פסוק ו'.
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק ג', פסוק י"ד.
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק ב', פסוק י"ג.
- ^ אברהם אבן-שושן, הערך: כתם, קונקורדנציה חדשה.
- ^ ספר דניאל, פרק י', פסוק ה'.
- ^ ספר תהילים, פרק מ"ה, פסוק י'.
- ^ מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק י"א.
- ^ ספר משלי, פרק כ"ה, פסוק י"ב.
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ט, פסוק י"א.
- ^ ספר ישעיהו, פרק א', פסוק י"ח.
- ^ ספר ישעיהו, פרק א', פסוק י"ח
- ^ ספר תהילים, פרק קמ"ז, פסוק י"ז.
- ^ קהלת ט ה.
- ^ ספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק י"א.
- ^ ספר זכריה, פרק ו', פסוק ג'.
- ^ למשל: ספר בראשית, פרק ד', פסוק כ"ב.
- ^ למשל: ספר ויקרא, פרק ו', פסוק כ"א.
- ^ ספר מלכים א', פרק ז', פסוק מ"ה.
- ^ ספר עזרא, פרק ח', פסוק כ"ז.
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק ד', פסוק ט"ז.
- ^ למשל:ספר יחזקאל, פרק א', פסוק ז'.
- ^ ספר דברי הימים א', פרק י"ח, פסוק ח'.
- ^ ספר שמות, פרק ל"ח, פסוק כ"ט.
- ^ ספר יואל, פרק ב', פסוק ו'.
- ^ אברהם אבן-שושן, הערך: פז, קונקורדנציה חדשה.
- ^ מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק י"א.
- ^ ספר תהילים, פרק כ"א, פסוק ד'.
- ^ מגילת איכה, פרק ד', פסוק ב'.
- ^ ספר ויקרא, פרק י"ג, פסוק ל'.
- ^ ספר עזרא, פרק ח', פסוק כ"ד.
- ^ מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק י'.
- ^ מגילת איכה, פרק ד', פסוק ז'.
- ^ ספר שופטים, פרק ה', פסוק י'.
- ^ מגילת שיר השירים, פרק א', פסוק ו'.
- ^ פרק ה', פסוק י"א.
- ^ מגילת שיר השירים, פרק א', פסוקים ה'–ו'.
- ^ פרק ה', פסוק י"א.
- ^ פרק א', פסוק ה'.
- ^ לוי יצחק רחמני, הערך: צבע, צבעים, לכסיקון מקראי, עמ' 762.
- ^ ספר ישעיהו, פרק א', פסוק י"ח.
- ^ ספר יהושע, פרק ב', פסוק י"ח.
- ^ ספר זכריה, פרק א', פסוק ח'.
- ^ ספר ישעיה, פרק ט"ז, פסוק ח'.
- ^ אברהם אבן שושן, הערך: ששר, קונקורדנציה חדשה.
- ^ לוי יצחק רחמני, הערך: צבע, צבעים, לכסיקון מקראי, עמ' 761.
- ^ ראו: אברהם אבן-שושן, הערך: תכלת, קונקורדנציה חדשה, עמ' 1230.
- ^ 1 2
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים [ פורמט ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ברוך סטרמן, המדע של התכלת (עמ' 10), 1996 (באנגלית) - ^ על פי מסכת חולין, פ"ט: "תכלת דומה לים וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר". מאידך, בתלמוד ירושלמי נאמר גם: "תכלת דומה לעשבים ועשבים דומים לים".
- ^ ראו למשל: לוי יצחק רחמני, הערך: צבע, צבעים, לכסיקון מקראי, עמ' 762-760.
- ^ ראו: גיא דויטשר, בראי השפה, עמ' 53.
- ^ באתר פורטל דף היומי
- ^ פריט מתערוכה, באתר britishmuseum.
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.