מלאך הוא ישות על-טבעית הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם. בדרך כלל מתואר המלאך כיצור שמיימי רוחני הנשלח לבצע משימה אלוהית או כמעביר את דבר האל לבני האדם (בדומה לנביא האנושי).

בתרבות הפופולרית, שהושפעה מהאיקונוגרפיה הנוצרית מתוארים המלאכים כיישויות יפות דמויות אדם, עם כנפי ברבור לבנות על גבם והילה מעל ראשם.

מהו מלאך?

הרמב"ם הסביר את מושג "מלאך" ככוח רוחני. למעשה, פירוש המילולי של המילה מלאך היא שליח. על פי הרמב"ם כל עושה מעשה מצווה הוא מלאך.

חוקי טבע הם "מלאכי ה'" הממלאים את שליחותו. תנועות בעלי החיים , הן 'על ידי מלאך', כי אותה התנועה ההיא לכוונת האלוה, אשר שם בו כוח יניעהו התנועה ההיא... (כגון סגירת פי האריות אצל דניאל וחבריו, אתון בלעם, הערוב, הדֶבר במצרים) כולם ע"י מלאך. המלאכים הם כחוקי הטבע, הם פועלים אוטומאטית, ללא רצון חופשי.

רמב"ן , שאימצו את "תורת הסוד", פירש את המושג מלאך גם כעניין של הרגשה פנימית

לדוגמא, על הפסוק "ותרא האתון את מלאך ה'" ^[2],אמר הרמב"ן כי למלאך אין גוף הניתן לראותו, ואין הבהמה יכולה לתאר דמות המלאך. על כן טוען הרמב"ן כי האתון הרגישה בדבר מפחיד אותה מלעבור. על כן הרגשה פנימית זו של הפחד או הרגשה אחרת נקראית "מלאך".

ישנם מלאכים שנוצרו על ידי מעשי האדם. כאשר אדם מקיים מצווה, מתפלל או לומד תורה אזי מאנרגיה זו נוצרים מלאכים.

תפקידי המלאכים

כל מלאך הוא שליח "אלוקים", וכל מלאך "מתוכנת" לבצע מטלה מסוימת כגון:

א)      למסור הודעה מאת ה' לאדם, כגון בשורת לידת ישמעאל ^[3], בשורת לידת יצחק^[4]

ב)      למסור פקודה מאת ה' לאדם, כגון פקודה לאברהם שלא לשחוט את יצחק^[5], ליעקב לחזור לארץ ישראל^[6], למשה להוציא את ישראל ממצרים^[7]

ג)        לבצע את גזרות ה', כגון שמירה על גן עדן^[8] השחתת סדום ועמורה^[9],הגנה על בני ישראל מפני הצבא המצרי^[10]

ד)      לפרש חזונות נבואה, כגון פירוש חזון זכריה^[11], פירוש חזון דניאל^[12].

בהופעתם הם מתגלים בדמות אדם, והם פועלים כמעט תמיד ביחידות

מלאכים לעומת בני אדם

קדושת הנשמה היהודית גבוהה מזו של המלאך שכן האדם הוא חלק מהבורא, בניגוד למלאכים, שהם מעשה ידי אלוקים, למרות שהם ברואים קדושים מאוד.

בנוסף, המלאכים הם חד-ממדיים: לכל מלאך יש ספציפית לשרת את אלוקים. הנשמה האלוקית של האדם, לעומת זאת, משרתת אותו בדרכים רבות ושונות, ויש לה דרכי ביטוי רבות: האהבה, היראה וכדומה.

יתר על כן, לאדם ניתנת הבחירה האם לשרת את האלוהים. ואם בחר כן לשרת, הרי שמצוות האדם בעלות ערך גבוה יותר משירות המלאכים, אשר למלאכים אין בחירה חופשית והם מתוכנתים-מראש לשרת את אלוקים.

רבי שלום דוב-בער מליובאוויטש ("הרבי הרש"ב") תיאר פעם רגשות שחווה בשעה שהתפלל את תפילת השחרית היומית: "כשאני אומר את חלק התפילה שבו מתוארת התהילה שהמלאכים שרים לפני אלוקים, אני מקנא בהם. אבל כשאני קורא את תפילת שמע, התהילה שהיהודי שר לפני אלוקים, אני תוהה: 'אנה הלכו כל המלאכים?' "

מלאכים בתנ"ך

בסיפורי המקרא מובאות התגלויות רבות של מלאכים לבני אדם, לדוגמה: שלושת המלאכים ששולח אלוהים אל אברהם אבינו והמלאך שבא לבשר למנוח על הולדת בנו שמשון כמו כן מלאכים מודיעים ללוט כי עליו לעזוב את סדום ומלאך נשלח אל גדעון כדי לשכנעו כי עליו להנהיג את ישראל במלחמה. המלאכים מופיעים בדרך כלל בדמות אנשים, ויש בכוחם להיות רואים ואינם נראים. למלאכים בדרך כלל אין שמות פרטיים, ובשני סיפורים המלאך דוחה את הבקשה לומר את שמו, אך בספר דניאל מוזכרים שני מלאכים בשמותיהם: מיכאל וגבריאל.

בחלק מהמקרים התגלות המלאך יוצרת פחד אצל האדם הפוגש בו ומזהה אותו כמלאך, עד כדי חשש לחייו, שכן המלאך הוא סוג של ישות עליונה השייכת ל"פמליה של מעלה".

בחזיונות המרכבה של הנביאים ישעיהו ויחזקאל מתוארים מלאכים בעלי כנפיים הסובבים את המרכבה האלוהית ונקראים כרובים ושרפים.

מלאכים במסורת היהודית

בנוסף למיכאל וגבריאל, מוזכרים במסורת היהודית מלאכים נוספים בעלי שמות דומים. בספרות חז"ל מוזכרים המלאכים אוריאל ורפאל, ובמקורות קבליים מוזכרים קפציאל וברכיאל. המלאך מטטרון מוזכר בכמה מקומות בתור המלאך הראשי. יש המאמינים כי אין להגות את שמות המלאכים, ובפרט את השם מטטרון.

באגדה מצוי הביטוי לצבא מלאכי ה' - "פמליה של מעלה" מול "פמליה של מטה" שהם ישראל, ומסופר רבות על מלאכי השרת שאומרים שירה לפני האל. ספר הזוהר מבחין בין מלאכי שרת למלאכי חבלה, בין מלאכי חסד למלאכי דין ובין מלאכים בעלי אופי זכרי (משפיעים ומנהיגים) למלאכים בעלי אופי נקבי (מושפעים ומונהגים).

לפי הרמב"ם, המלאך המופיע בתנ"ך ובספרות חז"ל הוא לעתים ישות שכלית רוחנית נבדלת מחומר, הזהה לשכל נבדל במטאפיזיקה האריסטוטלית, אך לעתים הכוונה להאנשה של כוח מכוחות הטבע. .

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) בספרו שלושה עשר עלי השושנה, המסביר את תפיסת העולם היהודית ע"פ הקבלה והחסידות, מגדיר מלאך כך: "המלאך הוא מציאות רוחנית, המוגדרת בעיקר על פי תוכנה, על פי התכונות והאופי המיוחדים שלה."

ראו גם

• מלאך המוות

לקריאה נוספת

• יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה, מרכז זלמן שזר, תשס"ט, פרק חמישי: מלאכים בספרות האפוקליפטית, במגילות הגנוזות ובנצרות הקדומה.
• רחל אליאור, מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה, ירושלים: מאגנס תשס"ג.
• אלכסנדר רופא, מלאכים במקרא: האמונה במלאכים בישראל לאור מסורות מקראיות, ירושלים: כרמל, 2012.

קישורים חיצוניים

• הרב קורמן, מהו מלאך?

• s:ספר שמות המלאכים
• ANGELOLOGY, באתר JewishEncyclopedia
• רבי חסדאי קרשקש, ביטול עיקרי דת הנוצרים דעת
• הרמב"ם, מורה נבוכים מהדורת שוורץ חלק ב, פרק ו
• מאיר בר-אילן, שמות של מלאכים, א' דמסקי, י' רייף וי' תבורי (עורכים), ואלה שמות: מחקרים באוצר השמות היהודיים, רמת-גן תשנ"ז, עמ' לג-מח
• גבי ברזילי, מלאכים בבריאת העולם - בין פרשנות לפולמוס
• רחל אליאור, תורת המלאכים בספרות ההיכלות

הערות שוליים

* * קטגוריה:דתות קטגוריה:מיתולוגיה קטגוריה:ארכיטיפים קטגוריה:ישויות מיתיות בתנ"ך