מרטין צ'לפי
 | |
| מרטין צ'לפי במסיבת עיתונאים, דצמבר 2008 | |
| לידה |
15 בינואר 1947 (בן 77) שיקגו, ארצות הברית  |
|---|---|
| ענף מדעי |
נוירוביולוגיה |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
אוניברסיטת קולומביה |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
מרטין לי צ'לפי (באנגלית: Martin Lee Chalfie; נולד ב-15 בינואר 1947) הוא מדען יהודי אמריקאי, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2008 (יחד עם אוסאמו שיממורה ורוג'ר צין)[1].
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'לפי נולד בשיקגו, אילינוי, הבכור משלושה בנים, להורים יהודים צאצאי מהגרים ממזרח אירופה. אביו, אלי צ'לפי (1910–1996) היה גיטריסט, בן להורים, שהיגרו מברסט ליטובסק, רוסיה, כיום בבלארוס, לסינסינטי, בה עבדו כטבחית וחייט. אמו, ויויאן (1913–2005) לבית פרידלן, הייתה בת לאב שהיגר ממוסקבה עם הוריו בהיותו בן חודש בלבד ואם ילידת שיקגו, שהקימה בכוחות עצמה בתקופת השפל הגדול בארצות הברית עסק משלה לתפירת בגדים. הוריו נפגשו בתקופת מלחמת העולם השנייה. אביו היה באותה עת נגן בחיל הים האמריקאי ואמו התנדבה לסיוע לחיילים יהודים וכך הכירו. צ'לפי מספר שאחד מזיכרונותיו המוקדמים ביותר הוא כשיצא יום אחד עם סבתו מדליין (אם אמו) מבית הכנסת, בתקופת החגים והיא העירה לגבי סיפור עקידת יצחק, שמדובר בסיפור מגוחך, משום ששום אדם שפוי לא יהיה מוכן להקריב את בנו, מכל סיבה שהיא. לדבריו, הייתה זו הפעם הראשונה בה עורר מישהו לידו שאלה בנוגע לדת ולכן הנושא נשאר תקוע בזכרונו עד היום[2].
כשהיה צ'לפי בן שמונה עברה המשפחה משיקגו, לעיירה סקוקי הסמוכה, בעיקר כדי ששלושת הבנים יוכלו ללמוד בבתי ספר טובים יותר מאשר בעיר שיקגו.
הרווארד, ייל, קיימברידג' ואוניברסיטת קולומביה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'לפי החל ללמוד לתואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת הרווארד ב-1965, אך עבר תוך כדי הלימודים לביוכימיה. בשנת הלימודים האחרונה לתואר הראשון התייאש במידה מסוימת מתחום זה וסיים ב-1969 את הדרישות לתואר על ידי השלמות מתחומים רבים נוספים, כמו משפטים, תיאטרון ואף ספרות רוסית. את עיקר מעייניו באותה תקופה הוא השקיע בנבחרת השחיה של האוניברסיטה ונבחר לקראת סוף לימודיו לקפטן הנבחרת[3][4].
עם תום הלימודים החל לעבוד בעבודות מזדמנות שונות, לרבות כמוכר בגדים בעסק של הוריו, עד שהתקבל למעבדה באוניברסיטת ייל, חזר לביוכימיה וב-1971 התפרסם מאמרו המקצועי הראשון בתחום זה. הפרסום היקנה לצ'לפי את הביטחון העצמי המספיק והוא חזר להמשך לימודים להרווארד, ב-1977 השלים את הדוקטורט בביוכימיה. לאחר מכן השתלם בסטטוס של פוסט דוקטורט ב-LMB, מעבדת מחקר בביולוגיה מולקולרית ידועה, בקיימברידג', אנגליה, שם התמקד במשך חמש שנים בחקר העצבים היוצרים את תחושת המגע אצל הנמטודה, סוג של תולעת נימית עגולה וזעירה[5]. ב-1982 חזר צ'לפי לארצות הברית והצטרף לצוות המרצים של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, לפקולטה לביולוגיה, שם המשיך בחקר מוטציות מגע בנמטודות C. elegans.
צ'לפי נשוי לטולי הייזלריג, אף היא מרצה באוניברסיטת קולומביה ולהם בת אחת, שנולדה ב-1992.
פרס נובל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'לפי זכה בפרס נובל בגין מחקרו על GFP - חלבון הזוהר בירוק - Green fluorescent protein. יחד עמו זכו בפרס שני חוקרים אחרים של חלבון זה. אוסאמו שיממורה, היה החוקר שבודד את החלבון הזוהר בירוק בפעם הראשונה מתוך בעל חיים כלשהו, ה- Aequorea Victoria, שהיא סוג של מדוזה. שיממורה גילה שהחלבון הזה זוהר באור ירוק כאשר הוא מואר באור אולטרה סגול. רוג'ר צין, גילה את פרטי התהליך הביוכימי הגורם לחלבון להאיר. צין גם הרחיב את מגוון הצבעים בהם זוהר החלבון הזה, לצבעים נוספים, בנוסף לירוק, דבר שאיפשר לחוקרים לגרום לחלבונים שונים בתא לזהור בצבעים שונים. מגוון הצבעים מאפשר לעקוב אחר מספר תהליכים ביולוגיים נפרדים, בו זמנית באותו תא חי.
צ'לפי עצמו היה החוקר שהראה איך ניתן להשתמש ב-GFP בתור תגית גנטית מאירה. כתוצאה מכך ניתן כיום לחקור בעזרתו תופעות ביולוגיות שונות. באחד הניסויים הראשונים שערך, הוא האיר שישה תאים אינדיבידואלים בנמטודה, התולעת הנימית העגולה Caenorhabditis elegans, בסיוע ה-GFP. כיום משתמשים בתגית הגנטית המאירה הזו לצורך חקר מחלת אלצהיימר, סוגי סרטן שונים, מחלת פרקינסון, התפתחות תאים בעובר, התפתחות תאי עצב במוח, ועוד.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרטין צ'לפי, באתר פרס נובל (באנגלית)
- מרטין צ'לפי, באתר dblp
- אתר המעבדה של צ'לפי
- מרטין צ'לפי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הזכייה בפרס - 9 באוקטובר 2008, The Harvard Crimson
- ^ אוטוביוגרפיה באתר הרשמי של פרס נובל
- ^ [1] The Harvard Crimson, 21 March, 1968
- ^ פרופיל של מרטין צ'לפי ב-PNAS
- ^ מאמר ב- The Journal of Neuroscience, Vol. 5. No. 4, pp. 956-964, April 1985
| זוכי פרס נובל לכימיה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | 
|
| 1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
| 1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
| 1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
| 2001 ואילך | נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) | |
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
