מצב משפחתי או מעמד אישי של אדם הוא מצבו בהקשר של זוגיות. הענף המשפטי המטפל בסוגיות של המעמד האישי קרוי דיני משפחה.

מבחינה רשמית, מתקיימים ארבעה מצבים משפחתיים:

• רווק – מי שלא היה נשוי מעולם.
• נשוי – מי שנמצא בברית הנישואים או בברית הזוגיות.
• אלמן – מי שהיה נשוי ובן או בת זוגו נפטרו.
• גרוש – מי שהיה נשוי והתגרש.

המצבים המקבילים לאישה הם רווקה, נשואה, אלמנה וגרושה. שלושת המצבים רווק, גרוש ואלמן מקובצים לעיתים יחדיו במצב הקרוי "פנוי" (להבדיל מנשוי).

בנוסף לאלו, מקובל להבחין בשני מצבים משפחתיים פחות רשמיים:

• פרוד – מצבם של בני זוג נשואים החיים בנפרד זה מזה, מתוך כוונה, לפחות של אחד מהם, להתגרש.
• ידוע בציבור – מצבם של בני זוג המקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, אך אינם נשואים זה לזה.

בהלכה קיים מצב משפחתי נוסף, אירוסין, שהוא שלב מעבר בין רווקות לנישואים. בהקשר לא הלכתי, אירוסים הוא השלב שבין ההסכמה להינשא ובין הנישואים.

ארבעת המצבים הרשמיים מחלקים את האוכלוסייה לארבע קבוצות זרות (כלומר כל אדם משתייך בדיוק לאחת מארבע קבוצות אלה). במדינות רבות אסורה הביגמיה, כלומר אדם רשאי להינשא לבן זוג אחד בלבד. המצבים של פרוד וידוע בציבור גמישים יותר, וכך יכול גבר להיות נשוי לאישה אחת וידוע בציבור עם אחרת, או להיות ידוע בציבור עם שתי נשים.

פעמים רבות אדם מציג את מצבו המשפחתי בציון מספר ילדיו, למשל: "נשוי + 3".

תיאורים נוספים של מצב משפחתי:

• הורה עצמאי – הורה המתגורר עם ילד אחד לפחות אך ללא בן זוג, משום שנפרד מההורה האחר.
• הורה יחיד – הורה המגדל ילד לבדו, משום שההורה האחר נפטר או לא היה רשום מעולם כהורה של הילד (למשל כאשר ילד נולד מתרומת זרע).
• עגונה – אישה נשואה שבעלה הלך למרחקים ואין ידוע מה עלה בגורלו והאם הוא חי או מת. האישה נשואה כהלכה אך אבדו עקבות בעלה, ועל כן היא לא חיה עם בן זוגה, אך אסורה להינשא לאחר. במידה מסוימת, גם בעל שאבדו עקבות אשתו הוא עגון, אך רבנים יכולים להתיר לו לשאת אישה נוספת.
• מסורב/ת גט – מצב שבו אדם נשוי מסרב לסיים את נישואיו באופן רשמי על פי ההלכה, אף שהנישואים אינם מתממשים בפועל, ובכך הבעל מונע מאשתו או האישה מבעלה להינשא לאחר.

יש הנוהגים להפגין את מצבם המשפחתי כנשואים באמצעות ענידה של טבעת נישואים.

בשפה האנגלית עד המאה העשרים (ובמקומות מסוימים, עד היום), תואר הכבוד לאישה היה תלוי במצב המשפחתי שלה: לרווקה ניתן התואר Miss, ואילו לנשואה ניתן התואר Mrs.‎ (קרי: מִיסֶז). במאה העשרים נוצר התואר Ms.‎ (קרי: מִיז) לאישה ללא תלות במצבה המשפחתי, בדומה לתואר Mr.‎ (קרי: מִיסְטֶר) הניתן לגבר ללא תלות במצבו המשפחתי.

בישראל נרשמים המצבים המשפחתיים הרשמיים במרשם האוכלוסין, ומוצגים בספח של תעודת הזהות. שני המצבים הרשמיים פחות אינם נרשמים במרשם האוכלוסין, אך הם זוכים להכרה רשמית בהקשרים שונים. כך למשל יכול פרוד יכול לקבל הכרה של רשות המיסים, ובהתאם לה יחושב מס הכנסה שהוא חייב בו לפי הכללים החלים על גרוש, ולא לפי הכללים החלים על נשוי. ההכרה במעמד הידועים בציבור מתבטא בכך שעל ידוע בציבור חלות רבות מהזכויות והחובות של נשוי.

בישראל, ברור שהמחוקק עיצב את החוק כך שהוא הופך את הדין הדתי לחלק אינטגרלי ממערכת המשפט, עניין זה עולה בבירור בפסק דינו של השופט לנדוי בעניין יוסיפוף.^[1] בניגוד למדינות בהן נהוגים נישואים אזרחיים, בישראל, בהתאם לפקודת הנישואין והגירושין (רישום), שינוי המצב המשפחתי לנשוי או לגרוש נעשה רק במסגרת דתית (מסגרות רשמיות כאלו קיימות עבור יהודים, מוסלמים, דרוזים ועבור מספר זרמים בנצרות), ובהתאם לכך לא מוכרים נישואים בישראל המנוגדים לדין הדתי (למשל נישואים חד-מיניים, נישואים בין-דתיים (בחלק מהמקרים) ונישואי ממזר למי שאינה ממזרה או גיורת),^[2] אך המדינה מכירה בנישואים כאלה, אם נערכו במדינה אחרת המאפשרת זאת.

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על מעסיק להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת שלל מאפיינים המפורטים בחוק, ובכלל זה מעמדם האישי.^[3] חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים אוסר על מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, להפלות בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי מחמת שלל מאפיינים המפורטים בחוק, ובכלל זה המעמד האישי.

למצב המשפחתי השפעה על גובה מס הכנסה שתושב ישראל חייב בו, וכן על זכויותיו בביטוח הלאומי^[4] ובחוקים נוספים.