ממשלת ישראל השלושים ושבע

ממשלת ישראל ה-37 במשכן הנשיא עם הנשיא יצחק הרצוג, 29 בדצמבר 2022 במרכז התמונה (מימין לשמאל): יצחק הרצוג ובנימין נתניהו. בשורה השנייה (מימין לשמאל): השרים יצחק וסרלאוף, גילה גמליאל,[א] מיכאל מלכיאלי, אופיר אקוניס, יריב לוין, יואב גלנט, אריה דרעי, מירי רגב, בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ. בשורה השלישית (מימין לשמאל): ראש הסגל בלשכת רה"מ צחי ברוורמן, השרים ניר ברקת, אופיר סופר, עידית סילמן, אלי כהן, איתמר בן גביר, אורית סטרוק, יואב קיש, עמיחי אליהו וגלית דיסטל-אטבריאן. בשורה הרביעית (מימין לשמאל): השרים אבי דיכטר, חיים ביטון, ישראל כ"ץ, רון דרמר, יעקב מרגי, יצחק גולדקנופף, מיקי זוהר, שלמה קרעי, יואב בן צור ועמיחי שיקלי.
מידע כללי
29 בדצמבר 2022 – מכהנת (שנה)
תחום שיפוט	ישראל ישראל
ראש הממשלה	בנימין נתניהו
סגן ראש הממשלה	יריב לוין
מפלגה שולטת	הליכוד
סיעות הקבינט	הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, נעם
מספר שרים	32
הקבינט הקודם	ממשלת ישראל השלושים ושש
הקבינט הבא	ממשלת ישראל השלושים ושמונה
אתר רשמי

ממשלת ישראל השלושים ושבע (מכונה גם ממשלת נתניהו השישית) היא ממשלת ישראל הנוכחית בראשות בנימין נתניהו. הממשלה קיבלה את אמונה של הכנסת העשרים וחמש והושבעה ב־29 בדצמבר 2022, ה' בטבת ה'תשפ"ג. מכהנים בה 32 שרים וחמישה סגני שרים, ובשיא גודלה היה מספר שריה הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.

ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)

מערכת הבחירות לכנסת העשרים וחמש הייתה החמישית בישראל בתוך ארבע שנים, לאחר ארבע מערכות בחירות שלא הביאו לכינונה של ממשלה יציבה ומתפקדת לאורך זמן. מערכות הבחירות האלו באו לאחר כעשור שבו בנימין נתניהו כיהן כראש הממשלה. מול נתניהו התייצבו מפלגות שהתנגדו להמשך כהונתו, בהובלת יאיר לפיד ובני גנץ ומנעו ממנו להקים ממשלה פעם נוספת, כאשר מאידך היעדר רוב מוצק של מפלגות ציוניות המתנגדות לנתניהו הביא לכך שלא קמה ממשלה חלופית. בתווך היו מפלגות שלא זיהו עצמן עם אף אחד מן הצדדים בשלב כלשהו.

לאחר מערכת הבחירות השלישית, ובתוך מגפת הקורונה, החליטו נתניהו וגנץ להקים יחדיו ממשלת אחדות, ויזמו את מודל ממשלת חילופים. ואולם, ממשלה זו התפרקה לאחר כשנה ומדינת ישראל הלכה למערכת בחירות רביעית בתוך שלוש שנים.

ב־13 ביוני 2021 הוקמה ממשלת ישראל השלושים ושש, ובראשותה עמדו נפתלי בנט כראש הממשלה ויאיר לפיד כראש הממשלה החלופי. הממשלה נתמכה על רוב קואליציוני צר בן שמונה סיעות.

במהלך כהונת הכנסת העשרים וארבע פחת בהדרגה הרוב הקואלציוני שעליו התבססה הממשלה, עד שב־20 ביוני 2022 הודיעו בנט ולפיד על מיצוי הניסיונות לייצב את הקואליציה ועל החלטתם להוביל לפיזור הכנסת ולעריכת בחירות. החוק לפיזור הכנסת התקבל ב־30 ביוני והבחירות נקבעו ל־1 בנובמבר. תוצאות הבחירות הביאו להכרעה בדבר חזרת נתניהו לתפקיד ראש הממשלה, כאשר הגוש שבראשותו זכה ב־64 מושבים בכנסת.

ערכים מורחבים – הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הכנסת העשרים וחמש

ב־9 בנובמבר 2022 החל נשיא המדינה יצחק הרצוג בסבבי ההתייעצויות עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת, בדבר זהות המועמד להרכבת הממשלה.^[2]

ב־15 בנובמבר 2022 הושבעה הכנסת העשרים וחמש, כאשר המגעים לכינון הממשלה החלו עוד קודם לכן.

בהתאם לתוצאות הבחירות וכפי שהיה צפוי מהן, המליצו 64 חברי הכנסת על בנימין נתניהו (32 חברי הליכוד, 11 חברי ש"ס, 7 חברי יהדות התורה, 7 חברי הציונות הדתית, 6 חברי עוצמה יהודית וחבר אחד מטעם נעם).

בעד ראש הממשלה המכהן, יאיר לפיד, המליצו 28 חברי הכנסת (24 חברי יש עתיד ו-4 חברי מפלגת העבודה), ו־28 חברי הכנסת לא המליצו על אף מועמד (12 חברי המחנה הממלכתי, 6 חברי ישראל ביתנו, 5 חברי רע"ם ו־5 חברי חד"ש-תע"ל).

בהתאם להמלצות נציגי הסיעות, הטיל הרצוג על נתניהו ב־13 בנובמבר את מלאכת הרכבת הממשלה, וניתנה לו תקופה של 28 ימים בהתאם לחוק-יסוד: הממשלה.^[3] בתום תקופה זו, ולאחר שביקש נתניהו לקבל הארכה של 14 ימים נוספים, הקציב לו הרצוג 10 ימי הארכה.^[4]

ב־21 בדצמבר, מעט לפני תום תקופת המנדט שניתנה לנתניהו, הוא הודיע לנשיא כי עלה בידו להרכיב ממשלה.^[5] ההודעה על כך נמסרה לכנסת ב־26 בדצמבר, ומועד ההשבעה נקבע ל־29 בדצמבר. ההסכמים הקואליציוניים נחתמו באופן סופי ב־28 בדצמבר והונחו על שולחן הכנסת בו ביום.^[6]

בבוקר 29 בדצמבר כונסה הכנסת לישיבה לצורך כינון הממשלה, ובשעות אחר הצהריים התקיימה הצבעה לבחירת אמיר אוחנה לתפקיד יושב ראש הכנסת. לאחר מכן התקיימה ההצבעה על הבעת האמון בממשלה שהוצעה. בהבעת האמון בממשלה תמכו 63 חברי כנסת (ח"כ יעקב טסלר שהה מחוץ לישראל בזמן ההצבעה), ונגדה הצביעו 54. הממשלה קיבלה את אמון הכנסת, ושריה נשבעו אמונים מיד לאחר מכן.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל והמצב הביטחוני, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר כי הודיע לראש הממשלה שהוא מוכן להתייצב למערכה ולדון על הצטרפות של המחנה הממלכתי בכוונה להקים קבינט מלחמה. לאחר כמה ימים החליטו סיעות הקואליציה לצרף את סיעת המחנה הממלכתי לממשלה לתקופת המלחמה כדי ליצור ממשלת אחדות שתכונה "ממשלת חירום לאומית". ב-12 באוקטובר 2023 הושבעו חמישה שרים מטעם המחנה הממלכתי.^[7]

על פי ההסכם שנחתם בין סיעת הליכוד לסיעת המחנה הממלכתי, הממשלה בהרכב זה תכהן עד סוף המלחמה ובתקופה זו לא יקודמו חוקים ללא הסכמות הליכוד והמחנה הממלכתי.^[8] בנוסף לכך, תוארך עד לסיום המלחמה כהונת בעלי תפקידים שכהונתם אמורה להסתיים בזמן המלחמה.

להלן קווי היסוד של הממשלה:^[9][10]

• לעם היהודי זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל. הממשלה תקדם ותפתח את ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל – בגליל, בנגב, בגולן, ביהודה ובשומרון.
• הממשלה תפעל באופן אקטיבי כדי לבצר את הביטחון הלאומי ולהקנות ביטחון אישי לאזרחיה תוך מאבק נחרץ ונחוש באלימות ובטרור.
• הממשלה תפעל להמשך המאבק נגד תוכנית הגרעין של איראן.
• הממשלה תפעל לחיזוק מעמדה של ירושלים.
• הממשלה תפעל לקידום השלום עם כל שכנינו תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל.
• הממשלה תחתור לצדק חברתי על ידי פיתוח הפריפריה וצמצום הפערים החברתיים תוך מאבק בלתי מתפשר בעוני באמצעות חינוך, תעסוקה, והגברת הסיוע לשכבות החלשות באוכלוסייה.
• הממשלה תפעל לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית ולפתרון העומס בתחבורה.
• הממשלה תקדם תוכנית להתמודדות עם יוקר המחיה הגואה ותפעל ליצירת התנאים הכלכליים שיאפשרו צמיחה בת קיימא.
• הממשלה תראה בהוזלת מחירי הדיור והגדלת היצע הדירות, יעד לאומי, ותפעל להוזלת מחירי הדיור.
• הממשלה תנקוט בצעדים להבטחת המשילות ולהשבת האיזון הראוי בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
• הממשלה תפעל להגברת העלייה והקליטה מכל מדינות תבל.
• הממשלה תעמיד את החינוך במרכז סדר העדיפויות הלאומי ותפעל לקידום רפורמות במערכת החינוך תוך פעולה לשוויון בין כל האוכלוסיות במערכות החינוך השונות וחיזוק הזהות היהודית.
• הממשלה תשמור על צביונה היהודי של המדינה ומורשת ישראל, וכן תכבד את הדתות והמסורות של בני הדתות במדינה בהתאם לערכי מגילת העצמאות.
• יישמר הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה כפי שהיה מקובל זה עשרות שנים בישראל ובכלל זה ביחס למקומות הקדושים.
• הממשלה תפעל לטיפול בבעיית הביטחון האישי בחברה הערבית ומאבק בפשיעה בחברה הערבית, תוך עידוד השכלה, מתן פתרונות מתאימים וראויים לצעירים והשקעה מתאימה בתשתיות ביישובים הערביים.
• הממשלה תפעל לקידום ההכשרה המקצועית וההשכלה במקצועות הטכנולוגיים לשם מתן מענה הולם לצרכים העדכניים של התעשייה בישראל כגורם צמיחה מרכזי במשק.
• הממשלה תפעל לשילובם של בעלי מוגבלויות מכל סוג שהוא בחיי החברה, תוך סיוע בחינוכם ותעסוקתם, ותדאג לצרכיהם הבסיסיים של אלה שאינם מסוגלים לקיים את עצמם, לשיפור מעמד הקשישים, הנכים, ומשפחות מרובות ילדים.
• הממשלה תפעל להגנה על איכות הסביבה בישראל, לשיפור איכות החיים של תושבי המדינה ולהשתתפות ישראל בתרומה למאמץ הגלובלי בנושאי אקלים וסביבה.
• הממשלה תפעל לחיזוק כוחות הביטחון, ומתן גב ללוחמים והשוטרים כדי להילחם בטרור ולהכריע אותו.
• הממשלה תפעל להכיר ברמת הגולן כחבל ארץ אסטרטגי, בעל פוטנציאל פיתוח רחב, ותיצור תנופת התיישבות, עשיה, פיתוח וקידום יזמויות תוך שמירה על ערכי הטבע, האדם והסביבה הייחודיים לגולן.

• מתמשך — הרפורמה המשפטית בישראל
• מתמשך — המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע.
• מתמשך — המערכה שבין המלחמות למניעת התבססות וסיכול פעילות התקפית של איראן במזרח התיכון.
• 7 באוקטובר 2023 — מתקפת הפתע על ישראל, בה השתלטו מחבלי חמאס על מספר יישובים בעוטף עזה, רצחו מעל 1,100 אנשים וחטפו 256 אנשים לרצועת עזה.
• מתמשך — מלחמת חרבות ברזל.
• גל הטרור בישראל (2023).
• מבצע שובר גלים נגד הטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון.
• 31 בדצמבר 2022 — החלטת העצרת הכללית של האו"ם לבקש מבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג לגבש חוות דעת משפטית בנוגע ל"כיבוש הישראלי בגדה המערבית", השלטון הישראלי ביהודה ושומרון.
• 18 בינואר 2023 — חבר הכנסת אריה דרעי פוטר מתפקידיו בממשלה בעקבות פסיקת בג"ץ שקבעה כי דרעי לא יכול לכהן כשר בממשלה.^[11]
• 1 באפריל 2023 — נכנס לתוקפו הסכם סחר חופשי מלא בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות. ההסכם הוא הסכם הסחר החופשי המלא הראשון והיחיד בין ישראל למדינת ערב.
• 31 במאי 2023 — הוכרז על אישור של משרד האנרגיה בשדה גז בשם קטלן בבעלות חברת אנרג'יאן במים הכלכליים של ישראל בנפח של 68 BCM.^[12]
• 1 בפברואר 2024 — ארצות הברית ומדינות מערביות נוספות הטילו לראשונה סנקציות על מתנחלים שיוחסה להם אלימות נגד פלסטינים.
• 13 באפריל 2024 — התקיפה האיראנית על ישראל. מתקפה איראנית ישירה על ישראל בעקבות חיסול מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון
• 19 ביולי 2024 — מתקפת הכטב"ם על תל אביב. מתקפה של החות'ים מתימן על העיר תל אביב באמצעות שיגור כטב"ם מסוג סמאד-3 שגרם למותו של אדם אחד ולפציעתם של כעשרה אנשים נוספים.
• 31 ביולי 2024 — ראש הלשכה המדינית של החמאס אסמאעיל הנייה נהרג בהתנקשות. על פי מקורות זרים בוצעה ההתנקשות על ידי ישראל.
• במהלך 2024 שלוש חברות דירוג האשראי הגדולות (מודי'ס, פיץ' וסטנדרד אנד פורס) הורידו את דירוגי האשראי של ישראל, לראשונה מאז תחילת הדירוג בשנת 1988. כמו כן, הדירוג החדש של S&P מלווה בתחזית שלילית בשל הסיכונים הגיאופוליטיים ובשל עיכובים בגיבוש תקציב מדינה לשנת 2025.^[13]

• 9–13 במאי 2023 — מבצע מגן וחץ של צה"ל לסיכול בכירי ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ופגיעה בתשתיות הארגון ברצועת עזה.^[14]
• 3-5 ביולי 2023 — מבצע בית וגן של צה"ל לסיכול תשתיות טרור, פגיעה במחבלים, מעצר מבוקשים, סיכול מפקדות וחמ"לים, מעבדות מטענים ואמל"ח במרחב העיר ומחנה הפליטים ג'נין.
• 7 באוקטובר 2023 — פתיחה במלחמת חרבות ברזל בעקבות מתקפת פתע נרחבת על ישראל של חמאס ברצועת עזה.
• 20 ביולי 2024 — מבצע יד ארוכה, תקיפה הצבאית של חיל האוויר בתימן נגד מטרות צבאיות של החות'ים.
• 30 ביולי 2024 — ההתנקשות בפואד שוכר, סיכול ממוקד של חיל האוויר ברמטכ"ל חזבאללה וברובע הדאחייה בביירות.
• הקמת למעלה מ-900 כיתות כוננות הכפופות למשטרה במרחב העירוני.^[15]
• 9 בספטמבר 2024 — הפשיטה הישראלית במסיאף, תקיפה משולבת ופעולת קומנדו המיוחסת לחיל האוויר הישראלי ולוחמי יחידת שלדג ליד העיר מסיאף שבסוריה שכוונה להשמדת מפעל לייצור טילים מדויקים תת-קרקעי של משמרות המהפכה של איראן.

• נחתם הסכם שיתוף פעולה ביטחוני בין משרד הביטחון הישראלי ומשרד ההגנה האמריקני שיעניק לשתי המדינות עדיפות הדדית בעתות חירום באספקת נשק ואמצעי לחימה מהתעשיות הביטחוניות של ישראל וארצות הברית.^[16]
• נחנכו שגרירויות צ'אד^[17], אזרבייג'ן^[18], ופפואה גינאה החדשה^[19].
• 19 ביולי 2023 — ישראל הכירה בריבונותה של מרוקו על חבל הארץ סהרה המערבית.^[20]
• 25 ביולי 2023 — נחתם הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל ווייטנאם.
• 27 בספטמבר 2023 — צירוף ישראל לתוכנית הפטור מוויזה.^[21]
• 28 בספטמבר 2023 — נחתם הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין ישראל לגרמניה, במסגרתו תסופק מערכת ההגנה חץ 3 לגרמנים.^[22]
• 4 באוקטובר 2023 — נחתם הסכם שיתוף פעולה בתחום החלל בין ישראל ואזרבייג'ן. במסגרתו תייצר ישראל לוויינים עבור אזרבייג'ן.^[23]

• העברת תיקונים לחוק המאבק בטרור:
  • הוספת עבירה של שנת מאסר בגין צריכה שיטתית וממושכת, של תכנים הכוללים קריאה ישירה לביצוע מעשי טרור, דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי הטרור וכו'. התיקון עבר כהוראת שעה למשך שנתיים.
  • הסמכת שר הביטחון להכריז באופן עצמאי וישיר על אדם זר כפעיל טרור, גם מבלי שגורם חיצוני הכריז על כך. בנוסף, החוק הרחיב את ההגדרה ל"פעיל טרור" גם למי שלוקח חלק במימון של ארגוני טרור או מעמיד להם אמצעים שונים. כמו כן, החוק מאפשר תפיסה וחילוט רכוש הקשור לטרור.^[24]

• הוספת נקודת זיכוי במס הכנסה להורים בעד כל ילד בן 6–18 והשוואת סכום מענק העבודה שמקבל גבר לזה שמקבלת אישה.^[25][26]
• העברת 927 מיליון ש"ח לחינוך החרדי, למוסדות התורניים, למנהל החינוך הדתי, למשרד לשירותי דת ולקרן לסיוע לאברכים.^[27]
• הגדלה משמעותית בכמות הכספים הקואליציוניים, מ-2.9 מיליארד בשנים 2021–2022 ל-13.7 מיליארד בשנים 2023-2024.^[28]
• העברת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023 – החוק מכיל תוספת של 25.9 מיליארד ש"ח לתקציב המדינה לשם מימון הוצאות ביטחוניות ואזרחיות שנובעות ממלחמת חרבות ברזל. בנוסף, הוגדלה מסגרת התקציב ותקרת הגירעון הועלתה מ-2.75% ל-3.75% מהתוצר המקומי הגולמי.^[29]
• 9 בנובמבר 2023 – העברת מתווה פיצויים למשק אשר בעקבות הנזקים הכלכליים שנוצרו בעקבות מלחמת חרבות ברזל בהיקף של כ-17 מיליארד ש"ח.^[30]
• הגדלה נרחבת בגירעון התקציבי, תוך פריצה ניכרת מהגרעון השנתי המתוכנן.^[31]

• העלאת שיעור התגמול המזערי בעד יום מילואים לסכום של 300.61 ש"ח במקום 215.17 ש"ח ואת התשלום המינימלי לחודש מילואים מלא מ-6,450 ש"ח ל-9,000 ש"ח.^[32]

• 18 באוגוסט 2023 — חניכת דנקל – הקו האדום קו הרכבת הקלה הראשון בגוש דן.
• 10 ביולי 2024 — נחנך כביש המנהרות בכניסה לירושלים בכביש 60 לתנועה מלאה, בהשקעה של כמיליארד שקלים.^[33]

• הקלה בקריטריונים לקבלת רישיון לנשיאת כלי נשק פרטי.^[34]

• הסדרת 10 יישובים באיו"ש: אביגיל, עשהאל, שחרית, גבעת ארנון, גבעת הראל, גבעת הרא"ה, מלאכי השלום, מצפה יהודה, בית חגלה, ושדה בועז.^[35]
• ב-12 בנובמבר 2023 נפתח המקטע המרכזי של כביש לב השומרון.

• הקמת "קרן הארנונה", שאליה רשויות מקומיות יצטרכו להעביר כסף בעד כל שטח עסקי שיבנו. הכספים שיצטברו בקרן יעברו לרשויות מקומיות שיאשרו בנייה של יחידות דיור.^[36]
• דחיית הבחירות לרשויות המקומיות בישראל שהיו אמורות להתקיים ב-31 באוקטובר 2023 ל-30 בינואר 2024, בעקבות מלחמת חרבות ברזל.^[37]

• תיקון לחוק הדרכונים המאפשר לשר הפנים לסרב להעניק דרכון ישראלי לעולה שטרם השתקע בישראל.^[38]

• תחילת קידום הרפורמה המשפטית,^[39] ובתוך כך צמצום עילת הסבירות בתיקון מספר 3 לחוק יסוד: השפיטה.^[40] פעולות אלה גררו ביקורת ציבורית רחבה ועוררו את המחאה נגד הרפורמה המשפטית.
• הקמת ועדת דרורי, ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת פרשת השימוש ברוגלה במשטרת ישראל.

• הקמת משרד העבודה, משרד ההסברה (וסגירתו בהמשך), המשרד לעניינים אסטרטגיים והמשרד לקידום מעמד האישה (וסגירתו בהמשך).
• פיצול משרד ירושלים ומורשת למשרד המורשת ולמשרד ירושלים ומסורת ישראל.
• חתימת הסכם שכר חדש במגזר הציבורי.^[41]
• הקמת הרשות לזהות לאומית יהודית.^[42]
• סגירת משרד המודיעין

• ביטול מכס על הגבינות מוצרלה טרייה רכה, חלומי, ג'מיד, גורגונזולה, מוצרלה קשה וגבינות שמנת (גבינות רכות מעל 5% שומן) מחלב צאן או מחלב בקר. חלק מהביטולים מיידיים וחלקם בפעימות.^[43]
• 29 בינואר 2023 — ביטול המס על כלים חד-פעמיים.^[44]
• 27 במרץ 2023 — ביטול המס על משקאות ממותקים.^[45]
• יולי 2023 — ביטול זמני של המכס על חלב ניגר למשך שלושה חדשים.^[46] שהוארך בספטמבר למשך חצי שנה נוספת.^[47]
• פברואר 2024 — העלאת המע"מ מ-17% ל-18% בשנת 2025.^[48]
• 4 במרץ 2024 — העלאת מס הקנייה על סיגריות וטבק.^[49]
• 4 בספטמבר 2024 — הטלת מס פחמן על דלקים שאינם לתחבורה באופן הדרגתי מ-2025 עד 2030.^[50]

• 25 ביולי 2024 — רפורמה בשוק החשמל: מתן אפשרות לכל משק בית להצטרף לאחת משמונת החברות המספקות חשמל.^[51]

• הקמת "בית הספר הווירטואלי".^[52]
• הגדלת קצבת האברכים מ-680 ש"ח ל-1000 ש"ח לפחות.^[53]
• תוספת של 2.5 מיליארד ש"ח (40 אחוז) לתקציבי הישיבות במשך שנתיים.^[53][54]

• הארכת כהונת נגיד בנק ישראל אמיר ירון ב-5 שנים נוספות.^[55]
• מינוי ניצב קובי יעקובי לנציב בתי הסוהר.^[56]
• מינוי ניצב דניאל לוי למפקח הכללי של משטרת ישראל.

מספר חברי הכנסת החברים בקואליציה

• 64 ח"כים לפני הצטרפות סיעת המחנה הממלכתי (29 בדצמבר 2022 – 11 באוקטובר 2023)
• 76 ח"כים לפני פרישת הימין הממלכתי (11 באוקטובר 2023 – 27 במרץ 2024)
• 72 ח"כים לפני פרישת המחנה הממלכתי (27 במרץ 2024 - 9 ביוני 2024)
• 64 ח"כים לאחר פרישת המחנה הממלכתי (החל מ-9 ביוני 2024)

בממשלה זו מכהנים 21 שרים חדשים: מאיר פרוש, איתמר בן גביר, יצחק גולדקנופף, יואב קיש, חיים ביטון, ניר ברקת, אורית סטרוק, אופיר סופר, עמיחי אליהו, יצחק וסרלאוף, יואב בן צור, עמיחי שיקלי, עידית סילמן, מיכאל מלכיאלי, שלמה קרעי, מיקי זוהר, רון דרמר, מאי גולן, משה ארבל, גדי איזנקוט ואוריאל בוסו.

ממשלת ישראל השלושים ושבע
29 בדצמבר 2022 - מכהנת

משרד	שם		סיעה		כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה		ראש הממשלה בנימין נתניהו		הליכוד	29 בדצמבר 2022 - מכהן
משרד האוצר		בצלאל סמוטריץ'		הציונות הדתית לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 - מכהן
שר נוסף במשרד הביטחון
משרד האנרגיה והתשתיות		ישראל כ"ץ		הליכוד	29 בדצמבר 2022 - 1 בינואר 2024
		אלי כהן		הליכוד	1 בינואר 2024 - מכהן
משרד הביטחון		יואב גלנט		הליכוד	29 בדצמבר 2022 - מכהן
המשרד לביטחון לאומי		איתמר בן גביר		עוצמה יהודית	29 בדצמבר 2022 - מכהן
המשרד לחיזוק וקידום קהילתי (פורק)					9 בינואר 2023 - 6 בנובמבר 2023
משרד הבינוי והשיכון		יצחק גולדקנופף		יהדות התורה אגודת ישראל לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 - מכהן
שר ללא תיק (במשרד ראש הממשלה)
משרד הבריאות		המשנה לרה"מ אריה דרעי פוטר על ידי רה"מ בעקבות פסיקת בג"ץ		ש"ס	29 בדצמבר 2022 - 24 בינואר 2023
	מילוי מקום על-ידי יואב בן צור
		משה ארבל		ש"ס	19 באפריל 2023 - 12 באוקטובר 2023
		אוריאל בוסו		ש"ס	12 באוקטובר 2023 - מכהן
המשרד להגנת הסביבה		עידית סילמן		הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 - מכהנת
משרד ההסברה (נסגר)		גלית דיסטל-אטבריאן		הליכוד	16 בינואר 2023 - 14 באוקטובר 2023
משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות		אורית סטרוק		הציונות הדתית	29 בדצמבר 2022 - מכהנת
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה		אופיר אקוניס		הליכוד	29 בדצמבר 2022 - 18 במרץ 2024
		גילה גמליאל		הליכוד	18 במרץ 2024 - מכהנת
משרד החוץ		אלי כהן		הליכוד	29 בדצמבר 2022 - 1 בינואר 2024
		ישראל כ"ץ		הליכוד	1 בינואר 2024 - מכהן
משרד החינוך		יואב קיש		הליכוד	29 בדצמבר 2022 - מכהן
שר נוסף במשרד החינוך		חיים ביטון		ש"ס	29 בדצמבר 2022 - מכהן
משרד החקלאות וביטחון המזון		אבי דיכטר		הליכוד	29 בדצמבר 2022 - מכהן
משרד ירושלים ומורשת ⇐ משרד ירושלים ומסורת ישראל		עמיחי אליהו		עוצמה יהודית לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 – 22 בינואר 2023
		מאיר פרוש		יהדות התורה אגודת ישראל	22 בינואר 2023 - מכהן
משרד הכלכלה והתעשייה		ניר ברקת		הליכוד	29 בדצמבר 2022 - מכהן
משרד המודיעין (נסגר)		סגן ראש הממשלה יריב לוין		הליכוד	29 בדצמבר 2022 - 2 בינואר 2023
		גילה גמליאל		הליכוד	2 בינואר 2023 - 18 במרץ 2024
משרד המורשת		עמיחי אליהו		עוצמה יהודית לא ח"כ	22 בינואר 2023 – מכהן
משרד המשפטים		סגן ראש הממשלה יריב לוין		הליכוד	29 בדצמבר 2022 - מכהן
המשרד לעניינים אסטרטגיים		רון דרמר		עצמאי לא ח"כ	20 בפברואר 2023 - מכהן
משרד העבודה		יואב בן צור		ש"ס לא ח"כ	30 בינואר 2023 - מכהן
שר ללא תיק (במשרד הרווחה והביטחון החברתי)					29 בדצמבר 2022 - 30 בינואר 2023
משרד העלייה והקליטה		אופיר סופר		הציונות הדתית	29 בדצמבר 2022 - מכהן
משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי		יצחק וסרלאוף		עוצמה יהודית	29 בדצמבר 2022 - מכהן
משרד הפנים		המשנה לרה"מ אריה דרעי פוטר על ידי רה"מ בעקבות פסיקת בג"ץ		ש"ס	29 בדצמבר 2022 - 24 בינואר 2023
	מילוי מקום על-ידי מיכאל מלכיאלי
		משה ארבל		ש"ס	19 באפריל 2023 - מכהן
המשרד לקידום מעמד האישה (נסגר)		מאי גולן		הליכוד	20 באפריל 2023 - 22 בינואר 2024
משרד הרווחה והביטחון החברתי		יעקב מרגי		ש"ס	29 בדצמבר 2022 - מכהן
המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה		עמיחי שיקלי		הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 - 22 בינואר 2024
		מאי גולן		הליכוד	22 בינואר 2024 - מכהנת
המשרד לשירותי דת		מיכאל מלכיאלי		ש"ס	29 בדצמבר 2022 - מכהן
המשרד לשיתוף פעולה אזורי		יואב קיש		הליכוד	29 בדצמבר 2022 - 28 במרץ 2023
		דוד אמסלם		הליכוד לא ח"כ	28 במרץ 2023 - מכהן
שר נוסף במשרד המשפטים
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים		מירי רגב		הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 - מכהן
משרד התיירות		חיים כץ		הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 - מכהן
משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות		עמיחי שיקלי		הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 - מכהן
משרד התקשורת		שלמה קרעי		הליכוד	29 בדצמבר 2022 - מכהן
משרד התרבות והספורט		מיקי זוהר		הליכוד לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 - מכהן
שרים בלי תיק		בני גנץ		המחנה הממלכתי חוסן לישראל	12 באוקטובר 2023 - 12 ביוני 2024
		גדי איזנקוט		המחנה הממלכתי חוסן לישראל	12 באוקטובר 2023 - 12 ביוני 2024
		חילי טרופר		המחנה הממלכתי חוסן לישראל	12 באוקטובר 2023 - 12 ביוני 2024
		גדעון סער		המחנה הממלכתי תקווה חדשה	12 באוקטובר 2023 - 27 במרץ 2024
				הימין הממלכתי
		יפעת שאשא-ביטון		המחנה הממלכתי תקווה חדשה	12 באוקטובר 2023 - 27 במרץ 2024
				הימין הממלכתי
		מאי גולן		הליכוד	16 בינואר 2023 - 20 באפריל 2023
		מאיר פרוש		יהדות התורה אגודת ישראל	2 בינואר 2023 - 22 בינואר 2023
		רון דרמר		עצמאי לא ח"כ	29 בדצמבר 2022 – 20 בפברואר 2023
		גלית דיסטל-אטבריאן		הליכוד	29 בדצמבר 2022 - 16 בינואר 2023
סגני השרים
משרד ראש הממשלה[ב]		אבי מעוז		נעם	4 בינואר 2023 - 1 במרץ 2023
					5 ביוני 2023 – מכהן
		אורי מקלב		יהדות התורה דגל התורה	4 בינואר 2023 - מכהן
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים[ג]
משרד האוצר		מיכל וולדיגר		הציונות הדתית	4 בינואר 2023 - 29 באוקטובר 2023
משרד הבריאות		משה ארבל		ש"ס	4 בינואר 2023 – 24 בינואר 2023
משרד הפנים
משרד החקלאות וביטחון המזון		משה אבוטבול		ש"ס	4 בינואר 2023 - מכהן
משרד התרבות והספורט		יעקב טסלר		יהדות התורה אגודת ישראל	4 בינואר 2023 - מכהן

• לפי הסיכומים בסיעת הליכוד, בחלוף שנה לכהונת הממשלה החל אלי כהן לכהן כשר האנרגיה וישראל כץ החל לכהן כשר החוץ; ובחלוף שלוש שנים לכהונת הממשלה, יתחלפו בחזרה בתפקידיהם, עד לסוף כהונת הממשלה.

עד הרחבת הממשלה ביום 12 באוקטובר 2023, אז הצטרפה סיעת המחנה הממלכתי לקואליציה, הייתה הממשלה ה-37 הימנית ביותר והדתית ביותר בתולדות מדינת ישראל עם למעלה ממחצית השרים וסגני השרים מהמפלגות הדתיות.^[57]

בממשלה זו מכהנות חמש נשים:

• הליכוד (4): מירי רגב, עידית סילמן, גילה גמליאל, מאי גולן
• הציונות הדתית (1): אורית סטרוק

בממשלה זו מכהנים שלושה שרים ששימשו בדרגת תת-אלוף ומעלה בצה"ל, ואחד כראש ארגון ביטחוני:

• הליכוד (3): יואב גלנט (אלוף), מירי רגב (תת-אלוף), אבי דיכטר (ראש השב"כ).

• מזכיר הממשלה: יוסי פוקס
• היועצת המשפטית לממשלה: גלי בהרב-מיארה או אחד מהמשנים שלה
• ראש המטה לביטחון לאומי: צחי הנגבי
• ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה: צחי ברוורמן
• מנכ"ל משרד ראש הממשלה: יוסי שלי
• ראש המועצה הלאומית לכלכלה: אבי שמחון
• המזכיר הצבאי של ראש הממשלה: אלוף אבי גיל
• המשנה למזכיר הממשלה: ליאור נתן

מדיה וקבצים בנושא ממשלת ישראל השלושים ושבע בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים ושבע
• אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים ושבע (בערבית)
• אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים ושבע (באנגלית)
• ממשלת ישראל השלושים ושבע באתר משרד ראש הממשלה
• ממשלת ישראל השלושים ושבע באתר הכנסת
• שאול אמסטרדמסקי, שאול מסביר עם עוגה: למה הממשלה המתקרבת תתקשה לתפקד?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 16 בדצמבר 2022
• אוריה בר-מאיר, ‏כל המספרים והנתונים של הממשלה החדשה. וגם, מה אפשר ללמוד מההיסטוריה על סיכויי ההישרדות שלה?, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2022
• פרופ' עופר קניג, הממשלה ה-37 במספרים: מעט נשים, מרבית השרים חסרי ניסיון מיניסטריאלי, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 03 בינואר 2023
• תני גולדשטיין, ממשלת ישראל מכה בתדהמה, באתר זמן ישראל, 29 בינואר 2023
• חגי עמית, קינן ראובני, "באנו לכסח": מסע הטיהורים חסר התקדים של ממשלת נתניהו, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2023