מלווה חובה הוא איגרת חוב שהמדינה מחייבת את תושביה לרכוש ממנה, כדרך פחות חמורה מאשר מס, למימון תקציב המדינה. בדומה למס, מלווה חובה הוא תשלום חובה הניתן לממשלה, אך בניגוד למס, יש בו תמורה ישירה למשלם, בדמות איגרת חוב שתיפרע בבוא העת. תנאיו של מלווה חובה נחותים מאלה של איגרת חוב הנמכרת באופן חופשי בשוק ההון, תכונה המחזקת את אופיו המיסויי של מלווה החובה.

מלווה חובה, בניגוד למס, מצריך השקעה במעקב אחר הזכויות שמקנה המלווה ובפירעונו.

בדרך כלל מלווה חובה אינו סחיר במשך שנים אחדות, ולעיתים אינו סחיר כלל, כלומר הוא נפרע רק לאדם שעל שמו הונפק.

במדינת ישראל הוטל פעמים אחדות מלווה חובה, שחושב על-פי ההכנסות של כל תושב (בדומה למס הכנסה), על המעבידים (בהתאם לשכר ששילמו) ועל עסקות מסוימות, כגון מכירת נדל"ן.

פירוט (חלקי) של המלוות:

• במסגרת המדיניות הכלכלית החדשה ב-1952 הוטל מלווה חובה על כל הכסף הנזיל במטרה להוריד את האינפלציה ולסייע לממשלה במימון פעילותה.
• "מלווה מלחמה" הוטל בעקבות מלחמת יום הכיפורים כאיגרת חוב מלחמה לגיוס הון מן הציבור.
• "מלווה שלום הגליל" הוטל בתחילתו של מבצע שלום הגליל.

בהנפקתם, בניהולם ובפירעונם של מלוות חובה עוסק "מנהל מלוות המדינה" של בנק ישראל.

מתחילת שנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-80 הונפקו יותר מ-15 מיליון תעודות של מלווה חובה על ידי המדינה.

• איתור חסכונות אבודים

• הכרזה על 'מלווה הביטחון' בעקבות מלחמת סיני, במעמד בן-גוריון ולוי אשכול, יומני גבע, ארכיון שפילברג, 1956 (התחלה 6:51)

• מלווה העלייה, מינהל ההסברה, ארכיון שפילברג, 1959 (התחלה 10:39)

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.