התפילה לשלום חיילי צה"ל או מי שברך לחיילי צה"ל היא תפילת מי שברך שנאמרת בשבת ובחגים לשלום חיילי צה"ל ולכוחות הביטחון בישראל.

תפילה זו תוקנה על ידי הרב הצבאי הראשי הראשון אלוף שלמה גורן בימי ראשית המדינה. בקהילות מסוימות התפילה נאמרת אחרי הקריאה בספר התורה בסמוך לברכה לרפואת חולים (מי שברך לחולים), ובצמוד לתפילה לשלום המדינה (מנהג האשכנזים), ובקהילות אחרות נאמרת התפילה עם פתיחת ההיכל (מנהג הספרדים).

התפילה נהוגה בבתי כנסת בעלי צביון דתי לאומי ובחלק מבתי הכנסת בעלי צביון חרדי. תפילה זו, לצד התפילה לשלום המדינה, מהווה שוני בין התפילות בבית כנסת דתי-לאומי וחרדי לאומי ובין התפילות בבית כנסת חרדי לא ציוני.

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל (וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן), הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם (ובכל מקום שהם).

יִתֵּן יְיָ אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבְעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב:^[1] 'כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם', וְנֹאמַר: 'אָמֵן'.

בתקופת האינתיפאדה השנייה שונה הנוסח הרשמי של התפילה, והוספו הביטויים 'ואנשי כוחות הביטחון' לנושא הברכה, ו'בכל מקום שהם' לתיאור מיקומם של חיילי צה"ל. אולם הנוסח החדש לא נתקבל בכל בתי הכנסת, בין השאר בשל מעמדה הרעוע של הרבנות הראשית לישראל באותה תקופה, ההפרעה למנגינה על ידי התוספות, והתרעומת על דקדקנות היתר.

לאחר יישומה של תוכנית ההתנתקות החלו בקהילות מסוימות להוסיף לנוסח התפילה את המילה המסייגת "לטובה" לאחר המשפט "בכל מעשה ידיהם", אך גם שינוי זה לא נתקבל ברובן המכריע של הקהילות.

בציבור החרדי, יש שאומרים נוסח אחר:

"מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ וְיִשְׁמוֹר וְיַעֲזוֹר וְיָגֵן וְיוֹשִׁיעַ לְכָל אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הָעוֹמְדִים בַּמַּעֲרָכָה מוּל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, בַּעֲבוּר שֶׁכָּל הַקָּהָל מְבָרְכִים אוֹתָם וּמִתְפַּלְּלִים בַּעֲדָם. בִּשְׂכַר זֶה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵם וְיַצִּילֵם מִכָּל רַע, וְיַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתָּם, וְרָדְפוּ מֵהֶם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מֵהֶם רְבָבָה יִרְדּוֹפוּ, וּבְכָל אֲשֶׁר יִפְנוּ יַצְלִיחוּ, וְנָפְלוּ אוֹיְבֵינוּ לִפְנֵיהֶם לֶחָרֶב, וְיָשׁוּבוּ לְשָׁלוֹם לְאָהֳלֵיהֶם. לְהַחֲלִימָם, לְרַפְאוֹתָם, לְהַחֲזִיקָם וּלְהַחֲיוֹתָם, וְיִשְׁלַח לָהֶם רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל אֵיבְרֵיהֶם וְגִידֵיהֶם בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְנֹאמַר אָמֵן"

נוסח זה נכתב על ידי הרב מנחם מנדל גפנר ("הצדיק הירושלמי") בהסכמת רבי איסר זלמן מלצר ורבי דב בריש וידנפלד, ואינו מזכיר את צה"ל אלא את "העומדים במערכה נגד שונאי ישראל".^[2]

קיימת גם תוספת לטובת שבויים ונעדרים – ”וּמִי מֵהֶם שֶׁנָּפַל בַּשְּׁבִי, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְמַלֵּא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם וְיִתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵיהֶם, וְיוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, וְיִּקְרָא לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים יִפְקַח קוֹחַ, וִישִׁיבֵם לְבָתֵּיהֶם בְּשָׁלוֹם בִּמְהֵרָה, אָמֵן”.

• תפילה לשלום המדינה

• אהרן ארנד, תפילות לשלום החיילים, עלי ספר כד–כה, אלול תשע"ה, עמ' 297–330
• נסים ליאון, 'התפילה לשלום חיילי צה"ל בהדפסות חרדיות של סידור התפילה הספרדי', עמדו"ת: עם, מדינה, תורה, מכללת אורות ישראל תש"ע. עמ' 135–150.
• התפילה מי שברך לחיילי צה"ל, באתר הפיוט והתפילה
• הפיוט מי שברך לחיילי צה"ל, באתר הפיוט והתפילה
• מידע על מי שברך לחיילי צה"ל בקטלוג הספרייה הלאומית
• ד"ר יואל רפל, בכל מקום שהם, מקור ראשון, מוסף "שבת", 12 בספטמבר 2014, על השתלשלות התפילה לשלום חיילי צה"ל
• עדכון נוסח התפילה לשלום כוחות הביטחון, כפי שהוצע בידי הרב רמי רחמים ברכיהו, רב משטרת ישראל (אתר משטרת ישראל, 19 ביולי 2017)