"מיר-2" (ברוסית: Мир-2) הוא פרויקט סובייטי ומאוחר יותר רוסי לבניית תחנת החלל מהדור הרביעי. השם המקורי — "סאליוט-9" (DOS 7).

תחנת בסיס נוצרה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 כתחליף ליחידת הבסיס של תחנת "מיר-1" במקרה של תאונה אצל האחרונה. ניסוי המשגר "אנרגיה" רב העוצמה איפשרה להגדיל במידה ניכרת את התחנה. ב-14 בדצמבר 1987 הפרויקט החדש אושר על ידי מנהל תאגיד אנרגיה יורי סמיונוב.

התחנה תוכננה לכלול את המרכיבים הבאים:

• רציף מסלולי (במשקל 90 טון, שוגר באמצעות "אנרגיה").
• יחידת הבסיס.
• חוות ופאנלים קולטי השמש.
• יחידת שירות.
• מודל למחקר ביוטכנולוגיה.
• יחידה טכנולוגית.
• 2 מודולים למחקר.

בינואר 1988, בשל מדיניות הגלסנוסט, מידע אודות עיצוב התחנה הופיע לראשונה בדפוס. אבל ב-1989 כל העבודות עליו הוקפאו. עד 1991 התברר כי לא ניתן להסתמך על השימוש בטיל "אנרגיה", עקב העלות הגבוהה של הבנייה.

בנוסף, מימון תוכנית החלל הרוסית ירד בהתמדה. בשל כך, התוכנית להקמת התחנה תוקנה. המודולים עבור מיר-2 נוצרו מחדש כדי להחליף בהדרגה את תחנת "מיר-1" הישנה. ההתקנה המלאה במקרה הזה הייתה אמורה להסתיים בשנת 2000. עם זאת, ב-24 בנובמבר 1992 המעצבים בחנו  מחדש את הפרויקט. תחנת הבסיס הייתה אמור לשמש כחוות מחקר, מבחינה מבנית דמתה למבני חלל דומים כמו "Rapana" ו "Sophora". בקצה אחד של החווה הזאת היו אמורים למקם קולטי שמש ומהצד השני פאנלים סולאריים. החלק המרכזי של החווה תוכנן לעגן לפחות 5-6 מודולים גדולים. בפריסה זו קל היה לראות את ההשפעה מתחנות החלל האמריקאיות, "פרידום" ו"פרד".

העדר המימון ושינוי המצב הפוליטי במדינה בעקבות מדיניות הפיוס עם המערב מנעו מלתרגם רעיונות אלה למציאות. רוסיה ב-1993, מיקדה ט\את מאמציה ביצירת מקטע משלה בתחנת החלל הבינלאומית, אשר השתמשה ברכיבים שפותחו במקור עבור מיר-2 ובעיקר מודול "זבזדה".

• תחנת חלל
• תחנת החלל הבינלאומית
• Skylab
• מיר
• סאליוט

מדיה וקבצים בנושא מיר-2 בוויקישיתוף

ברית המועצות תוכנית החלל הסובייטית והרוסית רוסיה
תוכניות לא מאוישות	תוכנית ספוטניק • תוכנית לונה • תוכנית ונרה • תוכנית לונוחוד • תוכנית מארס • תוכנית זונד • תוכנית וגה
תוכניות מאוישות	תוכנית ווסטוק • תוכנית ווסחוד • תוכנית סויוז • תוכנית סאליוט • אינטרקוסמוס • פדרציה • מאדים 500 • תוכנית חקר הירח הרוסית • תחנת השירות המסלולית הרוסית
משימות בולטות	ספוטניק 1 • ספוטניק 2 • לונה 2 • ווסטוק 1 • סויוז 1 • סויוז 11 • ונרה 11 • אפולו-סויוז
חלליות, מעבורות ומשגרים	ווסטוק • ווסחוד • סויוז • מעבורת החלל בוראן • מעבורת החלל פטיצ'קה • מעבורת 2.02 • מעבורת 2.03 • תחנת החלל מיר • פרוגרס • קליפר • תוכנית מיר ומעבורות החלל • מיר-2 • תחנת החלל הבין-לאומית (המקטע הרוסי) • LK • משגר ווסטוק • משגר ווסחוד • משגר סויוז • משגר מולניה • פרוטון • זניט • N-1 • אנגרה • תחנת החלל המסלולית הלאומית
קוסמונאוטים ומתכננים	יורי גגארין • גרמן טיטוב • ולנטינה טרשקובה • אלכסיי ליאונוב • לייקה • (קוסמונאוטים נוספים) • סרגיי קורוליוב • ולנטין גלושקו • ולדימיר צ'לומי • קרים קרימוב • קונסטנטין ציולקובסקי
קוסמודרומים	קוסמודרום בייקונור • קוסמודרום פלסצק • קוסמודרום ווסטוצ'ני • קוסמודרום סבובודני • קפוסטין יאר
השר לבניית מכונות כלליות וראשי רוסקוסמוס	סרגיי אפאנסייב • יורי קופטב • אנאטולי פרמינוב • ולדימיר פופובקין • אולג אוסטפנקו • איגור קומארוב • דמיטרי רוגוזין • יורי בוריסוב
חברות ותאגידי חלל פרטיים	תאגיד החלל הרוסי אנרגיה • מחקר מדעי לבניית מכונות • אנרגומאש • מערכות המידע הלווייניות רשטניוב