מַטְפֶּה^[א] (נקרא מטף בפי העם) הוא אמצעי לכיבוי אש או לריסון אש, והוא חלק מההגנה הפעילה מפני אש.

ישנם שני סוגי עיקרים של מַטְפִּים: מטפה שמור בלחץ, ומטפה מחולל לחץ. במטפה השמור בלחץ חומר ההדף (החומר הדחוס הדוחף את החומר החוצה) נשמר באותו מכל שבו נמצא הגורם לכיבוי אש. לפי הגורם נקבע חומר ההדף, וישנם סוגים שונים הנמצאים בשימוש. מטפים שמורים בלחץ הם הנפוצים ביותר.

מטפי מחסנית כוללים את החומר המניע במכל נתיק שיש לנקבו לפני השימוש, וכך מתערבב חומר המניעה ומביא לכיבוי האש. סוג זה אומנם איננו נפוץ, אך הוא הדומיננטי במתקנים תעשייתיים, שם נעשה בו שימוש גבוה מן הממוצע.

למטפה נתיק יתרונות של החלפה פשוטה וטעינה מיידית, המאפשרים למשתמש לתפעל את המטפה ולהשתלט על השריפה ביתר קלות. בניגוד למטפים מקומפרסים, מטפים אלו מנצלים פחמן דו-חמצני דחוס במקום חנקן.

במעבדות רבות, לצד מטפה רגיל ישנו מטפה נוסף, שבדרך כלל צבוע בצבע צהוב ומיועד לכיבוי שרפות של מתכות.

• מטפה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.