המועצה הארצית לתכנון ולבנייה היא, על פי חוק התכנון והבנייה, המוסד התכנוני העליון במדינת ישראל לתכנון ובנייה, ונכפות עליה רק החלטות ממשלת ישראל. במסגרת הסדרתם של תכנון ובנייה בישראל במסגרת החוק לתכנון ולבנייה, הוסדר מודל תכנוני היררכי הבנוי ממועצות לתכנון ובנייה. מתחת למועצה הארצית בהיררכיה, קיימות הוועדות המחוזיות ולמטה קיימות הוועדות המקומיות או האזוריות. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה היא חלק ממנהל התכנון וככזה היא יושבת תחת משרד הפנים. בראש המועצה יושב נציג שר הפנים.^[1]

המועצה מורכבת מ-32 חברים: 11 חברי ממשלה או נציגיהם, נציג רשות הטבע והגנים, חמישה נציגי ראשי ערים, שלושה נציגי מועצות מקומיות, שני נציגי מועצות אזוריות, נציג המהנדסים והאדריכלים, נציגת ארגוני הנשים, נציג המוסדות האקדמיים באופן מסורתי מטעם הטכניון, נציג המוסדות המיישבים, סוציולוג, נציג ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים, נציג הדור הצעיר. כאשר בראש המועצה הארצית עומד נציג שר הפנים בהוראת שעה לחמש שנים. המועצה הארצית לתכנון ולבנייה רשאית למנות לעצמה מבין חבריה ועדות משנה לתכנון ולבנייה, ועדות קבועות או ועדות לנושאים מסוימים, וההחלטות של ועדות המשנה הם בעלות תוקף כמו של המועצה הארצית.

תפקידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הם:

• ייעוץ לממשלה בכל הנוגע לביצוע חוק התכנון והבנייה.
• מתן אישור לתוכניות מתאר מחוזיות, בכפוף להחלטת המועצה ולמדיניות התכנון.
• השתתפות בהכנת ובבדיקת החקיקה הדרושה להפעלת החוק.
• מתן ההוראות הדרושות לעריכת תוכניות המתאר הארציות, הערכת אותן תוכניות וקבלת החלטות על הגשתן לאישור הממשלה.
• תכנון תוכניות מתאר ארציות כאשר תוכניות אלו יכללו תכנון לשטח המדינה כולה והנחיות לוועדות המחוזיות בנושא ייעודי הקרקע ושימושה, ושמירה על ייעוד של קרקעות חקלאיות, אזורי תעשייה ושטחי הפקת מחצבים, תחנות כוח, נמלים ושדות תעופה, דרכים ואזורי בנייה למגורים.
• מתן הוראות בדבר שמירה על עתיקות, מקומות קדושים, ערכי טבע ונוף ושטחים פתוחים.
• דיון בעררים על החלטות הוועדות המחוזיות.

• היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה
• תכנון עירוני
• ועדה לתשתיות לאומיות
• ועדות התכנון והבנייה

• תקנות התכנון והבניה- Architecture.org.il