מודל הבנייה וההרחבה
מודל הבניה וההרחבה, הוא מודל בתחום הפסיכולוגיה אשר פותח על ידי ברברה פרדריקסון[1].
על פי המודל רגשות חיוביים מרחיבים באופן רגעי את רפרטואר המחשבות – מעשים של האדם. ובנוסף, רגשות חיוביים פועלים להגדיל את מרחב תשומת הלב, ההכרה וההנעה של האדם מעבר לצרכים הבסיסיים באותו רגע.[2] טענה מרכזית היא שרגשות חיוביים של שמחה, עניין, שביעות רצון ואהבה מרחיבים את הרפרטואר הרגעי של מחשבות ומעשים: שמחה מציתה את הרצון לשחק, עניין מצית את הרצון לחקור, שביעות רצון מציתה את הרצון לשלב ואהבה מציתה תהליך חוזר ונשנה של הרצונות האלה בתוך מערכת יחסים סגורה ובטוחה. אופן המחשבה הרחב הנובע מרגשות חיוביים אלה, משווה לאופן המחשבה הצר הנוצר מרגשות שליליים רבים (לדוגמה תקיפה או בריחה). הבט משמעותי נוסף בהקשר לתאוריה, נוגע לתוצאות של דרכי מחשבה חיוביים אלו: על ידי הרחבה רגעית של רפרטואר המחשבה – ביצוע של האדם – בין אם על ידי משחק, מחקר או פעילות דומה – רגשות חיוביים מקדמים את הגילוי של פעולות חדשניות ויצירתיות, רעיונות וקשרים חברתיים, אשר מרכיבים את המשאבים האישיים של האדם. בין אם משאבים פיזיים או אינטלקטואליים ועד למשאבים חברתיים ופסיכולוגיים. משאבים אלה פועלים כעתודה שניתנת לשימוש בשלב מאוחר יותר על מנת לשפר את הסיכויים להתמודדות טובה עם המצב. כך דרך התנסויות בעלות רגשות חיוביים, אנשים משנים את עצמם והופכים להיות יותר יצירתיים, בעלי ידע, גמישים, מעורבים חברתית ובריאים.
ממצאים מחקרים לגבי המודל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עדות למודל מגיעה משני עשורים של ניסויים אשר נערכו על ידי אייזן ועמיתים[3]. החוקרים מצאו שאנשים אשר חווים רגשנות חיובית מראים תבניות של מחשבה לא שגרתיות, גמישות, יצירתיות, אינטגרטיביות, פתיחות למידע ויעילות. בנוסף הראו שאנשים החווים רגשנות חיובית מראים העדפה גוברת למגוון ומקבלים מערך רחב יותר של אפשרויות התנהגות[4]. באופן כללי, על פי אייזן, רגשנות חיובית יוצרת מבנה קוגניטיבי רחב וגמיש אשר מאפשר אינטגרציה של חומר מגוון וזאת על ידי רמה גבוהה של דופאמין במוח. אבל למרות שאיזן לא התייחסה באופן ספציפי לרגשות חיוביים, המחקרים שלה רק מחזקים את הטענה שרגשנות חיובית מרחיבה קוגניציה. כאשר, רגשנות שלילית ידועה כמצרה את תשומת הלב של אנשים וגורמת להם להפסיד את הראיה הכוללת של המצב[5]. עדות נוספת לגבי כך שרגשנות חיובית מרחיבה את תשומת הלב מגיעה ממחקרים אשר עשו שימוש בפרדיגמת עיבוד ויזואלי בשביל להעריך הטיות במיקוד של תשומת הלב. מצבים שליליים, כגון חרדה ודיכאון, מראים הטיות הצרה בתשומת הלב. מצב של רווחה, אופטימיות והצלחה מעידים על הרחבה בתשומת הלב. מחקריו של מאור הראו אותו דבר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Fredrickson, B. L. (2004). The broaden-and-build theory of positive emotions. The Royal Society, 1367-1377.
- ^ .Cohn, A. Michael, Fredrickson, B. L. (2001). Beyond the Moment, Beyond the Self: Shared Ground Between Selective Investment Theory and the Broaden-and-Build Theory of Positive Emotions. University of Michigan
- ^ Fredrickson, B. L.Isen M. Alice, Isen (2000) .
- ^ קאן ואייזן 1993
- ^ Derryberry & Tucker 1994.
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
