מגרש (מקרקעין)
במקרקעין, מגרש או חלקה הם שטח או קדסטר בבעלות או שנועדה להיות בבעלות של בעלים מסוימים. מגרש נחשב בעצם כחלק שטח של נכס מקרקעין (אנ') במדינות מסוימות או מקרקעין (כלומר כמעט אותו דבר) במדינות אחרות. בעלים אפשריים של חלקה יכולים להיות אדם אחד או יותר או ישות משפטית אחרת, כגון חברה/תאגיד, ארגון, ממשלה או נאמנות. צורה נפוצה של בעלות על מגרש נקראת זכות בעלות בלתי מוגבלת (אנ') במדינות מסוימות.
שטח קטן של קרקע שהוא ריק למעט משטח מרוצף או שיפור דומה, בדרך כלל כולם משמשים לאותה מטרה או באותו מצב נקרא לעיתים קרובות גם חלקה.[1] דוגמאות לכך הן חניון מרוצף או חלקת גינה מעובדת. מאמר זה מכסה חלקות (שנקראות יותר מגרשים במדינות מסוימות) כחלקות קרקע מוגדרות המיועדות להיות בבעלותם כיחידות של בעלים.
כמו רוב סוגי הנכסים האחרים, מגרשים או חלקות שבבעלות גורמים פרטיים חייבים בארנונה תקופתית או מס רכוש (אנ') המשולם על ידי הבעלים לרשויות מקומיות כגון מחוז או עירייה. מיסי מקרקעין אלו מבוססים על שווי השומה של המקרקעין; מיסים נוספים חלים בדרך כלל על העברת בעלות ומכירת נכס. אגרות אחרות על ידי הממשלה אפשריות עבור שיפורים כגון שוליים ומדרכות או דמי השבחה עבור בניית בית על מגרש ריק. גם בעלי נכסים בארצות הברית ובמדינות שונות אחרות כפופים למגבלות ייעוד ואחרות. מגבלות אלו כוללות מגבלות גובה בנייה, מגבלות על סגנון אדריכלי (אנ') של מבנים ומבנים אחרים, חוקי נסיגה וכו'.
בניו זילנד מגרשים מתוארים בדרך כלל כחלקים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "FDIC: FIL-90-2005: Residential Tract Development Lending: Frequently Asked Questions". www.fdic.gov. Retrieved 2022-06-28.
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
