מגדל האופרה
 | |
| חזיתו הצפונית של מגדל האופרה המקבילה לרחוב הירדן. צילום מצפון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מבנה אדריכלי  |
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1990–1993 (כ־3 שנים) |
| מידות | |
| קומות |
23 |
| קואורדינטות | 32°04′26″N 34°45′58″E / 32.074°N 34.766°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   מגדל האופרה  | |
  | |
מגדל האופרה הוא בניין שנבנה בשנת 1993, הכולל בית דירות ובית מלון, הניצב בכיכר הכנסת בתל אביב ונושק לטיילת תל אביב-יפו, לרחוב הירקון, רחוב הירדן ורחוב אלנבי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית שנות ה-30 נבנה במקום מלון סן רמו. ב-1945 נבנה במגרש הסמוך למלון בניין קולנוע קסם שתפקד כקולנוע עד 1948. במלחמת העצמאות שכן בבניין מטה חיל הים. הכנסת הראשונה פעלה בקולנוע 'קסם' למעלה מתשעה חודשים, מ-8 במרץ עד 26 בדצמבר 1949.[1] ולכן זכתה הכיכר בשמה "כיכר הכנסת". לאחר שהכנסת עקרה לירושלים, עבר המבנה לרשותה של עיריית תל אביב-יפו שאף קיימה בו את ישיבות מועצת העיר. לאחר מכן איישו משרדי מס הכנסה את המבנה, וב-21 במאי 1958 השתכנה בו האופרה הישראלית. זו פעלה במבנה עד לשנת 1982 והעניקה לו את שמו ולכיכר את שמה העממי - כיכר האופרה.
בשנת 1971 נרכש המבנה על ידי משפחת קשפיצקי מגרמניה לאחר שקבלו הבטחה שיוכלו להרוס את מבנה הקולנוע לאחר נובמבר 1976 כדי להקים במקום מלון. אולם רק לאחר סגירת האופרה ב-1982 פונה המבנה ובשנת 1987 נחתם חוזה עם אלרוב על הקמת מגדל דירות במקום.[2] קולנוע קסם נהרס בשנת 1988, ועל איחוד המגרשים עליהם עמדו המלון והקולנוע, נבנה "מגדל האופרה" המשלב שלוש קומות של מסחר ועסקים ומעליהן קומות מגורים. המבנה עוצב על ידי אברהם יסקי. בנייתו של מגדל האופרה הסתיימה בשנת 1993.
בשנת 2011 רכש גבי אדרי את שטחי המסחר של המגדל,[3] ובמקומם נפתח ביולי 2019 בית מלון של רשת מלונות הרברט סמואל שבבעלות קבוצת האחים נקש.[4][5]
דגם של המבנה מוצג בפארק המיניאטורות מיני ישראל.
אדריכלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה מתנשא לגובה של 82 מטר ובו 23 קומות. תכננו אותו האדריכלים אברהם יסקי ויוסי סיוון בסגנון שבאופן מובהק מזכיר את זרם האדריכלות הפוסטמודרני האמריקאי. שלוש הקומות הראשונות שימשו במקור לייעוד מסחרי ובהן פעלו גם חמישה אולמות קולנוע. חזיתן של קומות אלה מעוצבת בצורת קשתות מחודדות, עיצוב המשמר את מראהו של קולנוע קסם המקורי שתוכנן על ידי האדריכל יוסף נויפלד. הקומות המסחריות שימשו כפלטפורמה למגדל המגורים שמעליהן ועל גגן פועלת בריכת שחייה. צורתו של מבנה המגורים בן 20 הקומות (אחת מהן כפולה) היא כשל האות "ר", והוא מעוצב כך ששטח קומותיו הולך ופוחת כלפי מעלה.
גוון החיפוי החיצוני גרר חילוקי דעות בעת תכנון הבניין. אברהם יסקי העדיף את הגון הורוד, בהשפעת עיצוב המבנים שהוקמו אותה עת לקראת האולימפיאדה שהתקיימה בלוס אנג'לס, ואילו יוסי סיוון העדיף את הצבע הכחול. לבסוף, ובהתערבות היזם, אלפרד אקירוב, נבחר הצבע הוורוד, הבולט למרחוק. עם השנים, הסביבה הקורוזובית הימית תקפה את חיפוי האבן. לוחות השיש נחלשו ואחדים מהם קרסו. בשנת 2017 הוחלט לחפות את כל המבנה מחדש בשל אילוצי בטיחות. ברוח הזמן, נבחר למעטפת המבנה חיפוי בר-קיימא של אלומיניום. הפעם, בשל התקופה וסמיכות המבנה אל הים, נבחרו למעטפת המגדל גוונים של לבן וכחול.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כיכר הכנסת ומגדל האופרה באתר עיריית תל אביב
- המבנה באתר אמפוריס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מרדכי נאור, נבחרי העם בתל אביב, מתוך אריאל כתב עת לידיעת ארץ ישראל - 101 שנים לתל אביב : העיר העברית הראשונה, תשע"א - 2011, עמ' 52
- ^ יצחק דנון, מגדל האופרה: אלרוב תשלם לגרוזה קשפיצקי 2.7 מיליון ש', באתר גלובס, 18 באפריל 2005
- ^ מיכל מרגלית, גבי אדרי רכש מאקירוב את שטחי המסחר במגדל האופרה, באתר גלובס, 21 ביוני 2011
- ^ מיכאל יעקובסון, מותו של קניון האופרה: הכישלון המהדהד של קו החוף הופך למלון, באתר Xnet, 8 באוגוסט 2017
- ^ כך נראה המלון שנפתח בבית האופרה בת"א, באתר ynet, 13 באוגוסט 2019
אביטל ברוידא, כשקניון נטוש מוסב למלון חוף: החנויות נהפכות לחדרי האירוח, באתר Xnet, 22 בנובמבר 2019
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
