מבצע שלכת

תאריכים	8 ביוני 1978 – 9 ביוני 1978 (שעות אחדות)
מקום	ראס דהר אל-בורג', מדרום לנהר הזהרני, לבנון.
עילה	מידע מודיעיני על כוונת מחבלים בבסיס זה לבצע בישראל פיגוע טרור.
תוצאה	ניצחון ישראלי
הצדדים הלוחמים ישראלישראל לבנון לבנון מפקדים תא"ל אורי שמחוני אל"ם אמנון ליפקין-שחק סא"ל אלי מרק כוחות חטיבת הצנחנים, שייטת 13 מחבלי ארגון פת"ח אבדות 2 קצינים הרוגים ו-8 חיילים פצועים כ-20 מחבלים הרוגים

מבצע שלכת היה מבצע פשיטה של צה"ל שנערך בלילה שבין 8 ל-9 ביוני 1978, ובו פשטו לוחמים מחטיבת הצנחנים ומשייטת 13, שהובלו ליעדם בספינות שייטת ספינות הטילים, על בסיס מחבלים בלבנון.

יעד המבצע היה בסיס אימונים של פת"ח בראס דהר אל-בורג' שבלבנון. בבסיס זה, שנמצא מדרום לנהר הזהרני, בין מטעי בננות ופרדסים, שהו חוליות מחבלים וממנו יצאו בדרך הים לפיגועים בשטח ישראל, בהם הפיגוע במלון סבוי ופיגוע כביש החוף. קודם למבצע הגיע מידע מודיעיני על כוונה לערוך בישראל פיגוע נוסף מבסיס זה. מטרת המבצע הייתה חיסול מחבלים ופגיעה בתשתיתם.

מבצע זה היה הראשון שנערך נגד מחבלים לאחר מבצע ליטני. מפקד המבצע היה קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל אורי שמחוני, שפיקד על המבצע מסטי"ל ששייט מול חופי לבנון^[1].

ביצוע המשימה הוטל במקור על שייטת 13, בפיקוד גדי שפי. אך הרמטכ"ל, רפאל איתן, החליט כי הכוח יפוצל לשני כוחות משנה, כוח לוחמי שייטת וכוח צנחנים שהורכב מקצינים ולוחמים מיחידות החטיבה, בהן סיירת צנחנים תחת פיקודו של רב-סרן משה יעלון^[2], הפלחה"ן החטיבתי בפיקודו של סרן יוסי טהר וגדוד הנח"ל המוצנח שעליו פיקד סא"ל יאיר רפאלי. הפלנ"ט בפיקודו של אבנר טלמון ניהל את הורדת הכוחות לסירות. כמפקד הפעולה נקבע קצין חי"ר וצנחנים ראשי, אורי שמחוני. על כוחות הצנחנים פיקד מפקד חטיבת הצנחנים, אל"ם אמנון ליפקין-שחק^[3]. מפקד השייטת גדי שפי ראה זאת כפגיעה בשייטת ופרש אך הרמטכ"ל החזיר אותו לשירות^[4]. על כוח השייטת פיקד רס"ן אלי מרק, קצין האג"ם של היחידה.

למבצע יצאו הכוחות על גבי ספינות שייטת ספינות הטילים. לוחמי שייטת 13 פשטו על החוף הלבנוני באמצעות סירות גומי, החל מהשעה 22:05, אז הצטרפו אליהם כוחות הצנחנים שנחתו אף הם בחוף, בסירות גומי אותן השיטו לוחמי השייטת. הם תקפו חמישה בתים, פוצצו והשמידו אותם. במהלך הקרב באחד הבתים נהרגו שני קציני צנחנים, סרן ניר זהבי^[5] וסרן יפתח עין^[6]. בתוך הקרב בגזרתו של יאיר רפאלי הושלך מטען גור לבונקר והבניין קרס על הלוחמים. שמונה לוחמים נפצעו מירי המחבלים ומהתפוצצות הבית. אחד ההרוגים נקבר תחת קיר בטון ונדרש זמן רב על מנת לשחרר את גופתו^[7]. בשל העובדה כי כוחות תגבורת של המחבלים עמדו להגיע במהרה לאזור הפעולה, קיבל מפקד הכוח, אל"ם ליפקין-שחק פקודה לסגת מבלי לחלץ את גופות הלוחמים. על אף זאת התעקש ליפקין-שחק על השלמת מאמצי החילוץ^[8]. עמדתו נתקבלה והכוח הצליח לפנות את ההריסות ולחלץ את הגופות^[9]. עד כמעט סוף החילוץ לא אישר הרמטכ"ל לכוח החילוץ לבוא לעזרה מחשש שיזדקק לו מול תגבורות מחבלים. בשלב מסוים נקרא כוח החילוץ לעזרה, חבר לכוח והצטרף לפעולת הוצאת הכוח מהשטח. בסיום הפעולה חולצו הנפגעים באמצעות מסוק אנפה מטייסת 124^[10]. כוח שייטת 13 תקף שלושה בתים על החוף. באחד מהם נתגלו נשים וילדים, ולכן הוא לא פוצץ.

מפקד הרפואה במבצע היה רופא קחצ"ר ד"ר אפרים סנה. במהלך נוהל הקרב דרש סנה לגייס 8 צוותי כירורגים מהמערך האזרחי ולמקמם על אניות חיל הים. לאחר ויכוח סוער עם הרמטכ"ל אושרה תוכניתו. לאחר חילוץ הכוחות אל האניות נעשה שימש בשמונת הצוותים^{[דרוש מקור]}.

במבצע הרגו כוחות צה"ל כעשרים מחבלים ופצעו כמה נוספים. הושמדו ארבעה מבנים ושלוש סירות גומי מוכנות לפעולה. בית שני שהתברר כמאוכלס במשפחה לא הותקף. אמצעי לחימה וסירות נלקחו. שני קציני צה"ל נהרגו ו-8 חיילים נפצעו.

במסעף הכביש לשתולה נמצא חניון הסרנים (חניון נו"י) על שם הסרנים ניר זהבי ויפתח עין שנפלו במבצע.

• עמוס הראל, תדע כל אם עברייה, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2013, עמודים 216–217.
• מייק אלדר, שייטת 13, ספריית מעריב, 1993, עמודים 551–554.

• מבצע שלכת באתר סיירת צנחנים (ארכיון האינטרנט).
• מבצע שלכת באתר זרוע הים.
• עמוס הראל, מלחמת מאה השנים, פרק מתוך הספר תדע כל אם עברייה, כפי שהועלה באתר אלכסון, 14.4.2013
• אביחי בקר, הלוחם שעשה חיים משוגעים, הארץ, 20.04.1999, כפי שהועלה באתר פרש.
• לאחר "מבצע ליטני" (אורכב 14.07.2014 בארכיון Wayback Machine), מתוך אתר פלנ"ט צנחנים.
• כח צה"ל השמיד בסיס ימי של אל פתח דרומית לצידון, מעריב, 9 ביוני 1978
• במשך שעות פונו הריסות, מעריב, 12 ביוני 1978
• הצנחנים פינו אזרחים מאחד הבתים, מעריב, 12 ביוני 1978
• אל"ם דימ' יושע, מבצע שלכת - 8–9 ביוני 1978 באתר משמר המורשת הימית.