מבצע מרכבות האלים
| תאריכים | 14 במאי 1997 – 15 במאי 1997 (יומיים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | רכס ביר א-זהר, דרום לבנון | |||||||||||||||||
| תוצאה |
הכח התגלה, ספג אבדות ופונה תחת אש רכב מחבלים ובו בכיר חזבאללה הושמד | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
מבצע מרכבות האלים היה מבצע צבאי שבוצע על ידי סיירת צנחנים ולוחמים מסיירת יעל. מטרת המבצע הייתה למלכד ציר תנועה כמה קילומטרים מצפון לגבול רצועת הביטחון ברכס ביר א-זהר,[2] במרחב בין הכפרים זיליה ויוחמור א בקע,[3] מצפון למוצב כאוכבא. המילכוד נועד לפגוע במפקד בכיר בחזבאללה, שהיה אחראי על האזור.[3][4]
הכוח יצא למבצע ב-14 במאי 1997 וכלל 26 לוחמים - לוחמי סיירת צנחנים ושני לוחמים מסיירת יעל, שהיו אמורים לבצע את המילכוד.[3] מפקד הכוח היה רס"ן מוטי ברוך, מפקד הסיירת, ועל חפ"ק המבצע, שהתמקם במרג' עיון, פיקד מפקד חטיבת הצנחנים, אלוף-משנה בני גנץ.[3]
מהלך המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכוח הגיע ליעדו וביצע את המילכוד. מכיוון שהבוקר עמד להגיע התפצל הכוח ונכנס לחמש עמדות, לשהייה מוסתרת במהלך היום. עם רדת הלילה החלו הכוחות השונים לנוע לקראת חבירה ביניהם במקום אחד. במהלך החבירה, בסביבות השעה 21:00,[5] נתקל הכוח שעליו פיקד מפקד הסיירת, מוטי ברוך, באנשי חזבאללה, שפתחו עליהם באש. אחד מן הלוחמים, סמל ראשון זאביק זומרפלד, נהרג ושלושה חיילים נפצעו, בהם מוטי ברוך, מפקד הסיירת. ברוך הפצוע העביר את הפיקוד לסגנו, סגן ערן שמיר, וזה הוביל את הכוח, שהסתער על המארב והרג שני מחבלים. שמיר ביקש פינוי מוסק של הפצועים, ומסוק ינשוף מטייסת 124 ("החרב המתהפכת") ובו צוות של יחידה 669, בליווי מסוקי קרב צפע, הגיע וחילץ את הפצועים ואת ההרוג.[2][5]
לאחר חילוץ הפצועים החל שמיר להוביל את הכוח דרומה. לאחר תנועה של כחצי שעה נתקל הכוח במארב נוסף. בקרב שהתפתח נהרגו ערן שמיר וסמ"ר רן מזומן, שחילץ על גבו את מפקד הסיירת כשעה וחצי לפני בהתקלות הראשונה. בנוסף למותו של מזומן, שישה לוחמים נפצעו.[6] הכוח נותר בשטח בלא מפקדים, ואת חילוץ הכוח הוביל בשטח צביקה גרינבאום, הקַשָר של מפקד הסיירת מול מח"ט הצנחנים בני גנץ. מסוקי צפע חיפו על הכוח, ואף השמידו רכב משוריין שממנו נורתה אש על המסוקים. מסוק הינשוף שחילץ את הפצועים מן המארב הראשון שב לשטח לבנון וחילץ את ההרוגים והפצועים מן ההתקלות השנייה.[5] לאחר פינוי הפצועים הוחלט על חילוץ הכוח כולו על ידי מסוק יסעור. צוות מסוק הינשוף, שהכיר את השטח, הציע להיכנס שוב ולחלץ את החיילים, למרות מספרם הגדול יחסית. לאחר ויכוח אושר לצוות לבצע את הפינוי, והמסוק הצליח לפנות את כל הכוח לשטח ישראל בחיפוי מסוקי קרב ובסיוע מזל"ט.[2][5]
במהלך הפינוי נטשו הלוחמים ציוד שכלל אמצעי ראיית לילה ורובי צלפים. בימים שלאחר המבצע הפציץ חיל האוויר הישראלי את אזור התקרית, והונח שהאמצעים שנשארו במקום הושמדו בהפצצה. על הלוחמים נמתחה ביקורת בשל כך, אך זו הייתה הנחייתו המפורשת של מפקד החטיבה, גנץ.[3]
כמה שבועות לאחר המבצע הופעל המילכוד כנגד רכבו של איש החזבאללה, מפקד האזור, בעזרת מזל"ט. בנוסף לבכיר החזבאללה נהרגו עוד שלושה לוחמי הארגון. בכך הושגה מטרת המבצע.[3]
מפקד חיל האוויר, האלוף איתן בן אליהו, החליט להעניק ציון לשבח לצוות המסוק ולרופא סרן (מיל') פרופ' דורון הלפרין מיחידה 669. כמו כן הוענקו תעודות הערכה לשני מחלצים ולחובש מיחידה 669.[5] אלוף פיקוד הצפון, עמירם לוין, החליט שלא להעניק עיטורים לקשר שניהל את החילוץ, ואמר "על קרב כזה לא מחלקים צל"שים".[3]
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סגן ערן שמיר הועלה לאחר מותו לדרגת סרן. אביו של ערן, רב-סרן דובי שמיר, נהרג בתאונת אימונים באימון ההקמה של חטיבה 551 ב-17 באפריל 1977.[7] לזכרם של האב ובנו הוקם מצפה הנצחה על הגלבוע, שבו נפלו שאול ושלושת בניו.[8]
- מצפה לזכר ערן שמיר הוקם בתל טליה, ליד המושב קשת, שם עשה שמיר שנת שירות בבית ספר שדה שבמקום לפני גיוסו.
- מוזיאון המושבה במזכרת בתיה נקרא על שם ערן שמיר.[9]
- לזכרו של זאביק זומרפלד הוקמה קרן, המעניקה מלגות לימודים ליוצאי סיירת צנחנים.[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מבצע "מרכבות האלים" מתוך אתר סיירת צנחנים
- אחיי גיבורי התהילה: פרויקט זיכרון מיוחד, באתר nrg, 20 באפריל 2012
- חן קוטס בר, הצנחנים חוזרים לקרב הקשה בתולדות הסיירת, באתר nrg, 13 ביולי 2013
- ׳ילד השדה׳ סרט לזכרו של ערן שמיר
- אודי עציון, תחת אש, חדר הבלק-הוק ללבנון שלוש פעמים, בטאון חיל האוויר 216, יוני-יולי 1997, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- שמענו שהייתה עוד תקרית. הבנו שאנחנו צריכים להיכנס שוב, אתר הגבורה, על פי כתבה בעיתון במחנה מאת טל זגרבה, 30 ביולי 2010.
- כשראינו את הלוחמים, הבנו ששדרת הפיקוד נמחקה כולה, אתר הגבורה, על פי כתבה בעיתון "במחנה" מאת רועי עמוס, 5 בנובמבר 2010.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טל זגרבה, "שמענו שהייתה עוד תקרית. הבנו שאנחנו צריכים להיכנס שוב". 30 ביולי 2010, באתר הגבורה
- ^ 1 2 3 שמענו שהייתה עוד תקרית. הבנו שאנחנו צריכים להיכנס שוב, אתר הגבורה, על פי כתבה בעיתון במחנה מאת טל זגרבה, 30.7.2010.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 חן קוטס בר, הצנחנים חוזרים לקרב הקשה בתולדות הסיירת, באתר nrg, 13 ביולי 2013
- ^ אביחי בקר, אלוף עצבות, באתר הארץ, 24 באפריל 2002
- ^ 1 2 3 4 5 אודי עציון, תחת אש, חדר הבלק-הוק ללבנון שלוש פעמים, בטאון חיל האוויר 216, יוני-יולי 1997, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- ^ עמיר רפפורט, כוח מוטי ידיעות אחרונות מוסף 24 שעות, 21 ביולי 1997, עמוד 9, כפי שהועלה באתר "פרש".
- ^ מצפה דובי וערן שמיר, באתר עמוד ענן.
- ^ מצפה דובי וערן שמיר, באתר קק"ל.
- ^ מוזיאון מזכרת בתיה ע"ש סרן ערן שמיר, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
- ^ אתר הקרן.
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
