מ"ט שערי טומאה
מ"ט שערי טומאה הוא ביטוי ביהדות המשמש לתאר את מצבם של עם ישראל בסוף גלות ושעבוד מצרים.
כיום משמש הביטוי, לעיתים, לתאר אדם הנמצא בשפל המדרגה מבחינה מוסרית או רוחנית.
49 מידות כנגד 7 הספירות הנמוכות : חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. כל ספירה היא מידה (תכונת אופי) באדם, המורכבת משבע הספירות לאיזון[1].
מקור והסבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקור העיקרי לביטוי מצוי בספר הזוהר חדש המסביר את שורש ספירת העומר, בזוהר תחילה מסופר כי ישראל שהו במצרים, נטמאו ולכלכו את עצמם בכל מיני טומאה וזה לשונו:
דודאי ישראל כד הוו במצרים, אסתאבו, ואתטנפו גרמיהון בכל זיני מסאבו, עד דהוו שראן תחות ארבעים ותשע חילי דמסאבותא. וקב"ה, אפיק יתהון מתחות פולחן כל שאר חילין. ע"כ.
— זוהר חדש ריש פרשת יתרו
יש שסברו שבני ישראל יכולים היו להיגאל משעבוד מצרים רק כל זמן שלא הגיעו לשער הנו"ן, ולכן יציאת מצרים נעשה בחיפזון כדי למנוע את הירידה לשער הנו"ן. כך למשל כותב בעל החסד אברהם:
ודע שיש מסורת קבלה ביד רז"ל שישראל נתלכלכו כל כך בשיקוצי מצרים עד שבערב פסח נכנסו בהיכל מ"ט שאם ח"ו היו מתעכבים יותר היו נכנסין בהיכל נ' ושוב לא היה להם תקנה עולמית וזהו סוד אלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו משם עדיין אנו ובנינו ובני בנינו היינו משועבדים לפרע במצרים ולכן נכתב נ' פעמים יציאת מצרים בתורה, מספר כתיבת יד
— חסד לאברהם מעין שני נהר נו
יש שכתבו שבמהלך 49 הימים שבין יציאת מצרים למתן תורה, יצאו בני ישראל כל יום משער טומאה אחד, כך שלאחר מ"ט יום יצאו ממ"ט שערי טומאה ונכנסו למ"ט שערי קדושה. ועל פי הזוהר אמרו כי כנגד זה ציוותה התורה לספור את ספירת העומר בכל שנה בין יום טוב הראשון של פסח לבין חג השבועות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מ"ט שערי טומאה וחמישים ימי הספירה באתר "אחינו"
- שער החמישים דטומאה- יש כזה דבר? - בפורום אוצר החכמה
- פסח – מ"ט שערי טומאה - ערוץ התוכן של הרב דוד איפרגן
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראה קישורים חיצוניים
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
