לאה צבעוני

לידה	2 באוקטובר 1946 תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	4 בדצמבר 2022 (בגיל 76)
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
צאצאים	יעל צבעוני

לאה צבעוני (2 באוקטובר 1946 – 4 בדצמבר 2022) הייתה בלשנית, עורכת, סופרת ומו"לית ישראלית.

לאה צבעוני נולדה בתל אביב^[1], ליהודה קימלמן ומרים מונצ'יק, שעלו לארץ ישראל טרם מלחמת העולם השנייה^[1]. דודהּ, יחזקאל מונצ'יק, נפל בכיבוש חניתה. אחיה, אלישע קימרון, הוא חתן פרס ישראל בחקר מדעי היהדות. בגיל צעיר עברה משפחתה לקיבוץ חניתה, ומשם לעברו לקריית גת^[1]. סיימה את לימודי התיכון בגימנסיה הריאלית בראשון לציון, ושירתה בצה"ל כמורה חיילת בכפר הנוער ניצנים. לאחר שירותה הצבאי, למדה צבעוני לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוגים אנגלית וצרפתית, ולתעודת הוראה באנגלית – והשלימה את התואר בשנת 1970. בשנים 1976–1978 התגוררה בלוס אנג'לס, ועם חזרתה ב־1979 מונתה לרכזת ועדות במועצה להשכלה גבוהה ונשארה בתפקידה במשך 9 שנים. בין השנים 1988–2004 הייתה המזכירה האקדמית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

באשר לעיסוקה הנרחב בלשון העברית – אמרה צבעוני שתמיד ראתה את עצמה "כמשמרת השפה העברית"^[1], כמו כן סיפרה שמאז ומעולם אהבה ללמוד, ובמיוחד את השפה העברית: ”אהבתי ללמוד, בעיקר את השפה העברית, ותמיד שיחקתי עם המילים”^[1]. עם זאת, בבית ילדותה, הוריה דיברו בעיקר ביידיש, מה שהכעיס אותה כנערה, ונתפס אז בעיניה כגלותי^[1]. היא קיבלה תעודה בעריכה לשונית בעברית בשנת 1988, השלימה תואר שני בלשון עברית בשנת 1990, בהדרכת הבלשן גדעון גולדנברג, ותחת הדרכתו גם קיבלה תואר דוקטור לפילוסופיה על מחקרה "דרכי השלילה בעברית הישראלית". לאורך שנים לימדה צבעוני עריכה במכללת אחוה, ומשנת 2009 לימדה עריכה בלשון עברית במסגרת לימודי תואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 2000 ייסדה צבעוני את הוצאת "צבעונים הוצאה לאור" ועמדה בראשה, ואף הוציאה תחת ההוצאה גם סדרת ספרי עריכה המיועדים בין השאר לתלמידים ולעורכי לשון. צבעוני עסקה בשימור יצירות ספרות והחייאתן. היא ערכה בעצמה, והוציאה לאור בהוצאת צבעונים ובהוצאות אחרות, מאות ספרי ספרות יפה, שירה, עיון, מדע ואחרים.

לאה צבעוני ערכה כ־400 ספרים, בהוצאת צבעונים ובהוצאות אחרות, וכן ערכה גם כתבי עת ומאמרים רבים לאנשי אקדמיה.

הלשון העברית עמדה במרכז סדרת ספרי הלשון בעריכתה – "עברית כהווייתה" – שכללה אחד עשר ספרים^[2]. מיזם אחר הוא אסופת השירים "עורי שפת עבר – אלפיים שנות שירה על השפה העברית", שיצאה לאור בהוצאת צבעונים בשנת 2018, וכוללת 870 שירים על השפה העברית, שנכתבו על ידי 547 משוררים ומתרגמים^[3], ב־10 שפות מרחבי העולם. בסדרת "היֹה היו" בהוצאתה, ראו אור כתבים מעיזבונו של עמנואל הרוסי. הספר "מחברות עמנואל הרוסי" כולל שירים שכתב מגיל 9 ועד שעלה ארצה בגיל 21 בשנת 1924.

בשנת 2000 הקימה, יחד עם דן כספי, את קרן ענבל לתמיכה בסטודנטים נכים. הקרן השיגה כספים וחילקה מלגות ופעלה במשך שלוש שנים^[4]. פרויקט אחר שביצעה, יחד עם בתה יעל צבעוני, היה סדרת הספרים "סיפור של חיים", שבה ראו אור בהוצאת צבעונים 11 סיפורי חיים של הלומי קרב. מפעל זה תרם רבות לשיפור איכות חייהם^[4].

צבעוני ערכה והפיקה את ספרו התיעודי של גבי וימן, "הסיפור החלוצי של חקר דעת הקהל בישראל – המכון למחקר חברתי שימושי 1947–1997". בשנים 1999–2000 ערכה את "תואר – כתב העת של בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים". וכמו כן גם יזמה, הפיקה וערכה את "איגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים" עד שנת 2004.

• עיינו ערך עריכה – מדריך לכותב ולעורך (2002)
• מכתבים רשמיים (2004)
• עברית כהווייתה – עניינים כלליים (2009)
• אמנות הפיסוק (2010)
• כתיב בלי ניקוד (2011)
• סדר המילים ומבנה המשפט (2012)
• זמני הפועל (2012)
• לתקנת הלשון (2014)
• דרכי השלילה (2015)

• אני מלכה ולא אפס (2006)
• המשוררת מכיתה ג' (2007)
• גלי־בא־לי (2013)
• נעם רוצה להיות גדולה (2014)

• חלון ראווה, הוצאת צבעונים, תל אביב, 2021

• כלב שחור מאת אלכס גרלנד, בהוצאת ידיעות אחרונות

• נורית גוברין, ההיסטוריה הספרותית של השפה העברית: על האנתולוגיה "עורי שפת עבר" בעריכת לאה צבעוני, קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה ח, הוצאת צבעונים ואוניברסיטת תל אביב, תשפ"ב, עמ' 228–232.
• לאה צבעוני, "כשום המשקל שיש לשום לטאה חופזת שהיא" : שימושי שלילה ייחודיים של ס' יזהר, מסורות; מחקרים במסורות הלשון ובלשונות היהודים ט–יא, תשנ"ז, עמ' 135–152.
• לאה צבעוני, דרכי ההבעה של פרפקטיות, איטרטיביות, התמשכות וזמן בעברית הישראלית הכתובה, לשוננו: כתב־עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה נו(א), 1991, עמ' 55–87‏, JSTOR 24345711.

מדיה וקבצים בנושא לאה צבעוני בוויקישיתוף

• לאה צבעוני, באתר סימניה.
• רמי סערי, "עוּרִי שְׂפַת עֵבֶר": אסופת שירה מעשירה ויפה להפליא על השפה העברית, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2018.
• אלי אשד, אספנית של שירים על השפה העברית – שיחה עם לאה צבעוני, באתר יקום תרבות, ‏1 במאי 2018.
• יוסף כהן־אלרן, עידנים של שירה על השפה העברית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 26 בפברואר 2018.
• רוביק רוזנטל, 1000 שירים על השפה העברית, ושירת ההברות של שרה, באתר "הזירה הלשונית", 2 בפברואר 2018.
• זיוה שמיר, "גם כתר גם גביע" – כמה מילים לזכר ד"ר לאה צבעוני, 5 בדצמבר 2022.
• רשימת הפרסומים של לאה צבעוני, בקטלוג הספרייה הלאומית.
• לאה צבעוני, אני כבר לא כאן, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2022