בהלכות נידה, כתם הוא מראה של דם שאישה מצאה על אחד מבגדיה או מצעיה, אך לא נתלוותה אליו הרגשת יציאת דם.

מדין התורה, דם שהופך את האישה לנידה ולאסורה על בעלה, הוא רק דם היוצא מן הרחם בליווי הרגשה אופיינית. דם שהופיע ללא הרגשה זו, אינו אוסר את האישה.

חז"ל תיקנו כי בגד שנמצא עליו כתם שניתן לחשוש שהגיע מרחם האישה מטמא את האשה לבעלה, ועליה לשבת שבעה נקיים כדין כל אשה שהגיע ווסתה^[1]. הטעם לכך הוא שחכמים השוו את דין האשה לדין החפץ עליו נמצא הדם, שכמו שהוא טמא כך גם האשה טמאה^[2]. ולכן, במקרה בו החפץ עשוי באופן שאיננו מקבל טומאה, או שהוא צבעוני – גם האשה טהורה.

תקנת כתמים נתקנה מעיקרה כתקנה קלה, וכל שיש אפשרות סבירה, אף אם היא נמוכה, לכך שמקור הדם איננו מרחמה של האשה – האשה לא נטמאת^[3]. לכן למעשה ישנן הקלות רבות בדיני הכתמים, ובסופו של דבר רק מעט מאוד כתמים אכן יטמאו את האישה.

דעת רבי חנינא בן אנטיגנס^[4] היא שכאשר הכתם עד גודל גריס (19 מ"מ), יכולה לתלות שמקורו בכינה שנמעכה על הבגד. וכך נפסק להלכה^[5].

בימינו, שלא מצויות כינים, ונוסף על כך הכינים אינן בגודל בו דיברו חכמים, יש אומרים שאין לתלות בכינה כתם שגדול מ-5 מ"מ^[6]. אולם החתם סופר^[7] מסביר שהואיל ותקנת כתמים נועדה כדי שלא לחלק בין נידה לטהרות, וכיום נמשכת רק משום שתקנה זו נאסרה במנין, יש להשאיר את התקנה לפי גודל ושכיחות הכינים שהייתה בזמן התקנה. דהיינו, תקנת כתמים איננה חלה מעיקרה על כתם הקטן מגודל גריס. וכך פסקו רוב האחרונים ורוב הרבנים בני זמננו^[8].

כתם ייחשב כטמא רק אם יימצאו בו מספר תנאים:

• הוא נמצא על דבר שמקבל טומאה. כלומר, בגד העשוי מבד. אם נמצא על מגן תחתון^[9] או תחבושת היגיינית או מושב של אסלה מפלסטיק או על האדמה או על בגד ניילון העשוי מיריעה אחת – לא יחשב ככתם טמא.
• הוא נמצא על בגד לבן (לפי הרבה פוסקים גם קרוב ללבן כגון בז'). אם ימצא כתם על בגד צבעוני, אין הוא טמא. אם ימצא כתם על בגד שחלקו לבן, יחשבו רק חלקי הכתם שהופיעו על החלק הלבן, ורק אם יש בהם גודל מינימלי – יהיה הכתם טמא.
• גודלו לפחות כגודל גריס. כלומר, אם נהפוך את הכתם לצורת עיגול, יצא עיגול בקוטר 19 מ"מ לפחות.
• הוא נמצא במקום בבגד שיש סבירות שהגיע אל מתחת לפתח הנרתיק של האישה.
• אין לאישה פצעים חיצוניים או חתיכות צבע דבוקות לגוף שהיו יכולים לגרום לכתם. אם יש סיבה אחרת שהייתה יכולה לגרום להופעת הכתם תולים את הכתם בסיבה זו והאישה לא תטמא.
• צבעו של הכתם הוא מן הצבעים המוגדרים בהלכה כטמאים (ישנם רבנים המקבלים הדרכה מדור לדור אילו צבעים נחשבים טמאים).^[10]

בחישוב גודלו של הכתם סופרים רק טיפות המחוברות אחת אל השנייה. אולם, אם הכתם נמצא על גוף האישה ולא על בגדיה, סופרים גם את הטיפות שאינן מחוברות.

כתם שנמצא על עד בדיקה – בד לבן שהאישה החדירה לנרתיק כדי לבדוק את נקיונו, לא יחשב ככתם אלא כדם ממש (ולכן אף טיפה קטנה תטמא), מפני שיש חשש שמא הרגישה הרגשה של יציאה דם בעת שהחדירה את הבד לנרתיק, והרגשת החדירה טשטשה את הרגשת יציאת הדם. מפני כך, נוהגות הנשים שלא לבדוק בדיקה פנימית של הנרתיק אלא אם הם מחויבות בכך.

כאשר נמצא כתם על הנייר בו ניקתה את עצמה לאחר הטלת שתן הסתפקו הפוסקים האם דינו ככתם או כדם ממש, שהרגשת הטלת השתן טשטשה את הרגשתו. לכן מוצע כי האישה לא תעיין בנייר בו ניקתה את עצמה, אלא תשליכו לאסלה מיד.

כאשר אישה מוצאת בבגדיה או על גופה כתם טמא (לעיתים יש לשאול שאלת חכם כדי לוודא את טומאתו) דינה כנידה והיא צריכה להיטהר. אולם, ישנם כמה פרטי דינים באשה המוצאת כתם, הקלים יותר מאשה שראתה דם בוודאי.

במקרה של אשה הרואה כתמים פעמים רבות יש לעשות שאלת חכם, שיבחן את הכתם ויפסוק בו להיתר או לאיסור.

נפסק להלכה כי "כתמים אין בהם משום וסת". כלומר, אישה שנאסרה מחמת שראתה כתם, אינה צריכה לחשב יום זה כיום וסת ולהתחייב בפרישה סמוך לווסת בחודש שלאחר מכן. לעומת זאת, אישה הרואה כתמים באופן קבוע לפני הגעת המחזור יכולה להפוך על ידי כך לבעלת "וסת קבוע".

• טהרת המשפחה
• נידה
• בודקת טהרה

• בית ההוראה לטהרת המשפחה, באתר "ישיבה"
• פנייה ליועצות הלכה של 'נשמת', לשאלות בנושא טהרת המשפחה.
• היש מסורת על מראות וצבעים? - פורום עצור כאן חושבים.
• האם יכול להתקיים עיוורון צבעים חלקי אצל פוסקים רואי דמים? - הרב ד"ר מרדכי הלפרין.
• הרב אליעזר מלמד על דם וכתם בספרו פניני הלכה טהרת המשפחה.

חיי אישות ביהדות
סדר הנישואין היהודי	שידוך • אירוסים • שטר תנאים • קידושין • חופה וקידושין • ברכת אירוסין • כתובה • חדר ייחוד • שבע ברכות • בעילת מצווה • ברכת בתולים
מצוות והלכות בזוגיות	פרייה ורבייה • לידה בהלכה • שאר כסות ועונה • יחסי אישות • איסור משכב עם נידה • איסור עריות • לא תנאף • שיור • הוצאת זרע לבטלה • ביאה שלא כדרכה • ביאה דרך איברים
טהרת המשפחה	דם בתולים • דם חימוד • נידה • זבה • שומרת יום כנגד יום • יולדת • פולטת שכבת זרע • רואה כתם • רואה מחמת תשמיש • פרישה סמוך לווסת • הפסק טהרה • שבעה נקיים • טבילה • בדיקת עד
צניעות	שמירת נגיעה • איסור הסתכלות בערווה • איסור ייחוד • כיסוי ראש לנשים
מסכתות בסדר נשים	יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין

טומאה וטהרה ביהדות
דרגות טומאה	אבי אבות הטומאה • אב הטומאה • ולד הטומאה (ראשון • שני • שלישי ורביעי)
דרגות קבלת טומאה	חולין • מעשר שני • תרומה • קודש • חטאת
קבלת טומאה	אוהל • מגע • משא • היסט • מדרס • ביאה • בועל נידה • ביאה לבית • מדף • בליעה • עיסוק
מטמאים מן התורה	מת • נבלת חיה ובהמה • נבלת עוף טהור • נבלת השרץ • בעל קרי • פולטת שכבת זרע • מטמאי משכב ומושב - נידה, יולדת, זבה, זב • צרעת (אדם, בתים, בגדים) • שכבת זרע • חטאות המטמאות • מי חטאת
מטמאים מן דרבנן	ידיים • ארץ העמים • בית הפרס • כתבי הקודש • גויים • עבודה זרה • טבילה במים שאובים
נטמאים	אדם • כלים (כלי מתכות, כלי עץ, כלי חרס, בגדים, כלי עור, שק, וכלי עצם) • אוכלים • משקין
אחרים	טומאת מקדש וקדשיו • האיסור לכהן להיטמא למת • הכשר לקבל טומאה • טומאה רצוצה • טומאה הותרה בציבור
טהרה	טבילה • פרה אדומה • מקווה • חציצה • טבול יום • מחוסר כיפורים • טהרת מצורע • טבילת עזרא
סדר טהרות	כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקוואות • נידה • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים

נידה
סוגי ראיות ודמים	נידה • זבה קטנה-שומרת יום כנגד יום • זבה גדולה - שבעה נקיים • כתם (נידה) • הרגשת נידה • דם בתולים • דם חימוד • דם קישוי • דם טוהר
דיני הוסתות	פרישה סמוך לווסת • וסת קבוע • וסת שאינו קבוע • עונה בינונית • וסת ההפלגה • וסת החודש • וסת השבוע • וסת השעות • וסת הדילוג • וסת הגוף • וסת הסירוג • וסת האונס • רואה מחמת תשמיש • ימי המבוכה
דיני הנידה	איסור משכב עם נידה • הרחקות הנידה • בועל נידה
פרישה סמוך לווסת	עונת אור זרוע • עונת חוות דעת • עונת אבי עזרי
טהרת הנידה	בדיקת עד • הפסק טהרה • מוך דחוק • שבעה נקיים • ליל טבילה • חפיפה לפני טבילה • טבילה • סתירת שבעה נקיים • פולטת שכבת זרע • חומרא דרבי זירא
שונות	חופת נידה • מסולקת דמים • עד בדיקה • מסכת נידה • ברייתא דמסכת נדה • בודקת טהרה