כפר הנשיא
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגליל העליון |
| גובה ממוצע[1] | 265 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 988 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.9% בשנה |
(למפת הגליל העליון רגילה)   כפר הנשיא  באדום - כפר הנשיא בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
כְּפַר-הַנָּשִׂיא הוא קיבוץ ברמת כורזים מזרחית לראש פינה, בתחום המועצה האזורית הגליל העליון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיבוץ הוקם בשנת 1948 על ידי עולים חברי גרעין "הבונים" מבריטניה שעברו הכשרה בחדרה[3]. בהמשך הצטרפו אליו עולים נוספים מאנגליה, שעברו בה שש שנות הכשרה עד שהורשו לעלות[4], וכן עולים מאוסטרליה, מדרום אפריקה, מארצות הברית ועוד.
בתחילתו היה 'יישוב משלט' בכפר הערבי הנטוש "מנסורה אל חית", בקרבת הגבול הסורי, שהוקם מדרום לראש הגשר הסורי במשמר הירדן[4]. תחילה נקרא "קיבוץ הבונים" על שם תנועת הנוער ממנה בא גרעין המייסדים, לאחר מכן, בדצמבר 1949, הוסב שם הקיבוץ לכפר הנשיא, על שמו של הנשיא הראשון של מדינת ישראל - חיים ויצמן[5]. לאחר שנתיים עלה לנקודת הקבע 2 ק”מ מערבה. בדצמבר 1961 חובר הקיבוץ לרשת החשמל הארצית, עם סיום מבצע חיבור יישובי הגליל לרשת[6].
הקיבוץ עוסק בענפי חקלאות מסורתיים, כמו מטעי אבוקדו והדרים, גידולי שדה ומשתלת ערערים, לול ובקר לבשר. מראשיתו הוחלט בקיבוץ לפתח תעשייה והוקם בקיבוץ בית יציקה[7]. הענף המרכזי של הקיבוץ הוא מפעל "הבונים" שבעבר עסק בייצור דגמי מכוניות גמדא וכיום עוסק ביצור ברזי תעשייה.
חברת "מצד עתרת" (על שם האתר הארכאולוגי הסמוך מצד עתרת) שנוסדה להקמת תחנת כוח הידרואלקטרית, נמצאת בבעלות משותפת של הקיבוץ ויזמים. ענף זה נחשב לאחד היציבים והבטוחים בקיבוץ.
בקיבוץ פועלת שלוחה של מכינת גליל עליון.
התחנה ההידרואלקטרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1992 הקים הקיבוץ בשותפות עם אנשי עסקים תחנת כוח הידרואלקטרית קטנה על נהר הירדן, בירדן ההררי ממזרח לקיבוץ, כשני ק"מ ורבע מדרום לגשר בנות יעקב. התחנה כוללת ברכת אגירה גדולה על התוואי של תעלת ההטיה שישראל יצרה, ומבנה בן שתי קומות שבו הטורבינה וחדר הבקרה במורד הנחל. כדי ליצור אגם על שטח של כ-45 דונם, הופקעו אדמות מחקלאי ראש פינה, שבתמורה קיבלו זיכיון על פיתוח תיירות באגם. הספק התחנה המקסימלי המוצהר עומד על 2.5 מגהוואט לערך.
לצורך הקמת התחנה הוטו חלק ממי הירדן לאורך מסלול של 1,100 מטר לתוך אגם צבירה. בקצהו הדרומי של האגם נמצא פתח צינור, היורד (נפילה של 33 מטר בגובה) לתוך התחנה ומביא את המים, הנעים במהירות רבה, אל הטורבינה. לאחר שהם מניעים את התחנה, מוחזרים המים אל נהר הירדן. ההתנגדות לבניית תחנת הכוח לוותה במאבק ציבורי רחב מטעם החברה להגנת הטבע שטענה כי הירדן ההררי הוא אחד מקטעי הירדן האחרונים שנותרו במצבם הטבעי. אנשי הקיבוץ טענו בתגובה כי התחנה תספק אנרגיה חלופית ונקיה ללא כל זיהום. חברת מצד עתרת חויבה להשאיר בכל ימי השנה נפח מסוים של מים בנתיב הטבעי של הירדן בקטע שהוסט.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
פסלי כבשים בקיבוץ -
פסלי כבשים מול בריכת השחייה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כפר הנשיא- כפר הנשיא(הקישור אינו פעיל) במרכז המידע להתיישבות בגליל
- כפר הנשיא, באתר רום גליל
- כפר הנשיא, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
כפר הנשיא (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ 16 עליות על הקרקע מיום הכרזת המדינה, דבר, 1 באוגוסט 1948
- ^ 1 2 ד. זסלבסקי, הבונים והלוחמים, דבר, 1 ביולי 1949
- ^ סיורי הנשיא בגליל, הצופה, 5 בדצמבר 1949
- ^ הושלם מיבצע חישמול הגליל, דבר, 12 בדצמבר 1961
- ^ תעשייה ומלאכה בכפר הנשיא, דבר, 8 בדצמבר 1950
| חיים ויצמן | ||
|---|---|---|
| משפחתו | משה ויצמן (אח) • אנה ויצמן (אחות) • חיה ויצמן-ליכטנשטיין • טוביה דוניה (גיס) • יחיאל ויצמן (אח) • מינה ויצמן (אחות) • אשר זליג ויצמן (גיס) • גיטה דוניה-ויצמן (אחות) • ורה ויצמן (רעיה) • עזר ויצמן (אחיין) • סופיה גצובה (ארוסה) | _-_President_Chaim_Weizmann.jpg)
|
| הנצחה | מכון ויצמן למדע • יד חיים ויצמן • גן חיים • כפר הנשיא • אשל הנשיא • פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים • רחוב ויצמן (כפר סבא) • כיכר ויצמן | |
| שונות | Clostridium acetobutylicum • בית חיים ויצמן • הסכם ויצמן-פייסל | |
| ||||||||
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
