כיסא אליהו (מכונה לעיתים כיסא של אליהו) הוא כיסא מיוחד אותו מכינים לעריכת ברית מילה, שלפי המסורת משמש את אליהו הנביא המשתתף בכל ברית מילה. מנהגים וסגולות שונות נקשרו בעניין הכנת הכיסא.

בהלכות ברית מילה שבשולחן ערוך נכתב: ”נוהגין לעשות כיסא לאליהו שנקרא מלאך הברית, וכשמניחו יאמר בפיו שהוא כיסא אליהו” (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רס"ה, סעיף י"א.) מקורו של המנהג בספר פרקי דרבי אליעזר,^[1] שם מסופר כי אליהו הנביא התלונן לפני האלהים כי עם ישראל עזב את בריתו: ”קַנֹּא קִנֵּאתִי לה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.” (ספר מלכים א, יט, 10) אמר לו על כך אלהים: "חייך (-לשון שבועה) שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך". ומסיים בפרקי דרבי אליעזר: "מכאן התקינו חכמים שיהיו עושים מושב כבוד למלאך הברית". סיפור מדרש זה מובא גם בספר הזוהר.^[2]

נהוג להכין כיסא מיוחד ומפואר. במקומות שאין כיסא מיוחד, ניתן להשתמש בכל כיסא.

יש שנוהגים להכין שני כיסאות - כיסא אחד לאליהו הנביא וכיסא שני לסנדק.^[3] מקור מנהג זה הוא מדברי הזוהר שכתב "להכין כיסא אחר". לעומתם יש הנוהגים על-פי ספרי קבלה, שהסנדק יושב על הכיסא של אליהו.^[4]

יש הנוהגים פשרה בין שני המנהגים, ומכינים כיסא גדול ורחב הנראה כמו שני כיסאות, ועליו יושב הסנדק.^[5]

מנהגים שונים כרוכים במיקום הכיסא. יש הנוהגים להניחו במזרח החדר בו נערכת הברית מפני כבוד השכינה שבמזרח, ויש המניחים אותו בצפון, כדוגמת מזבח העולה שעמד, לפי אחת הדעות, בצפון העזרה.^[6]

כאשר מניחים את התינוק על כיסא של אליהו מכריזים: "זה הכיסא של אליהו הנביא זכור לטוב", וזאת לפי דברי ספר הזוהר שאם לא מכריזים אליהו לא מגיע. בסידורים מופיע לאחר מכן התפילה^[7][8]:

"לישועתך קיויתי ה'. שברתי לישועתך ה' ומצוותיך עשיתי. אליהו מלאך הברית הנה שלך לפניך, עמוד על ימיני וסומכני. שׂיברתי לישועתך ה'. שש אנוכי על אמרתך כמוצא שלל רב. שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול. אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשׂבעה בטוב ביתך קְדוש היכלך".

נוסח זה מופיע לראשונה^[9] בספרו של דוד לידא, סוד ה', על מצוות ברית מילה^[10] שיצא בשנת ת"מ (1680).^[11] כנגד נוסח זה יצא יהודה אידל שרשבסקי שטען שלא הגיוני להתפלל לאליהו הנביא ולבקש ממנו עזרה, שכן יש להתפלל רק לה'.^[12] בעקבות זאת, שיער שלום יצחק רפפורט שהמילים "אליהו מלאך הברית" אינם במקומם והיו צריכים לבוא אחרי המלים "זה הכיסא של אליהו". בהתאם, הבקשה היא לה' ולא לאליהו.^[13] הצעה אחרת, של יעקב רייפמן, הייתה שמילה "שלך" אינה אלא "שלח", והבקשה היא לה' שישלח את אליהו לראות שעם ישראל שומרים את המצוות.^[9] בספר "קיצור שני לוחות הברית" מופיע נוסח אחר: "אליהו מלאך הברית זהו כיסא שלך, הנה הכיסא לפניך עמוד נא לימיני וסמכני".^[14]

הנחת הילד על כיסא של אליהו נחשבת לסגולה, וכתבו בספרים כי יש לכוון כי מוסר הוא את הילד לאליהו.^{[דרוש מקור]} מקובל כי הכיבוד "הנחה על כיסא אליהו" הוא שני במעלה אחרי כיבוד הסנדק, וכמו הסנדק ואבי הבן, גם המניח על כיסא אליהו מתעטף בטלית.^{[דרוש מקור]}

יש שנהגו סגולה, להניח בקבוק שתייה תחת כיסא של אליהו בזמן הברית, ולהשקות לעקרה כסגולה להיפקד. אחרים נהגו סגולה זו לאשה בהריון, כסגולה ללידה קלה.^{[דרוש מקור]}

נהגו להשאיר את כיסא אליהו במקום הברית, שלשה ימים אחרי הברית, כסגולה לרפואת הילד.^[15]

ישנם מקומות שנהגו סגולה להכין ולהביא את כיסא אליהו למקום הברית. ויש שאף הבטיחו כי "המכין כיסא לאליהו בקדושה וטהרה ומזמינו בפיו, יזכה לראות פניו ואי איהו לא חזי מזליה שברקיע חזי (=ואם הוא לא רואה מזלו שברקיע רואה)".^[16]