יקוב פבלוב

לידה	4 באוקטובר 1917 (יוליאני) Valdaysky District, ברה"מ
פטירה	29 בספטמבר 1981 (בגיל 63) נובגורוד, רוסיה
מקום קבורה	Zapadnoe cemetery
מדינה	ברית המועצות
השכלה	מוסד
השתייכות	הצבא האדום
תקופת הפעילות	מ-1938
דרגה	סמל ראשון (צבא רוסיה), לוטננט שני, לוטננט בכיר
פעולות ומבצעים
החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה קרב סטלינגרד
עיטורים
עיטור לנין (27 ביוני 1945) גיבור ברית המועצות (27 ביוני 1945) כוכב הזהב (27 ביוני 1945) מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945 מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941-1945 מדליה לציון 30 שנים לייסוד צבא היבשה והצי של ברית המועצות מדליה להנצחת 40 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין מדליה על הגנת סטלינגרד מדליית ותיק העמל מדליית העוז עיטור מהפכת אוקטובר מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות עיטור הכוכב האדום מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945 עיטור לנין מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות

יקוב פבלוב (ברוסית: Я́ков Федо́тович Па́влов;‏ 4 באוקטובר 1917 – 29 בספטמבר 1981) היה מפקד מחלקה בצבא הסובייטי, שקיבל את עיטור גיבור ברית המועצות, אות ההצטיינות הגבוה ביותר בברית המועצות, על כך שעמד בראש כוח קטן שהצליח להחזיק במשך תקופה ממושכת בבית בתוך העיר סטלינגרד (שקיבל לאחר מעשה את השם בית פבלוב) מול התקפות חוזרות ונשנות במהלך קרב סטלינגרד.

פבלוב נולד ב-1917 בכפר קטן ברוסיה למשפחת איכרים, ובשנת 1938 גויס לצבא האדום. הוא שובץ בדיוויזיית המשמר ה-13, עבר הכשרה כלוחם חיל רגלים. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא השתתף בקרבות נגד הצבא הנאצי, בין היתר במסגרת החזית הדרום-מערבית ובמסגרת חזית סטלינגרד.

ב-27 בספטמבר 1942, במהלך המתקפה הגרמנית הראשונה על סטלינגרד, כבשו פבלוב ומחלקתו בניין מגורים בעל ארבע קומות במרכז העיר מידי הגרמנים. הבניין שלט על כיכר וממנו נסלל כביש ישר ורחב עד לשפת נהר הוולגה. המיקום של הבניין הפך אותו לנקודת מפתח וניתן היה לעקוב ממנו אחר הנעשה בשטח שנכבש על ידי הגרמנים ממערב, מצפון ומדרום לו. הגרמנים ערכו ניסיונות חוזרים ונישנים לכבוש מחדש את הבניין, אך הכוח הסובייטי המגן הצליח להחזיק מעמד, וחודשיים אחר-כך, מתקפת-נגד הצליחה להעביר את כל הסביבה לשליטה סובייטית. מאוחר יותר נטען, שהגרמנים איבדו יותר חיילים בלחימה על הבניין מאשר בכיבוש פריס ב-1940. לאחר תום קרב סטלינגרד קיבל הבניין את השם בית פבלוב (ברוסית: Дом Павлова) התעמולה הסובייטית הפכה את ההגנה עליו לסמל ולמופת לגבורת חיילי הצבא האדום, ופבלוב עצמו קיבל את עיטור גיבור ברית המועצות, וכמו כן עוטר בעיטור לנין, בעיטור מהפכת אוקטובר ובעיטור הדגל האדום, לצד עיטורים נוספים.

בפועל, מאחורי הגנת הבניין עמד קצין (סרן אפאנאסייב), אך התעמולה הסובייטית הציגה את סמל פבלוב כמפקד הכוח במקום. הוא גם היה היחיד שהוענק לו עיטור גיבור ברית המועצות^[1]. יתר הלוחמים קיבלו מדליה עבור השתתפות בקרב סטלינגרד יחד עם 700 אלף אחרים.

בתום המלחמה הצטרף למפלגה הקומוניסטית, והיה נציגה של רוסיה בנשיאות הסובייט העליון במשך שלוש קדנציות.

פבלוב נפטר ב-29 בספטמבר 1981, והובא למנוחות בנובגורוד.

מדיה וקבצים בנושא יקוב פבלוב בוויקישיתוף

• יקוב פבלוב – ביוגרפיה (ברוסית)
• יקוב פבלוב, באתר Discogs (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.