יצחק שמעוני
 | |
| יצחק שמעוני | |
| לידה |
7 בנובמבר 1926 א' בכסלו תרפ"ז ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
10 ביוני 2013 (בגיל 86) ב' בתמוז תשע"ב ירושלים |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | 1938–2013 (כ־75 שנים) |
| מספר צאצאים |
6 |
  | |
יצחק (צחי) שמעוני (7 בנובמבר 1926 – 10 ביוני 2013) היה עורך, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי. מראשוני הטלוויזיה הישראלית ומנהלהּ.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצחק שמעוני נולד בירושלים בשכונת מוסררה, בן יחיד להורים שעלו לארץ ישראל מביאליסטוק שבפולין. המשפחה גרה בשכונת רחביה. ראשית דרכו של שמעוני ברדיו הייתה בשנת 1938, כאשר מנהל התוכניות בעברית של תחנת הרדיו המנדטורית "קול ירושלים", ד"ר אליעזר לובראני, קלט את שמעוני בן ה-12 כמשתתף בתוכניות הילדים של התחנה. שמעוני היה בוגר בית הספר "תחכמוני", "הגימנסיה העברית רחביה" והאוניברסיטה העברית בפיזיקה ובמתמטיקה.
שמעוני היה נשוי תחילה לטובה שמעוני (לבית שניידר), ממנה היה אב לשניים. לאחר מכן היה נשוי למרים אלון (עד למותה ב-2011), קריינית ועורכת תוכניות לשעבר בקול ישראל שעברה לתחום כתיבה לילדים, ולהם ארבעה ילדים.
הלך לעולמו ב-10 ביוני 2013 ונקבר בהר המנוחות לצד רעייתו, מרים.[1]. אמרתו "התחלתי ולכן אסיים" מופיעה על מצבתו.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שחרורו משירות בחיל המדע של צה"ל בתום מלחמת העצמאות, בחר שמעוני לחזור לרדיו וויתר על קריירה של מדען. תחילת פרסומו ברדיו הייתה בראשית שנות החמישים כשערך והנחה את "החידון המוזיקלי" של קול ישראל, ששודר מדי שבת לפני הצהריים וזכה להאזנה רבה ולקהל פותרים מתמיד. אות הזמן של החידון היה הנושא הפותח את בלט האיילות של פרנסיס פולנק. התוכנית שודרה במשך שנים ונמשכה במהלך שנות השישים. בין היתר שימש בקול ישראל כקריין ועורך תוכניות. מדי פעם שימש אף קריין חדשות. נמנה עם מקימי "הגל הקל" (כיום "רשת ב'").
לשיא פרסומו הגיע בתוכנית "שלושה בסירה אחת", שריתקה את מאזיני הרדיו במחצית השנייה של שנות ה-50. התוכנית שודרה אחת לחודש בשבת בצהרים, בעת שלקול ישראל הייתה רק תחנה אחת, והטלוויזיה הייתה עדיין בגדר חזון לעתיד. התוכנית זכתה להאזנת שיא ורחובות הערים והיישובים בארץ התרוקנו בעת שידורה.
תוכנית הרדיו "מחפשים את המטמון", שערך שמעוני ביחד עם נקדימון רוגל, זכתה להאזנה רבה ולשיתוף קהל המאזינים במכירה (בסכומים סמליים) של מידע למתמודד, שיסייע לו לגלות מטמון שהוטמן באתר כלשהו בארץ. זאת על פי רמזים שנכללו בכתב חידה, שפתרונו חשף פרשה מתולדות ארץ ישראל, היישוב ומדינת ישראל.
מעבר לטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם תחילת שידורי הטלוויזיה הישראלית בשנת 1968 היה שמעוני בין ראשוני העורכים והמגישים בה. בין התוכניות אותן ערך והנחה היו תוכניות חידונים: "מקבילית המוחות" (משם הוא זכור במשפט "התחלתי ולכן אסיים..."), "משלושה יוצא אחד" והשעשועון המוזיקלי "אלגרו". כמו כן דיבב את סדרת האנימציה לילדים "ברבאבא".
באוגוסט 1968 מונה למנהל התוכניות של הטלוויזיה הישראלית,[2] ושימש בתפקיד זה עד 1976.[3] במסגרת הטלוויזיה הישראלית המשיך שמעוני בעריכתה והנחייתה של התוכנית "מחפשים את המטמון", אותה החל עוד בימי הרדיו, כשהפעם נוסף לה ממד חזותי. מדי שנה הקריא שמעוני את הצבעת חבר השופטים הישראלי במסגרת תחרות הזמר של רשות השידור האירופית - האירוויזיון. ב-1980 מונה למנהל הטלוויזיה הישראלית;[4] ברם, לאחר שמנכ"ל הרשות, טומי לפיד, התערב שוב ושוב בניהול הערוץ, התפטר שמעוני מתפקידו זה.
יצחק שמעוני היה המנחה בשנותיו הראשונות של פסטיבל הזמר והפזמון - תחרות שירים ששודרה בקול ישראל החל מ-1960 ולאחר מכן נמשכה בערוץ הראשון בטלוויזיה. הפסטיבל נערך במוצאי יום העצמאות, ובפועל נעל את אירועי היום.
בין חידושיו בשידור: תוכניות ישירות מ"תערוכת העשור" בירושלים, פיתוח שידורי הג'אז ברדיו עם מל קלר, הקלטות של סיפורים מוזיקליים ובהם: "טאבי הטובה", "פי-ווי הפיקולו", "בנות היער" ועוד.
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כהוקרה לפועלו של יצחק שמעוני נערכה לכבודו תוכנית "חיים שכאלה" ששודרה בערוץ הראשון ב-8 ביוני 2007.
שמעוני זכה בפרס רשות השידור (פעמיים), פרס מונטה קרלו ופרס כינור דוד. זכה בתואר יקיר ירושלים לשנת ה'תשע"א.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק שמעוני, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- יצחק שמעוני, דף שער בספרייה הלאומית
- יצחק שמעוני, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- הסיפור האמיתי - התחלתי ולכן אסיים, סיפורו של יצחק שמעוני, סרט בערוץ היוטיוב הרשמי של רשות השידור
- תוכנית רדיופונית מרתקת מסירה אבק-זכרונות מעל "מבצעי אבק" - 1948, בטאון חיל האוויר 65, יולי 1964, עמ' 27-14, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- אני והמיקרופון | יצחק שמעוני: מה ש"עמך" אוהב..., מעריב, 20 באפריל 1964
- מיכל מירון-שקד, צחי "מצא את המטמון", מעריב, 14 במרץ 1980
- דליה מזורי, הגל של המנכ"ל, מעריב, 20 במרץ 1980
- יצחק שמעוני, '"שלושה בסירה אחת" (1956–1959): (ימי הרדיו שלנו)', קשר 20, סתיו 1996, 96–103.
יצחק שמעוני מנחה חידון ביומן קולנוע, 1957, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- יצחק שמעוני מנחה את התכנית מקבילית המוחות, 1989, | חלק א' | חלק ב' | חלק ג' |
עם מותו:
- כרמית ספיר ויץ, יצחק שמעוני, מנחה "מקבילית המוחות", הלך לעולמו, באתר nrg, 11 ביוני 2013
- יצחק שמעוני הלך לעולמו, באתר וואלה, 11 ביוני 2013
- גילי איזיקוביץ, חגי חיטרון, מת איש הרדיו והטלוויזיה יצחק שמעוני, באתר הארץ, 11 ביוני 2013
- רן בוקר, איש הטלוויזיה והרדיו יצחק שמעוני הלך לעולמו, באתר ynet, 11 ביוני 2013
- אלקנה שור, אשף המוחות: פרידה מיצחק שמעוני, באתר nrg, 12 ביוני 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רן בוקר, איש הטלוויזיה והרדיו יצחק שמעוני הלך לעולמו, באתר ynet, 11 ביוני 2013
- ^ צבי לביא, יצחק ('צחי') שמעוני – מנהל התכניות העבריות בטי.ווי., מעריב, 9 ביולי 1968; י. שמעוני ימשיך שנה בתפקידו, דבר, 20 בפברואר 1972
- ^ מוטי קירשנבאום - מנהל מחלקת התכניות בטלוויזיה, דבר, 1 ביוני 1976.
- ^ טובה צימוקי, יצחק שמעוני נבחר מנהל הטלוויזיה, דבר, 11 במרץ 1980.
| בקרת זהויות |
|
|---|
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
