יערות קלפ או ערוגת קלפ הם מערכת אקולוגית ימית המצויה לרוב לחופי ימים ממוזגים או באקלים קוטבי ומורכבת מאצות חומיות (אצות קלפ) גדולות ועשירות בכלורופיל המאפשר להם לצמוח במהירות. למרות שמם, יערות קלפ אינם יערות אמיתיים ואין בהם צמחי עובר. בשנת 2007 התגלו יערות קלפ גם לחופי גלאפגוס באקוודור^[1].

יערות אלה הם מהאזורים הפוריים ביותר באוקיינוס, בדומה לשוניות אלמוגים אך גם יחדיו הם לא מספקים 1% מהפיריון הכולל העולמי. עם זאת חלק מיערות אלה נמצאים בפגיעה חמורה עקב דיג יתר ופגיעה של ההתחממות העולמית מה שמשפיע בעיקר על כרי אצות במזרח טסמניה וצפון קליפורניה. יערות אלה נמצאים גם בפגיעה תמידית של רעיית יתר מצד קיפודי ים המנסים לדלל את מספרם ולייצר שממה ייחודית^{[דרושה הבהרה]}.

יערות הקלפ נפוצים במספר ימים כשהעיקריים מביניהם הם בצפון-מזרח האוקיינוס השקט בין חופי סן פרנסיסקו, קליפורניה עד אלסקה והאיים האלאוטיים, בהם נרשמו למעלה מ-20 סוגי אצות ביער. עם זאת נצפו גם כרי אצות בגדלים שונים בשני קצוות האוקיינוס האטלנטי, בצפון-מזרח ודרום-מזרח האוקיינוס השקט, באיי האוקיינוס הדרומי, בחופי סין ויפן, דרום אוסטרליה, ניו זילנד וכף התקווה הטובה.

האצות צומחים בקרבה לחוף על מצע קשה, חומרים הזנה בכמות גבוהה, לעיתים בעזרת זרמי הים ואור שמש ברמות גבוהות. לעיתים היערות נמוגים בחורף אך שבים לשגשג בקיץ.

ישנם מבחר קטן של אצות חומיות היכולות לייצר יערות ביניהם הידועה ביותר היא קלפ ענק (Macrocystis) אך גם אצות מהסוגים: Laminaria‏, Ecklonia‏, Lessonia‏, Nereocystis‏, Alaria ו-Eisenia.

ביערות ישנו מבחר של בעלי חיים ושאר יצורים ועוד חיות המגיעות למים שסביבו מבלי לעצור ממסעם. שטצדאים, חשופיות ים כמו הנדנית, תמנון פסיפי ענק, רב-זיפיות, קווצי עור שונים ומיני סרטנים חיים על הקרקעית או בין עלי האצות. דגים שונים כמו ורדוניים, גריבלדי סרדיניים ולטריים משוטטים לאורך האצות בחיפוש מזון או מתגוננים מטורפים ביניהם, כשעל הקרקעית דגים כמו דקר הקלפ או טחן קליפורני מחפשים טרף שקוע. מיני מינים גדולים כמו כלבי ים, אריות ים, לוטרות ים, כרישים ואף לווייתן אפור נמצאים לעיתים קרובות בין או ליד האצות וכן ישנם מושבות של עופות ימיים הנמשכות לשפע החיים הרב בהם.

קיפודי ים גם משגשגים ביערות אלה אך הם מסוכנים לאזור (כשגרוע במיוחד המין Strongylocentrotus purpuratus), מאחר שהם ניזונים מהאצות בצורה הפוגעת בשורשי אחיזתם, גורמת להם לצוף לאוקיינוס והורגת אותם. לאחר שאזור של אצות מושמד מרעיית יתר הוא נהפך לשממת קיפודי ים, בה מינים שונים של קווצי עור. אך ישנם מיני מפתח ה"שומרים" על היערות בטריפת או הדיפת הקיפודים, ביניהם לוטרת הים, שפתן ראשתני קליפורני וכמה חלזונות וכוכבי ים גדולים. באזורים בהם נפגעים מינים אלה עלולים להיפגע כלל היערות.

היערות הגדולים ביותר שייכים לקלפ הענק שהפרטים הגדולים ביותר שלו הגיעו למעל 200 ק"ג אורך של 47 מטרים, מה שהופך אותו לאחת האצות הגדולה בעולם.

מדיה וקבצים בנושא יערות קלפ בוויקישיתוף