יעקב פרלמן
 | |
| יעקב פרלמן 1910 | |
| לידה |
4 בדצמבר 1882 ביאליסטוק, נפת גרודנו, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
16 במרץ 1942 (בגיל 59) לנינגרד, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות  |
| מקום קבורה |
בית הקברות פיסקריובסקויה לזכר הנופלים |
| השכלה |
Imperial Forestry Institute (1908) |
  | |
יעקב איזידורוביץ' פרלמן (רוסית: Яков Исидорович Перельман), היה מדען חובב וסופר יהודי רוסי אשר כתב ספרי מדע פופולריים רבים, כולל פיזיקה להנאתך ומתמטיקה להנאתך (שניהם תורגמו מרוסית לעברית).
ליעקב פרלמן לא היו תארים מדעיים ואין כל גילוי מדעי או טכנולוגי על שמו, אולם במשך ארבעים ושלוש שנים הוא קירב את המדע להמונים.
על שמו נקרא אחד ממכתשי הפגיעה בצד המרוחק של הירח.
אחיו הבכור, יוסף, היה אף הוא סופר אשר פרסם תחת השם הבדוי אוסיפ דימוב.
ילדותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרלמן נולד בשנת 1882 בעיירה ביאליסטוק, באימפריה הרוסית . אביו עבד כמנהל במפעל טקסטיל ואמו הייתה מורה בבית ספר יסודי. יעקב היה הבן השני במשפחה שהתגוררה בדירה שכורה קטנה וחיה בקשיים כלכליים רבים. בספטמבר 1883 נפטר אביו ועול גידול הילדים נפל על כתפיה של האם. למרות מצבה הרעוע, היא עשתה הכל כדי להעניק לילדיה חינוך טוב.
ב-18 באוגוסט 1895 החל לימודיו התיכוניים בבית הספר למסחר בעיר הולדתו, שהיה בית הספר התיכון היחיד שם. במהרה התבלט כחרוץ ומצטיין בלימודים. ב-23 בספטמבר 1899 פרסם בעיתון חדשות מחוז גרודנו, תחת האותיות YP כשם בדוי, את המאמר "לרגל מטר האש לו אנו מצפים". הסיבה לפרסום הייתה שמועה שהופצה אז על סוף העולם המתקרב. השמועה נקבה בתאריך של ה-1 בנובמבר לפי לוח השנה הישן, אשר בו אמור לרדת מטר מטאורים שיכחיד את כל היצורים החיים על פני כדור הארץ. פרלמן הסביר את התופעה ושלל את השמועות בהסברים נהירים, לצד חישובים קלים. יעקב סיפר לקוראיו על מטר האסטרואידים ליאונידים שבאופן קבע מעניק לתושבי כדור הארץ מחזה נאה בכל נובמבר. בסוף המאמר ציין כי "מטר האש הוא תופעת טבע ואינו מביא כל סכנה לאנושות".[1]
פעילות להנגשת המדע לעם
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 1900 החל לימודיו ביערנות ממכון היערות המלכותי (כיום אוניברסיטת סנט-פטרבורג הממלכתית ליעור) בסנקט פטרסבורג, והוסמך בשנת 1909. הלימודים כבשו את נפשו, אך חייו לא היו קלים. היה צורך לשלם עבור לימודים, שכר דירה, אוכל. בזמן הזה הוא לא יכול היה לסמוך על עזרתה של אמו שהיתה חולה זמן רב עד שנפטרה בשנת 1903. יעקב חשב לחפש עבודה בעולם העיתונות. מאמרו הראשון "יום המאה לאסטרואידים" פורסם בגליון מספר 4 של כתב העת "טבע ואדם" בשנת 1901. הוא חתום עליו באותיות "YP" שליוו רבים מפרסומיו של פרלמן בעתיד.
שכר הטרחה עבור המאמרים שפורסמו לא הספיק ופרלמן נאלץ לבקש ממנהל מכון היערות לשחררו מתשלום עבור הסמסטר הראשון של שנת הלימודים 1902-1903. בהתחשב בכישוריו ויכולות הלימודים שלו, בקשתו התקבלה.
יעקב מעולם לא עבד במקצוע שלמד - יערן. הוא החל לשתף פעולה עם כתב העת טבע ואנשים שם פרסם מאמרי מדע שונים. בתחילה נושאי המאמרים היו בתחום האסטרונומיה. אך אט אט החל מעגל תחומי העניין להתרחב והופיעו מאמרים אודות מתמטיקה, פיזיקה וטכנולוגיה. פרלמן גם הביא לדפוס מאמרים של אחרים. כך, בזכותו, יצירותיו של קונסטנטין ציולקובסקי "ללא כוח המשיכה" (1914) ו"מחוץ לכדור הארץ" (1917) הגיעו לציבור והקשר בין השניים נמשך עד למותו של ציולקובסקי. בשל ריבוי המאמרים שפרסם בכתב העת, השתמש פרלמן בכ-11 שמות בדויים שונים.
לאחר מהפכת אוקטובר וסגירת כתב העת "טבע ואדם", הקדיש פרלמן את זמנו להוראה ומדעים. בפברואר 1918 החל לעבוד כמפקח מטעם משרד החינוך של ברית המועצות. הוא פיתח תכניות חדשות לקורסי פיזיקה, מתמטיקה ואסטרונומיה, ובמקביל לימד מקצועות אלו במרכזי חינוך שונים. ביוזמתו, באביב 1919 יצא לאור כתב העת "בסדנת הטבע" אשר נוהל ונערך על ידו עד 1929.
הוא הושפע מארנסט מאך ומאלכסנדר בוגדנוב בגישתו החינוכית לקרב את המדע להמונים. [2] לאחר הצלחתו של "פיזיקה לבידור", הוציא פרלמן לאור ספרים נוספים. פופולריים במיוחד היו "חשבון לבידור", "מכניקה לבידור", "גיאומטריה לבידור", "אסטרונומיה לבידור", "מתמטיקה ממשית", "פיסיקה בכל מקום" ו"טריקים ושעשועים".
פרלמן הקדיש זמן רב לסיוע בפרויקט לפיתוח הרקטה הסובייטית הראשונה והיה זה שדאג לחישובים הדרושים. בין השנים 1932 ל-1936 התכתב פרלמן עם סרגיי קורוליוב, שעבד באותה תקופה בקבוצת מחקר במוסקבה ונחשב לאבי תעשיית החלל הרוסי.[1]
לקראת ובמהלך המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-15 באוקטובר 1935, נחנך מוזיאון המדע הפופולרי בלנינגרד אשר פרלמן דחף וסייע להקמתו , והפך למקום אהוב על תלמידי לנינגרד. פרלמן הקדיש את כל זמנו למרכז זה עד שנסגר בשל אירועי המלחמה ב-29 ביוני 1941. רוב החומרים שהוצגו שם, הושמדו במהלך שנות המלחמה.[1]
במלחמה מול גרמניה הנאצית, שפרצה בגבול הרוסי ב-22 ביוני 1941 עם מבצע ברברוסה, המשיך בפעילותו כסופר במקביל לפעילות לפיתוח יכולות ניווט לצרכים צבאיים והעברת הרצאות רבות לכוחות הצבא בנושאי שריון, אוויר וצוללות.
המצור על לנינגרד במלחמת העולם השניה החל ב-9 בספטמבר 1941 ונמשך 872 ימים, עד ל-27 בינואר 1944. המצור היה הארוך והקטלני ביותר של עיר גדולה בהיסטוריה המודרנית והביא למותם של למעלה ממיליון בני אדם. [3] ב-18 בינואר 1942 נפטרה אשתו, אנה דוידובנה קמינסקאיה, מתת תזונה בזמן שהייתה בתפקיד בבית חולים. ב-16 במרץ 1942 מת פרלמן מרעב.
הוא נקבר בבית הקברות פראוברז'נסקי היהודי בסנקט פטרבורג.
תרומתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרלמן עבד בכתב העת "טבע ואדם" במשך 17 שנים ופרסם שם יותר מ-500 מאמרים. בזכותו יצא לאור אוסף הסיפורים "עולם ההרפתקאות" כמוסף חינם לכתב העת בין השנים 1910 ל-1918. בהמשך דרכו, חיבר 40 ספרי מדע פופולרי כולל מדע בדיוני עלילתי, 18 ספרי לימוד ועוד.
בחישובים גסים, ברוסיה לבדה, מאז 1913, היו לספריו של פרלמן יותר מ-300 מהדורות, עם תפוצה של כמעט 15 מיליון עותקים. בנוסף, ספריו תורגמו לעברית, גרמנית, צרפתית, איטלקית, צ'כית, פורטוגזית, בולגרית, פינית, אנגלית ושפות רבות אחרות ברחבי העולם.
חלק מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מתמטיקה להנאתך
- Astronomia Recreativa
- פיזיקה להנאתך (1913)
- דמויות בשביל הכיף
- אלגברה יכולה להיות כיף
- כיף עם מתמטיקה ופיזיקה
- חשבון לבידור
- מכניקה לבידור
- גיאומטריה לבידור
- אסטרונומיה לבידור
- מתמטיקה תוססת
- פיזיקה בכל מקום
- טריקים ושעשועים
- פיזיקה להנאתך
פרלמן כתב גם מספר ספרי מדע בדיוני אודות מסעות בין כוכבי לכת (מסעות בין כוכבים, על רקטה לכוכבים ומרחבי עולם)
פיזיקה להנאתך
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 1913 יצא לאור הספר, "פיסיקה להנאתך", אשר זכה להצלחה רבה גם בקרב פיזיקאים. פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת סנט פטרבורג, אופסט דנילוביץ' קסוולסון, פגש את פרלמן ומצא שהספר נכתב לא על ידי מומחה לפיזיקה אלא על ידי יערן. הוא אמר לפרלמן: "יש לנו הרבה יערנים, אבל אין כמוך שיכולים לכתוב ספרי פיזיקה. אני ממליץ לך להמשיך לכתוב ספרים כאלה". פרלמן הקדיש את כל חייו לעצה זו וכתב ספרים רבים שפישטו את המדע להמונים.
בשפה הרוסית בלבד ראו אור 30 מהדורות של ספר זה.
בהקדמה (למהדורה 11) כתב פרלמן: "המטרה העיקרית של הספר היא לעורר את פעילות הדמיון המדעי, ללמד את הקורא לחשוב ברוח מדע הפיזיקה וליצור במוחו מגוון של אסוציאציות של ידע עם עובדות חיים השונות בתכלית מכל מה שהקורא בא איתו במגע בדרך כלל."
בהקדמה, פרלמן כותב: "ציטטתי בהרחבה את ז'ול ורן, ה.ג. וולס, מארק טוויין וסופרים אחרים, כי מלבד נושא הבידור, הניסויים הנהדרים שמתארים כותבים אלו עשויים לשמש כהמחשה מאלפת בשיעורי פיזיקה." המהדורה ה-13 (1936) היתה האחרונה שפורסמה במהלך חייו של המחבר. בין הנושאים הבולטים של הספר היה הרעיון של תנועה נצחית : מכונה רעיונית היכולה לפעול ללא הרף ולבצע פעילות שימושית.
רנדל מונרו, היוצר של קומיקס הרשת xkcd ומחבר ספרי המדע הפופולרי שלו, כתב:
הספר הוא סדרה של מאות דוגמאות, לא יותר מעמוד אחד או שניים לכל דוגמה המביעה שאלה הממחישה רעיון כלשהו בפיזיקה בסיסית. נחמד לראות מה השתנה במאה האחרונה לערך. רבות מהדוגמאות שבהן הוא משתמש נלקחו ישירות מתוך ספרי לימוד פיזיקה מודרנית, בעוד שאחרות היו חדשות לגמרי עבורי. חלק מהתשובות לשאלות שהוא מציג נראות ברורות על פניהן, אבל חלקן גרמו לי לעצור ולחשוב. בהמשך הספר, הוא מסביר את הפיזיקה של צעצוע הציפור השותה.
הפניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 לא ידוע, קורות חייו של יעקב א. פרלמן, באתר http://www.librosmaravillosos.com/ (בספרדית)
- ^ זיסמן (2010) "החינוך המדעי של מאך, מחקר PISA ומכון מחקר של צ'כיה" - Vol. 1 Brno: Masarykova Univerzita, 2010, pp. 255–265, DOI: 10.5817/CZ.MUNI.M210-4808-2011-255.
- ^ גריגורי מישקביץ', דוקטור למדע עממי - האקורד האחרון, באתר https://n-t.ru/, 16 ביולי 2003 (ברוסית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיזיקה להנאתך מהדורה אלקטרונית בארכיון האינטרנט .
- אלגברה בכיף - מאתר יוטיוב
- ביוגרפיה בספרדית.
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
