ייצור הזכוכית הוא תהליך שבמהלכו מופקים מוצרי זכוכית או רכיבי זכוכית. תהליך יצור הזכוכית מתבצע בשתי שיטות עיקריות - שיטת הזכוכית הצפה המייצרת משטחי זכוכית, וניפוח זכוכית המייצר בקבוקים ומכלים אחרים.

זכוכית צפה היא משטח של זכוכית, אשר יוצרה באמצעות הצפת הזכוכית המותכת על מצע של מתכת מותכת. לרוב המתכת המשמשת בתהליך זה היא בדיל, אך בעבר השתמשו גם בסגסוגות בעלות נקודת התכה נמוכה ועופרת. שיטה זו מעניקה למשטח עובי אחיד ופני שטח מאוד חלקים. החלונות המודרניים עשויים ממשטחי זכוכית.

באופן נרחב, מפעלים מודרניים של מכלי זכוכית מורכבים משלושה חלקים עיקריים: בית האצווה, הקצה החם והקצה הקר. בית האצווה אחראי על חומרי הגלם; הקצה החם אחראי על הייצור עצמו והקצה הקר מטפל בבדיקת המוצר ואריזתו.

תהליך ייצור הזכוכית מתחיל בבית האצווה. בית האצווה משמש לאחסון של חומרי הגלם בממגורות גדולות. על פי רוב מאוחסנים בו חומרי גלם אשר מספיקים למשך יום עבודה אחד עד חמישה ימי עבודה. הפעולה של בית האצווה יכולה להיות ידנית או אוטומטית. בבית האצווה מתבצעות מספר פעולות אשר נועדו להכין את המרכיבים של הזכוכית לקראת הייצור. הן כוללות מדידה, הרכבה, ערבוב והובלה לתנור.

הקצה החם של תהליך ייצור הזכוכית הוא המקום שבו הזכוכית המותכת מעובדת למוצרי זכוכית. בקצה החם חומרי הגלם נכנסים לתנור, כדי שיהיה ניתן להפיק מהם את מוצרי הזכוכית.

חומרי הגלם מוזנים לתנור בקצב איטי ומבוקר על ידי מערכת עיבוד האצווה. התנור המשמש לייצור הזכוכית פועל על גז טבעי או דלק, בטמפרטורות של 1,575°C. הטמפרטורה המרבית תלויה באיכות החומרים שמהם מורכב הכבשן והרכב הזכוכית. בדרך כלל, גודל התנור מסווג לפי יכולות ייצור טונות מטריות ליום (metric tons per day - MTPD).

קיימות שתי שיטות עיקריות לייצור מכלי זכוכית: שיטת הניפוח והניפוח, המשמשת למכלים עם צוואר צר בלבד ושיטת הלחיצה והניפוח, אשר משמשת לייצור צנצנות ומכלים בעלי צוואר צר.

מכונות העיצוב אוחזות ומזיזות את החלקים היוצרים את המכל. המכונה מורכבת מ -19 מנגנונים בסיסיים המשמשים ליצירת בקבוק. על פי רוב היא מופעלת באמצעות אוויר דחוס (לחץ גבוה - 3.2 בר ולחץ נמוך - 2.8 בר). המנגנונים של מכונת העיצוב מתוזמנים בצורה אלקטרונית, באופן שיוצר תיאום בין התנועות של כל המנגנונים במכונה.

לאחר תהליך העיצוב, חלק מהמכלים - במיוחד אלה המיועדים למשקאות אלכוהוליים - עוברים טיפול לשיפור העמידות הכימית של החלק הפנימי של המכל. תהליך זה מכונה טיפול פנימי או דילקליזציה. תהליך זה מתבצע בדרך כלל באמצעות הזרקה של תערובת גז המכילה גופרית או פלואור בטמפרטורות גבוהות לתוך בקבוקים. הגז מועבר למיכל באמצעות האוויר המשמש בתהליך העיצוב, או באמצעות זרבובית, אשר מפנה זרם של גז אל פיית הבקבוק לאחר עיצובו.

בזמן שהזכוכית מתקררת, היא מתכווצת ומתמצקת. הלחצים הנוצרים במהלך תהליכי ההתכווצות וההתמצקות עלולים להחליש את הזכוכית כאשר הקירור אינו אחיד. החישול נועד לקרר את הזכוכית בצורה אחידה כדי למנוע את ההחלשות שלה. תנור החישול מחמם את המכולה לכ 580°C ואז מקרר אותה במשך 20 - 60 דקות, בהתאם לעובי הזכוכית.

התפקיד של הקצה הקר של ייצור מכלי זכוכית הוא להשלים את המשימות האחרונות בתהליך הייצור: לרסס את המכלים בציפוי פוליאתילן ששומר על עמידותם, לוודא שאין פגמים במכלים, לתייג את המכלים ולארוז אותם לקראת המשלוח.

• מראה

מדיה וקבצים בנושא ייצור זכוכית בוויקישיתוף

• ייצור זכוכית, דף שער בספרייה הלאומית