יורק (דוד) פלונסקי (בפולנית: Jurek (Dawid) Płoński;‏ 15 ביולי 1926, ורשה – 5 באפריל 2009, ישראל) היה ניצול שואה שלחם במרד גטו ורשה. לאחר שעלה לישראל הקדיש את חייו לזיכרון השואה.

יורק נולד ב-15 ביולי 1926 בוורשה בירת פולין לגניה וישראל פלונסקי. בעודו ילד קטן עבר עם משפחתו לעיירה סמוכה בשם אוטבוצק (Otwock), ושם פתחה אמו בית הבראה. אביו, יהודי אורתודוקסי מחסידות גור, עסק בלימוד תורה, ואמו ניהלה את בית ההבראה, שבו גם גרה המשפחה. ליורק הייתה אחות גדולה ואח קטן, והמשפחה התקיימה בדוחק.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזבו רוב הלקוחות של אמו, והמקום נסגר. הוריו של יורק נשארו ללא פרנסה, ובהיותו בן 13 החל בהברחת מזון ודואר בין גטו אוטבוצק לגטו ורשה כדי לפרנס את משפחתו. הייתה לו חזות פולנית, והדבר סייע לו בתנועה מחוץ לגטאות. במשך שלוש שנים היה זה עיסוקו, עד שב-19 באוגוסט 1942, באקציה הגדולה, נלקחו הוריו, אחיו ואחותו לרכבות, ומשם כנראה לטרבלינקה.

ערך מורחב – מרד גטו ורשה

לאחר שנשאר יורק ללא משפחתו הגיע אליו ד"ר רישארד ואלבסקי, וצירף אותו לארגון מחתרתי בגטו ורשה. ד"ר ואלבסקי היה מפקד קבוצת לוחמים בארגון הצבאי היהודי (אצ"י), ויורק שימש כקַשָּר של הקבוצה. היכרותו עם המעברים מהצד הארי לגטו סייעה לו בהברחת מזון ונשק עבור הלוחמים. באפריל 1943 לקח חלק בלחימה בכיכר מוראנובסקי. בחודש יולי 1943 יצא דרך מערכת הביוב לצד הארי. לאחר שקשר קשרים עם אנשים בצד הארי, חזר דרך הביוב והוציא את שרידי הלוחמים מקבוצתו.

את התקופה שאחרי המרד העביר בצד הארי עם ניירות מזויפים תחת השם יורק ינישבסקי. כדי להתפרנס מכר סיגריות, בעיקר ברכבות. תקופה קצרה מכר סיגריות בכיכר שלושת הצלבים, יחד עם קבוצת ילדים יהודים. רוב לקוחותיהם היו אנשי האס. אס. שהמטה הכללי שלהם בוורשה שכן באחד המבנים בכיכר. מאחר שהיו נטולי מקום מגורים מסודר, ישנו הילדים בבתים עזובים ובאחד מבתי הקברות של ורשה.

הדבר מתואר בספר "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים" מאת יוסף ז'מיאן.

לאחר המלחמה הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", והיה פעיל בה עד עלייתו לישראל ב-20 באפריל 1948.

בישראל הצטרף לגרעין פולני בקיבוץ מעברות, ומשם בתקופת מלחמת העצמאות נלחם בחזית המצרית בקרבות להגנה על נגבה. בפברואר 1949 עלה הגרעין שלו על אדמת קיבוץ השומר הצעיר על שם יוסף קפלן, ששמו הוסב אחר כך למגידו. בקיבוץ הקים את ענף גידולי השדה; ואחרי-כן עבד כמכונאי ומרכז קניות. בקיבוץ פגש את אלכסנדרה (אולה) ברנדווין, ונישא לה. לזוג נולדו בן ושתי בנות. בנם הבכור איתן נהרג בכ"ו בתשרי 1973, במלחמת יום הכיפורים, במבצע קינוח - הקרב על החרמון. על תעוזתו בקרב זכה לאחר מותו לצל"ש הרמטכ"ל. בנותיהם הן ד"ר מירה גלעדי, מנהלת קריית החינוך אורט סינגאלובסקי בתל אביב, ונאוה רייס.

ב-5 באפריל 2009, נפטר פלונסקי בגיל 82 ממחלת הסרטן. הוא הובא למנוחות בבית העלמין שבקיבוצו מגידו, ועל מצבתו נכתב - מלוחמי גטו ורשה. הקדיש את חייו להנחלת מורשת הגבורה והשואה.

משנת 1965 החל יורק ללוות קבוצות נוער לפולין ולהעיד על מה שהתרחש בזמן הכיבוש הגרמני. הוא הרבה להופיע בפגישות, שיחות והרצאות לנוער וחיילים בנושא הזיכרון, השואה והמרד. בשנת 1980 החל לעבוד בבית העדות "מורשת", ראשית בתל אביב ולאחר מכן בגבעת חביבה, והקדיש את כל זמנו למתן עדות ולזיכרון השואה. במסגרת העבודה בבית מורשת סיפר את סיפוריו מתקופת השואה במאות בתי ספר ברחבי הארץ, וליווה עשרות רבות של משלחות לפולין. עדותו הוקלטה על ידי בית לוחמי הגטאות, והיא מוקרנת בפני המבקרים במוזיאון "יד לילד".

• ד"ר רישארד ואלבסקי, יורק, (עברית: חיים רשף), תל אביב: מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ: ספרית פועלים, תשל"ו-1976.

• יורק פלונסקי באתר "יד ושם"
• יורק - דוד פלונסקי, בבית לוחמי הגטאות
• צבי אלגת, "יורק" חב חייו לשרוך נעלו, מעריב, 29 באפריל 1965
• אלכס דורון, במקלות, בסכינים ובציפורניים נלחם גיטו וארשה הבוער, מעריב, 25 באפריל 1968
• אמיר גילת, "זה אני, יורק, מכיכר שלושת הצלבים", באתר nrg‏, 9 באפריל 2002
• ניר שועלי, נפטר אחד מגיבורי גטו ורשה שהפך גיבור ספר, nrg מעריב, 5 באפריל 2009
• רועי מנדל, מת ניצול מרד גטו ורשה, שהפך לגיבור ספר, באתר ynet, 5 באפריל 2009
• אלי אשכנזי, מת יורק, מאחרוני מורדי גטו ורשה, באתר הארץ, 6 באפריל 2009
• איתן צבי פלונסקי,יזכור