יוסף ליכטנבום
 | |
| לידה |
23 במאי 1895 כ"ט באייר תרנ"ה ורשה |
|---|---|
| פטירה |
14 ביוני 1968 (בגיל 73) י"ח בסיון תשכ"ח תל אביב |
| מדינה |
ישראל  |
| לאום |
 ישראלי |
| עיסוק | משורר, מבקר ספרות, מסאי, עורך ומתרגם |
| שפות היצירה | עברית |
| פרסים והוקרה |
פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (תשי"ג) פרס ברנר (תש"ך) |
  | |
יוסף ליכטנבום (לעיתים ליכטנבוים) (כ"ט באייר תרנ"ה, 23 במאי 1895 – י"ח בסיון תשכ"ח, 14 ביוני 1968) היה משורר, מבקר ספרות, מסאי, עורך ומתרגם עברי, חתן פרס טשרניחובסקי לשנת תשי"ג ופרס ברנר לשנת תש"ך.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוסף ליכטנבום נולד באביב 1895 בעיר ורשה שבפולין, בנם של שרה לבית גליצֶנשטיין ויעקב ליכטנבום. למד ב"חדר" ובבית המדרש למורים עבריים בחארקוב (1914–1918). אחר-כך היה מראשוני חברי "הבימה" במוסקבה. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל, אך שהה תקופות ארוכות וקצרות יותר של עשייה בגרמניה (1922–1924), בפולין ועוד.
כל השנים עסק בעבודות ספרותיות. בין שנים 1931–1932 כיהן כמזכיר מערכת כתב העת הספרותי "מאזנים". שיריו הראשונים נדפסו ב-1913 במאסף "נתיבות" שבעריכת אורי ניסן גנסין ופישל לחובר, ומאז הופיעו בעיתונים "הצפירה", "העולם", "התקופה", "העם" וכמעט בכל העיתונים והאכסניות הספרותיות בארץ במשך כל השנים. כן פרסם מסות על סופרים וספרים בתחומי הספרות העברית והכללית, וכן תרגומי שירה ופרוזה מספרות העולם, ואף הרבה לערוך אנתולוגיות. בשנת תשי"ג זכה בפרס טשרניחובסקי על תרגום לעברית של האפוס הפולני "פן טדאוש" לאדם מיצקביץ'.[1] היה חבר מערכת "הארץ" וסופר-עורך בהוצאת טברסקי.
ב-1953 נישא לנחמה בידֶרמן. מת בתל אביב בקיץ 1968, בגיל 73, ונקבר בשדרת הסופרים בבית העלמין קריית שאול.[2] אלמנתו מתה באביב 1979, ונקברה לצדו.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בצל השעות: שירים, ירושלים: מצפה, תרפ"ח.[3]
- משני חופים: מבחר שירים, תל אביב: מוסד ביאליק על ידי דביר, תש"ד.
- מתחום אל תחום: מסות, תל אביב: צ' לינמן, תש"ד.
- שאול טשרניחובסקי: תולדותיו ויצירתו, ירושלים: המחלקה לענייני הנוער של ההסתדרות הציונית, תש"ו. (מונוגרפיה) (הדפסה נוספת: תל אביב: נ’ טברסקי, תשי"ג)
- סופרינו ממאפו עד ביאליק: תולדותיהם, הערכותיהם ופרקים נבחרים מיצירותיהם, ירושלים: אחיאסף, תש"י. (מהדורה ד מתוקנת: 1958)
- 'אדם מיצקביץ: מונוגרפיה', בתוך: פן טדיאוש, תל אביב: נ’ טברסקי, תשי"ג, עמ' ח–קלו.
- מספרי העולם, 2 כרכים, ירושלים: אחיאסף, 1954–תשי"ח. (התוכן: א: מבלזק עד מופסן; ב: מסטיבנסון עד שולוחוב.) (מונוגרפיות)
- סופרי העמים: מסות, תל אביב: ניב, תשי"ט 1959.
- סופרי ישראל: מסות, תל אביב: ניב, תשי"ט.
- עמרים חדשים: שירים, תל אביב: ניב, תשי"ט.
- במישור הגבה: שירים חדשים, תל אביב: אלף, תשכ"א.[4]
- בתחומה של ספרות: מסות ורשימות, תל אביב: אל"ף, תשכ"ג 1962.[5]
- ספרותנו החדשה: התפתחות השירה והפרוזה בספרות העברית, תל אביב: ניב, תשכ"ג.[6]
- ספר השירים: מבחר חמשים שנות שירה, תל אביב: אל"ף, תשכ"ג.
- משוררים עולמיים: מסות, תל אביב: ניב, תשכ"ו 1966.
- יוסף חיים ברנר: חייו ויצירתו, תל אביב: ניב, תשכ"ז. (מונוגרפיה)
מתרגומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פן טדאוש לאדם מיצקביץ'
- המלך מתיא הראשון ליאנוש קורצ'אק
- חלום יעקב לריכרד בר-הופמן
- בלדות נבחרות לפרידריך שילר
- בלדות סרביות
- מבחר משלי לה-פונטיין
- אנשי המאה ליוהאן אוגוסט סטרינדברג
- זכרונות למקס נורדאו
- בישימון ובערבה להנריק סנקביץ'
- לאונרדו דה וינצ'י לסרגיביץ מרז'קובסקי
- בחזרה לאריך מריה רמרק
- טוניו קרגר לתומאס מאן
- מלחמת היהודים, הבנים, היעוד הגדול לליון פויכטוונגר
- ארבעים הימים של מוסה דאג לפרנץ ורפל
- סרוואנטס לברונו פרנק
- אהבתו של מיטיה לאיוון בונין
- יורדי ים אמיצים לרודיארד קיפלינג
- אגדות וסיפורים לסלמה לגרלף
- כתבי צייד לאיוון טורגנייב
- סיפורי סיביר לולדימיר קורולנקו
- סיפורי הרפתקאות לג'ק לונדון
- סיפורים לניקולאי גוגול
- תכן לוהט: מבחר שירים ליוליאן טובים
קובצי תרגומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם ברוידס, 'על שירת יוסף ליכטנבום', מאזנים י, 3 (1960), 203-205.
- משה בן-מנחם, 'שירת יוסף ליכטנבום', מאזנים יז, 6 (1963), 485-488. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של יוסף ליכטנבום, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של יוסף ליכטנבום, באתר "סימניה"
- יוסף ליכטנבום, דף שער בספרייה הלאומית
- יוסף ליכטנבום, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- אליהו מיטוס, יוסף ליכטנבום המשורר, משמר, 2 ביוני 1944
- ג. שופמן, שתים־שלוש שורות: "מספרי העולם" ליוסף ליכטנבום, דבר, 26 במרץ 1954
- הוענק פרס טשרניחובסקי, דבר, 30 באפריל 1954
- "פרס ברנר" הוענק לי. אריכא וי. ליכטנבוים, דבר, 17 במרץ 1960
- יוסף ליכטנבוים, דבר, 16 ביוני 1968 (עם מותו)
מיצירתו:
- המשורר, דבר, 8 בינואר 1933
- צהרי שרב, דבר, 15 בנובמבר 1957
- אנדריי ז'יד (תרגום: יוסף ליכטנבום), מסע-ים, דבר, 1 בנובמבר 1935
- קורט טוכולסקי (תרגום: יוסף ליכטנבום), שיר המרד לאשה, דבר, 30 באפריל 1939
על יצירתו:
- יוסף שה-לבן, "עמרים חדשים", דבר, 18 במרץ 1960
- א מ, מרמח"ל עד ימינו, דבר, 12 באוקטובר 1962
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על התרגום ראו: שאול הון, "טאדיאוש" בעברית, דבר, 30 בינואר 1953.
- ^ יוסף ליכטנבוים באתר חברה קדישא ת"א–יפו. קבור בין קבריהם של הסופר, העיתונאי וההיסטוריון יוחנן טברסקי, הסופר היידי אברהם משה פוקס והסופר יהודה בורלא.
- ^ ביקורת: ש' בהריא [=שלמה צמח], 'בצל השעות', מאזנים א, 10 (תרפ"ט 1929), 13 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
- ^ ביקורת: יצחק עקביהו, 'במישור הגבוה', מאזנים יד, 1 (1961), 58–59.
- ^ ביקורת: יוסף שה-לבן, בתחומה של ספרות, דבר, 25 בינואר 1963.
- ^ ביקורת: ברוך קרוא, ליכטנבוים סוקר ספרותנו החדשה, מעריב, 29 בנובמבר 1963.
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
