טֵרַצוֹ, או בכינויו הנפוץ: בָּלָטָה (בעברית: אֲרִיחַ רִצְפָּה; מַרְצֵפָה), הוא שם לאריחי ריצוף משוייפים העשויים מבטון לבן וחצץ (אגרגט) ולעיתים גם פיגמנטים שונים. בנוסף למרצפות, ניתן ליצור בטכנולוגיית הטרצו משטחים גדולים, מדרגות, ועוד. אריחים שבהם האגרגטים (חלק החצץ) הם זעירים מכונים אריחי שומשום.

מקור השם הוא העיירה Terrazzo באיטליה, שם כנראה, החלו לערבב אגרגטים במלט לרצפה בדוגמאות שונות וללטש, את הרצפה עד לקבלת מראה מבריק ומגוון.

תהליך ייצור הטרצו כולל יציקת תערובת בטון לבן וחצץ על אריח בסיס אשר עשוי בדרך כלל מיציקת בטון. לאחר ההתקשות עובר האריח לשיוף חלקו העליון ובכך לחשיפת מרקם אבני החצץ. השימוש באבנים מיועד לחזק את המרצפת ולהקנות לה את המראה הייחודי שלה.

יישומו של הטרצו בישראל הוא על מצע חול נקי ושכבת טיט הדרושה לפילוס (יישור באמצעות פלס) האריח.

יתרונותיו של הטרצו הוא מחירו הנמוך (בהשוואה לאריחי שיש, אבן ואריחי ריצוף טבעי אחר וגם מאריחי קרמיקה שייצורם כרוך בשרפה) ועמידותם הגבוהה לשבר (כתוצאה מעומס פיזי) וכן גם האפשרות לחדש ולהבריק אותו שנים אחרי שהוא כבר משמש כריצוף בבניין באמצעות מכונות ליטוש ("פוליש").

לטרצו אין חסרונות משמעותיים, למעט אולי המשקל שלו, אלא שהתקנים^[1] דורשים מאריחי הטרצו לעבור בדיקת בעומס ממוצע של 300 ק"ג, מה שמגביל את היכולת לייצר אריחים במידות גדולות, שיעמדו בדרישות התקן. עיצוב ריצוף מודרני המעדיף שימוש באריחים במידות גדולות, דחקו את אריחי הטראצו מהשוק, לטובת אריחים קרמיים שאינם חייבים בבדיקת שבר.

בשנת 1946 נפתח מפעל גדול במפרץ חיפה ללוחות טרצו ששימשו כשיש למטבחים תחת השם המסחרי "גלומיט".^[2]

הטרצו היה לריצוף הפנים הנפוץ ביותר בישראל החל משנות העשרים ועד לראשית שנות התשעים של המאה העשרים. עד לשנות השבעים היה נפוץ מאוד הריצוף בטרצו מרובע במידה של 20 סנטימטר שבו כמות חצץ נמוכה יחסית ובטון לבן לא מגוון בעל תצורה כללית אופיינית. לאחר מכן גדל מגוון הדגמים שבחלקם אגרגטים ייחודיים ובטון מגוון. כמו כן גדל השימוש במידה של 30 סנטימטר. בשנות התשעים פחת מאוד השימוש בטרצו, בין השאר בעקבות ירידת המחיר ועליית האיכות של אריחי הקרמיקה, ובייחוד הסוג הנקרא גרניט פורצלן.

עד שנות ה-90, היה מקובל המושג "לשים את הכסף מתחת לבלטות", שמשמעו להחביא את הכסף בבית^[3]. המקור למושג הוא שאריחים משוחררים שניתן להרים נחשבו מקום מחבוא מעולה לשטרות^[4].

להקת כוורת, בשירם הפרודי הבלדה על ארי ודרצ'י, מתארת זוג בנאים שגרים מתחת לרצפה ומזיזים את הבלטה על מנת לצאת.

• אריח קרמיקה
• אריח פורצלן

מדיה וקבצים בנושא טרצו בוויקישיתוף

• מיכל בלאו, בלדה לבלטה: מה יותר ישראלי מרצפת טראצו? מדריך שימושי, באתר Xnet‏, 1 ביולי 2019
• מנור בראון, נפל בשכונה שלכם עץ? אולי תוכלו להכין ממנו אריחי טראצו מקוריים, באתר Xnet‏, 21 בפברואר 2020
• טרצו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)