טומטום ואנדרוגינוס
טוּמְטוּם ואַנְדְּרוֹגִינוֹס הם מונחים בהלכה המשמשים לתיאור אדם בעל זוויג שאינו ברור, מה שמכונה כיום "אינטרסקס".
אַנְדְּרוֹגִינוֹס הוא אדם שיש לו איברי מין של שני המינים גם יחד, וכתוצאה מכך לא ניתן להכריע באופן אובייקטיבי למי מהמינים הוא שייך. באדם כזה הספק הוא בלתי ניתן להכרעה מבחינה הלכתית.
לעומתו טוּמְטוּם הוא מי שאיברי מינו פנימיים ואינם נראים לעין, או שאין אפשרות לזהות על פי איברי מינו לאיזה מין הוא שייך כי הם אינם משתייכים באופן מובהק לאחד מהמינים, אך ייתכן כי יזוהה לאחר זמן, רטרואקטיבית, שייך לאחד מהמינים.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילה "אנדרוגינוס" היא הרכבה של שתי מילים ביוונית: andro) ανδρο) - איש, ו-gune) γυνη) - אישה. על פי ספר הערוך, המילה "טומטום" באה מהמשמעות של "אטום"; כלומר, שאיברי המין אינם גלויים.[1]
השלכות הלכתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי ההלכה, טומטום אינו נחשב אדם ממין שלישי, אלא מוגדר כספק אשה וספק גבר. כך למשל קובעת המשנה בנוגע להלכות זב: ”טֻמטום ואנדרוגינוס נותנין עליהם חמרי (חומרות) האיש וחמרי האישה” (מסכת זבים, פרק ב', משנה א'). דבר זה בא לידי ביטוי בהלכה במקומות נוספים, שבהם מתייחסים לשני אנשים אלה כאל ספק, ומשכך יש להחמיר כשני הצדדים.
מטעם זה טומטום חייב במצוות עשה שהזמן גרמא (כמו אנשים) וחלות עליו החומרות של שני המינים, מספק.[2] מחמת אותו ספק טומטום לא יכול להוציא אחרים ידי חובה במצווה שנשים אינן חייבות בה, כי ייתכן שהוא עצמו אינו חייב בה, ואדם שאינו חייב במצווה אינו יכול להוציא אחרים ידי חובה בה.[3]
יוצא מהכלל היא מצוות עלייה לרגל,[4] שטומטום ואנדרוגינוס שניהם פטורים ממנה, כיוון שהם התמעטו מלשון הפסוק "יראה כל זכורך" (מלשון זכר).[5]
בנוגע לכמה דינים, דינו של הטומטום הוא ייחודי:
- מותר לאנשים משני המינים להתייחד עם טומטום.[6] הזכר משום שהוא לא נחשד על יחסים עם טומטום והנקבה משום שהטומטום לא יכול לבעול אותה.
- לנקבה מותר לקיים יחסי מין עם טומטום.
- לבת זוג של טומטום אין מעמד הלכתי של אשת איש רגילה, והנואף איתה לא נענש בחנק ככל שוכב עם אשת איש וזאת משום שהטומטום נחשב כספק זכר.[7]
- זכר השוכב עם טומטום משכב זכר חייב במכת מרדות מספק.[8]
טומטום שנקרע
[עריכת קוד מקור | עריכה]טומטום שנקרע העור שמעל איברי המין שלו ונמצא כי יש לו איברי מין זכריים או נקביים, משנה את מעמדו ההלכתי, ומאותו רגע מינו נקבע על פי איבר המין שנתגלה שיש לו. אף על פי שבמקרה כזה מסתבר רטרואקטיבית שמרגע לידתו היה לו מין מוגדר, הוא לא נחשב כאילו היה לו מין מרגע לידתו, אלא רק מרגע חשיפת איברי המין.[9]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טומטום, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אנדרוגינוס, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אברהם שטינברג, הערך "טומטום", מתוך אנציקלופדיה הלכתית רפואית, באתר מכון שלזינגר
- אברהם שטינברג, הערך "אנדרוגינוס", מתוך אנציקלופדיה הלכתית רפואית, באתר מכון שלזינגר
מאמר של הרב יששכר כץ על היתר לשינוי מין לפי ההלכה ועל אנדרוגינוס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רבי נתן מרומי, ספר הערוך, ערך "טם"
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק י"ב, הלכה ד'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ב', הלכה ב'; ניתן להסיק משם לגבי שאר המצוות שספק אם חייב בהן.
- ^ משנה, מסכת חגיגה, פרק א', משנה א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ד', עמוד א'.
- ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן כ"ב, סעיף י"ב.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק ג', הלכה א'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק א', הלכה ט"ו.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר משפטים, הלכות נחלות, פרק ב', הלכה ג'.
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
