חינוך מבוגרים הוא תהליך שבו מבוגרים עוסקים בהרחבת השכלתם על מנת לרכוש ידע, מיומנויות, עמדות או ערכים חדשים. חינוך מבוגרים כולל כל צורה של למידה מעבר למערכת החינוך המסורתית, החל מאוריינות בסיסית עד כדי מימוש עצמי כאדם לומד כל החיים. 

ללמידת מבוגרים ישנם מספר עקרונות מרכזיים: עקרון הרלוונטיות: מבוגרים לומדים רק את מה שרלוונטי עבורם,

קיימים שלושה סוגים עיקריים של חינוך מבוגרים:

• למידה רשמית – לימודים מובנים, שעל פי רוב מתרחשים במוסדות הדרכה או חינוך, בדרך כלל עם תוכנית לימודים מסודרת והכרה רשמית. כמו למשל לימודי תעודה המקנים תעודה המעידה על השכלה על תיכונית.
• בלתי פורמלי – למידה המאורגנת על ידי מוסדות חינוך, אבל ללא הכרה רשמית. הזדמנויות למידה בלתי פורמליות הזדמנויות למידה יכולות לעמוד לרשות העובד במקום העבודה או דרך פעולות של קבוצות וארגונים אזרחיים שונים.
• למידה המתרחשת באופן שוטף בעקבות פעילויות היומיום של האדם במסגרת העבודה, המשפחה, הקהילה או הפנאי.

חינוך מבוגרים, גברים, נהוג אלפי שנים החל מהעת העתיקה בבל וכן בתקופת חז"ל ובימי האמוראים. על פי הספרות התלמודית שנתחברה במשך כשבע מאות שנה חינוך מבוגרים נולד כמענה לפתרון בעיית הקיום היהודי בבבל. חז"ל מצאו בלימוד התורה מענה לבעיה זו מבחינה לאומית (התורה ולימודה משמשים כנשק שיביס אויבים הדורשים להשמיד את היהודים) ומבחינה דתית (העם היהודי יתקיים כדי להגשים ייעודו ולימוד תורה הכרחי להשגת מטרה זו). בימי האמוראים והגאונים מהמאה השלישית ועד המאה האחת עשרה, צמח וגדל בבבל מוסד להפצת לימוד תורה למבוגרים^[1].

ערך מורחב – מגדר וחינוך מבוגרים בישראל
ביובל הראשון לקיום מדינת ישראל אנו עדים לקיומו של "מפעל" לחינוך מבוגרים שהתפתח כתנועה חברתית העוסקת באזרחות, שלטון עצמי ובייצור יידע. היה זה חינוך לחיים לא רק למחיה. המייחד את חינוך המבוגרים היה תהליכי העשייה: למידה הכוללת יצירת ידע והרכשתו, תרגול מיומנויות ויצירה וחיזוק עמדות חיוביות ובניית האומה^[2]. עם זאת התפתחות מחקרית נבדלת החלה בשנות השישים של המאה העשרים. שנות השישים והשבעים התאפיינו בהתמקדות בשני תחומים: למידה לאורך חיים ולמידה מחדש. בשנות השמונים התווספה למידה ארגונית המבוגר נתפס כפרט בעל ניסיון המחפש מטרה וממוקד מטרה. כפרט אוטונומי המבוגר מארגן את לימודיו בהתאם למציאות היומיומית שלו. קיימת התייחסות לשלוש שיטות ארגון: למידה מרחוק - דיאלוג בין הלומד לשיטת הלמידה באמצעים וטקטיקות שונות, למידה פתוחה - הסרת מחסומים של מקום וזמן ולמידה גמישה בהתאם לרמת הלומדים^[3].

האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך הוא גוף ארצי לקידום השכלת מבוגרים האמון על מתן מענה רלוונטי ומקצועי למגוון הצרכים של אוכלוסיית המבוגרים במגזרים שונים של החברה בישראל. כיום האגף לחינוך מבוגרים מפעיל כמה מסגרות, ובהן: מסגרות להנחלת הלשון: אולפנים ראשוניים, אולפני המשך, אולפנים בקיבוצים, אולפנים להכוונה מקצועית, אולפנים לאוכלוסיות מיוחדות ואולפני גיור; השכלה יסודית – (תמיכה פדגוגית לכיתות תהיל"ה) מסגרת להשלמת השכלת יסוד למבוגרים שהמשרד לאזרחים ותיקים מפעיל; מסגרות להשכלה תיכונית; פרויקט השלמת השכלה לדורשי עבודה; פרויקט השלמת השכלה לחיילים בשירות סדיר^[4].

• אנדרגוגיה
• מגדר וחינוך מבוגרים בישראל
• מדריך ללומד
• אולפן עברית

מדיה וקבצים בנושא חינוך מבוגרים בוויקישיתוף

• רינה כהן, בין חינוך לטיפול - חינוך מבוגרים בתחום ההתפתחות האישית והחברתית. הקתדרה העממית, משרד החינוך, 2011.
• רינה כהן, חינוך מבוגרים כיוצר הליבה המשותפת של החברה הישראלית. גדיש - ביטאון לחינוך מבוגרים, משרד החינוך, 2001.
• רינה כהן, תרומת חינוך מבוגרים למשפחה בקהילה. גדיש - ביטאון לחינוך מבוגרים, משרד החינוך, 1997.
• האגף לחינוך מבוגרים משרד החינוך
• חינוך מבוגרים באתר המשרד לשוויון חברתי
• חינוך מבוגרים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• חינוך מבוגרים, דף שער בספרייה הלאומית