חזקיה בן מנוח
| לידה |
1250  |
|---|---|
| פטירה |
1310 (בגיל 60 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1310 |
| חיבוריו |
חזקוני על המקרא |
  | |
רבי חזקיה בן מנוח (המכונה: ה"חזקוני"; נולד סביב ה'י' 1250 - ה'ע' 1310 בערך, בצרפת. פרטים מדויקים על שנת לידתו ופטירתו ומיקומם אינם ידועים)[1] היה רב ופרשן מקרא צרפתי. נודע על שם ספרו "החזקוני" על חמשה חומשי תורה.
חיבורו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרשנותו למקרא נדפסה לראשונה בוונציה בשנת ה'רפ"ד בתוך חמישה חומשי תורה עם רש"י וחזקוני, ולאחר מכן בקרמונה (Cremona) בשנת ה'שי"ט (1559). בהקדמתו הוא מספר ששוטט במדינות רבות כדי למצוא פירושים ישרים לתורה, וחיבורו מלוקט מעשרים חיבורים אחרים, שמהם הוציא את המיטב. מאז והלאה נדפס חיבור זה בהוצאות רבות של חמישה חומשי תורה מקראות גדולות.
את חיבורו קרא בשם "חזקוני" על שמו חזקיה, ועל-פי בקשתו בהקדמה לחיבורו מאת קוראיו שיזכרו אותו ויחזקוהו.
בפירושו נמצאים עקבות של פירושיהם של: רש"י, רבי אברהם אבן עזרא, רשב"ם, רבי יוסף בכור שור ועוד. אך אינו מזכיר את שמות הספרים מהם ליקט, למעט רש"י. השפעה מרובה יש לחיבורו של רבי יוסף בכור שור על פירושו, כאשר דרך הפרשנות הפרשנית-מציאותית של בכור שור מאפיינת גם את חזקוני, והוא מרבה להביא ממנו פירושים המנסים לחשוף את הגרעין הריאלי שמאחורי הסיפור המקראי, וכך גם קטעי הגות בטעמי המצוות שנראה שמקורם בחיבורו של בכור שור[2].
החיד"א הוכיח בספרו "שם הגדולים"[3] שחיבור זה קדום הוא, והביא מספר "מנחת יהודה" בכתב יד לר' יהודה בר' אליעזר על החומש ועל רש"י, שהוא ספר ישן נושן, וכתוב בהקדמתו: "אני יהודה ברבי אליעזר יסדתיו שנת ע"ג לפרט האלף הששי לפני מורי רבי הרב רבי אליקים בן הרב רבי מנחם וכתבתי בו דבריו ודברי חזקוני ופשטי רבינו משה מקוצי וכו'". מנוסח הדברים וכן מכך שבעל חיבור זה מצטט את דברי החזקוני בכבוד רב, הוכיח החיד"א שהחזקוני הוא אחד הראשונים.
| תקופת חייו של הרב חזקיה בן מנוח על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנחם א. ריקלין, השפעת פירוש רמב"ן על פירוש חזקוני, שמעתין 159–160, תשס"ה, עמ' 48-38.
- יהושפט נבו, יחסו של החזקוני, פרשן התורה, אל פירושו של ר’ יוסף בכור שור, סיני צ"א, א/ב, תשמ"ב, עמ' י"ז-כ"ב.
- אברהם אופיר שמש, "הנה יצא המימה" - למסע צייד: הרקע לביאורם של שני פרשנים צרפתיים, תלפיות י"ב, תשס"א-תשס"ב, עמ' 143-138.
- שרה יפת, פירוש החזקוני לתורה: לדמותו של החיבור ולמטרתו, ספר היובל לרב מרדכי ברויאר א', תשנ"ב, עמ' 111-91.
- יעקב חיים סופר, על ספרים וסופרים, צפונות ד, א, תשנ"ב, עמ' פ"א-פ"ה; ד, ב, עמ' ס"ו-ע"ב.
- יוסף עופר, פירוש החזקוני לתורה וגלגוליו, מגדים ח', תשמ"ט, עמ' 83-69.
- יוסף פריאל, הלב יודע : פירוש חזקוני לתורה : בין פרשנות רציונלית לפרשנות רגשית. אלון שבות : הוצאת מכללת הרצוג - תבונות, תשפ"ב 2022.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פירוש החזקוני בפורמט PDF מתוך אתר דעת
- טקסט מוקלד של פירוש החזקוני באתר ספריא
- החזקוני באנציקלופדיית דעת
- "חזקיה בן מנוח", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
חזקיה בן מנוח (1250-1310), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ש' יפת, פירוש החזקוני לתורה - לדמותו של החיבור ולמטרתו, ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים, תשנ"ב, א, עמ' 106-105
- ^ יהושפט נבו, "יחסו של החזקוני, פרשן התורה, אל פירושו של ר' יוסף בכור שור", סיני צא, עמ' יז והלאה
- ^ ספר שם הגדולים - חלק ספרים - מערכת ח אות מו
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | רס"ג • שמואל בן חפני הכהן גאון • אברהם בן הרמב"ם • תנחום הירושלמי | |
| פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • שלמה פרחון • אבן ג'נאח • משה הכהן אבן ג'יקטילה • יהודה אבן בלעם | |
| פרשני ספרד | יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | מנחם בן חלבו • רש"י • יוסף קרא • רשב"ם • אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובאנס | יוסף קמחי • משה קמחי • רד"ק • מנחם בן שמעון • יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • זכריה הרופא • סעדיה עדני • דוד הלוי חמדי | |
| פרשני המגרב | רבנו חננאל • יהודה אבן קריש • יוסף בן יהודה אבן עקנין | |
| בקרת זהויות |
|
|---|
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
