חזית השחרור הערבית
 | |
| מדינה |
מדינה פלסטינית  |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1969–הווה (כ־55 שנים) |
| אפיון | מפלגה פוליטית |
| אידאולוגיות |
סוציאליזם[דרוש מקור] לאומיות פלסטינית[דרוש מקור] |
| נוצרה מתוך | מפלגת הבעת' העיראקית |
| מטה |
רמאללה |
| מיקום במפה הפוליטית | שמאל ניצי לאומני[דרוש מקור] |
|
alfpalestine | |
  | |
חזית השחרור הערבית (בערבית: جبهة التحرير العربية - ג'בהת אל-תחריר אל-ערבייה) היא ארגון טרור ומפלגה פלסטינית בעת'ית לאומנית[דרוש מקור] סוציאליסטית[דרוש מקור], שבסיסו בעיראק. הארגון חבר באש"ף. חזית השחרור מפרסמת ירחון הנקרא "סוות אל-ג'מאהיר" (קולות ההמונים). העורך הראשי הוא מזכ"ל הארגון, רכּאד סאלם. משרדי העיתון נמצאים ברמאללה בבניין רמוּן, שם גם נמצאים משרדי לשכת הארגון ונציגות מפלגת הבעת' העיראקית[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארגון הוקם כקבוצת גרילה באפריל 1969 בחסות מפלגת הבעת' העיראקית. הארגון דגל באידאולוגיה פאן-ערבית, ושם לו כמטרה לשים קץ ל"פלסטיניזציה" של הסכסוך. למרות זאת, חזית השחרור הערבית הצטרפה לאש"ף ביולי 1969.
הארגון הונהג בעבר על ידי מוניף א-רזאז (בשנות ה-60 וה־70), זיאד חיידר (שהתמנה למזכיר הכללי ב-1970), עַבְּד אל-וַהַּאבּ אל-כַּיַּאלִי (ער') (ב-1972–1974), עבד א-רחים אחמד (1975–1993) ומוחמד אסמאעיל (1993), וכיום הוא מונהג על ידי המזכיר-הכללי רכּאד סאלם. מנהיג נוסף של הארגון הוא חוסיין רחאל.
בין הפיגועים הבולטים אותם ביצע הארגון ניתן למנות את הפיגוע בכפר יובל והפיגוע במשגב עם[2].
בפברואר 1981, פוצץ כוח של חטיבת גולני את מפקדת הארגון, שהייתה ממוקמת כ-2 ק"מ מדרום לעיירה נבטייה בלבנון. בפיצוץ נהרגו 14 אנשים[3].
בשנות ה-80 לארגון היה חלק חשוב בחזית הסירוב, שהתנגדה לתהליכי השלום של אש"ף. הארגון התנגד להסכמי אוסלו, אבל שמר על חברותו באש"ף.
לאחר הסכם אוסלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1996 התירה ישראל את כניסתו של מזכ"ל הארגון, רכּאד סאלם לשטחים. חזית השחרור הערבית נותרה קבוצה קטנה ושולית, שחסרה את התמיכה החילונית של ארגונים כמו פת"ח או את התמיכה האיסלאמית הדתית של ארגונים כמו חמאס. בשנת 2002, רוב עבודת הארגון הייתה בחלוקת מענקים של הממשלה העיראקית (בראשות סדאם חוסיין) למשפחות ה"שאהידים" בפלסטין.
באוקטובר 2002 פשט צה"ל על משרדי הארגון ומשרדי מפלגת הבעת' העיראקית ברמאללה תפס מסמכים, קלטות וידאו ומחשבים במשרדי הארגון, ועצר את מזכ"ל הארגון רכּאד[4]. לאחר שישב במעצר שנתיים זיכה בית המשפט הצבאי את רכּאד סאלם, מאשמת חברות בארגון טרור. בית המשפט קבע שלא הוכח כי החזית, היוותה ארגון טרור מאז 1996 ועד מעצרו של סאלם ברמאללה[5].
למרות התמיכה הכספית הגדולה מעיראק, חזית השחרור הערבית כמעט לא ביצעה פיגועי טרור נגד מטרות ישראליות. התמיכה בארגון, הן בקרב הפלסטינים בשטחים והן בקרב הפליטים הפלסטינים בגולה, קטנה מאוד, והוא נחלש משמעותית לאחר נפילת שלטונו של סדאם חוסיין בעיראק שהביאה להפסקת הזרמת הכספים אליו. כיום לארגון יש בסיסים בעיראק ובלבנון. ברמאללה, משרדי הארגון משותפים לו ולארגון החזית לשחרור פלסטין.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חזית השחרור הערבית- ליאור גרינבאום, עיראק מבקשת שוב ממועצת הביטחון לאשר לה להעביר לפלשתינים מיליארד אירו, באתר גלובס, 29 בינואר 2001
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דניאל סובלמן, סגנו של סדאם ניהל המעורבות בשטחים, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2002
- ^
איתי שטרן, "הלילה הארוך ביותר": בחזרה אל הלילה שבו השתלטו מחבלים על קיבוץ משגב עם, באתר הארץ, 9 במרץ 2019
- ^ כוח צה"ל פוצץ הלילה מפקדת ה"חזית" ליד נבטייה, מעריב, 23 בפברואר 1981
- ^ יאיר אטינגר, עמוס הראל, 15 מיליון ד' מעיראק לפלשתינאים שנפגעו באינתיפאדה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2002
- ^ ארנון רגולר, בימ"ש צבאי: ארגון פלשתיני שחילק כספים לנפגעי האינתיפאדה איננו ארגון טרור, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2004
| בקרת זהויות |
|
|---|
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
