חורבת דביה
 | |
| Synagogue's mezuzahs integrated into the contemporary structure | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
התקופה הרומית בארץ ישראל  |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 33°00′34″N 35°43′48″E / 33.009457632268°N 35.730028152466°E |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   חורבת דביה | |
  | |
חורבת דביה ( במקור: ח'רבת דביה) היא אתר ארכאולוגי במרכז רמת הגולן, בו נתגלו שרידי יישוב יהודי מתקופת התלמוד ובית כנסת עתיק. על חורבות היישוב היהודי הקדום נבנה כפר ערבי, אשר עשה שימוש משני באבני הבתים.[1]
תיאור כללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]חורבת דביה שוכנת כשלושה קילומטרים מצפון מזרח לקצרין, ברום של כ-520 מטרים מעל פני הים. החורבה מחולקת לשניים, גוש צפוני אשר לו מדרונות תלולים יחסית ובו נתגלתה בריכת אגירה. הגוש הצפוני מופרד מהדרומי על ידי ערוץ עמוק. בגוש הדרומי נתגלו שרידי מבנים.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי הממצאים באתר, (חרסים ומטבעות) הסיקו החוקרים שבמקום היה יישוב החל מהתקופה ההלניסטית ועד לתקופה הממלוכית. במאה העשרים, המבנה שנבנה על שרידי בית הכנסת בחורבת דביה, שימש כמבנה מגורים.[1]
ארכאולוגיה וממצאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשטח חורבת דביה נתגלו שרידי בית כנסת קדום, שמידותיו כ-12.5 על כ-15 מטרים, ואשר חזיתו הדרומית בנויה מאבני גזית. באולם התפילה נמצאו בסיסים ושמונה עמודים. על יסודות בית הכנסת נבנה מבנה חדיש יותר בעל שלוש קשתות. בפתח המבנה שולבו מזוזות בית הכנסת ואבנים מעוטרות שולבו בקירות ובקשתות. בחפירת הצלה שנערכה במקום בשנת 1982 אותרו במבנה שרידי ארון קודש, פריטים ארכיטקטוניים האופייניים לבתי כנסת באזור, וכן אבנים עם חריטה של מנורת שבעת הקנים ועם כתובות הקדשה ביוונית:
"ΙΗΣΟΥ ΣΕΙΛΟΥ ΕΤΩΝΞ"
תרגום הכתובת היוונית אומר: "ישוע בן שילא בן ששים"[1]
אבנים מעוטרות נוספות כללו אבנים עם זר ורדה, זר עם קשר הרקולס ועיטורים נוספים. בית הכנסת מתוארך למאה החמישית לספירה והיה בשימוש עד המאה השישית לספירה. בנוסף לבית הכנסת, נתגלו בחורבת דביה שרידי מבנים מהמאה הרביעית לספירה שביניהם סמטה. ברחבי האתר נמצאו מספר פינות מים, דבר שהוא אופייני לכפרים בגולן. ממצא המטבעות באתר כלל מטבעות מהמאה הרביעית לספירה ועד לאמצע המאה החמישית לספירה.
מערבית לחורבת דביה, נתגלו שרידי בית כנסת עתיק גם בחורבת אחמדיה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- א' שילר, אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל, גיליון 50 - רמת הגולן, תשמ"ז-1987, עמ' 150.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 בן אפרים יגאל, הרטל משה, גוטמן שמריה, בר-לב שמואל (סמי), מעוז אורי צבי, סקר רמת הגולן, באתר רשות העתיקות
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
