חג'ר אל-חטים (בערבית: الحجر الحطيم, שפירושו: "האבן המנותצת"), המכונה גם חג'ר אסמאעיל (حجر إسماعيل "אבן ישמעאל") היא אבן שבורה המהווה את היסוד של הכעבה. על פי מסורת האסלאם, היא הוצבה במקום על ידי ישמעאל כאשר בנה את הכעבה עם אביו אברהם. בשלב מאוחר יותר נבנה סביב האבן מבנה דתי חצי-מעוגל שגובהו נע בין 1.3 ל-2.3 מטר וקוטרו המרבי בין צד לצד הוא שמונה מטרים.

למרות המסורת המוסלמית, מקום זה נחשב לשריד של מבנים דתיים ערביים פגאניים מתקופת קדם-האסלאם, שנבנו סמוך לאתר העלייה לרגל המרכזי של השבטים הערביים - הכעבה. על כן, קיימות מסורות על פיהן אל-חטים הוא הבור המצוי ליד הכעבה, בו הונחו מתנות ומנחות לאל הקדום הובל. כמו כן, מסורות רבות מזכירות כי השבטים הערביים נהגו לקיים את שבועת האמונים באל-חטים בשל קדושתו לאחר עריכת הסכמים שבטיים.

חכמי הדת בימיו הראשונים של האסלאם סברו כי שמירת אל-חטים כמקום קדוש גם באסלאם תעודד שבטים ערביים פגאניים להצטרף לדת החדשה, ותצמצם את מידת התנגדותם לאסלאם. עם זאת, לאורך הדורות היה ניסיון מצד חכמי ההלכה להעניק ייחוד אסלאמי למקום, ולאסור על עריכתם של מנהגים פגאניים שנראו כסותרים לחלוטין את האסלאם. אחת הסיבות לניסיון לאסור על הטקסים הייתה כדי לעמוד בפולמוס הדתי והפילוסופי שנערך בין זרם המועתזילה הרציונלי לבין הזרמים השיעיים והסוניים האדוקים. המועתזילה, שנקבע כזרם העיקרי של האסלאם בתקופת הח'ליף העבאסי אל-מאמון, והיה זרם דומיננטי בתקופת התגבשות האסלאם, טען כי אין צורך בקידוש המקום בשל עברו הפגאני ובגלל אי אזכורו בקוראן. טענות אלה הובילו הן את הסונים והן את השיעים לפרש פסוקים מתוך הקוראן שנגעו לישמעאל בצורה שקשרה את הפסוקים האלה עם אל-חטים, ובכך לטעון כי המקום נזכר בקוראן.

כיום, התפילה ליד אל-חטים היא אחד הטקסים במסגרת העלייה לרגל לכעבה. מאמינים שמרנים מקפידים בעת התפילה במקום לצטט את הפסוקים הקושרים את בניית הכעבה עם ישמעאל ואברהם. כמו כן, מרבים מאמינים רבים לבקש בקשות אישיות שנוגעות לשיפור מצבם החומרי לצד בקשות מחילה והודאה.

• בעל (אל)

מדיה וקבצים בנושא חג'ר אל-חטים בוויקישיתוף

עיינו גם בפורטלים:
	האסלאם
	פורטל המזרח התיכון

• סקירה מוסלמית מסורתית על קדושת המקום, ותמונת חצי העיגול של אל-חטים (אנגלית)(הקישור אינו פעיל)