רבי זכריה מנדל בן אריה לייב

תקופת הפעילות	?–1706
פטירה	1706 ה'תס"ו
חיבוריו	באר היטב על יורה דעה וחושן משפט
אב	אריה לייב "הארוך" מקראקא

רבי זכריה מנדל בן אריה לייב (נפטר תס"ו, 1706 בערך) היה רב, פרשן ה"שולחן ערוך", מחכמי יהדות פולין בתקופת האחרונים. רבה של בלז וראש הישיבה בה. מראשי ועד ארבע ארצות, מחבר הספר "באר היטב" על חלקי יורה דעה וחושן משפט שבשולחן ערוך.

בנו בכורו של הרב אריה לייב בן זכריה מנדל, רבה של קראקא. סבו מצד אמו היה רבי פישל, רבה של קראקא. גיסיו היו רבנים נודעים: רבי שמואל מפיורדא, מחבר הספר "בית שמואל", רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים ורבי שאול בן רבי השיל מקראקא שנשאו את שלוש אחיותיו. לאחר פטירת אביו בט"ו באייר תל"א, 25 באפריל 1671, התמנה לרבו של בית הכנסת הגבוה של עדת בוהמיה בקראקא. מקראקא עבר לטורבין, ובשנת תמ"ט (1689) התמנה כרבה של בלז, משרה בה החזיק כשבע עשרה שנה עד פטירתו.

מלבד יחוסו למשפחה רבנית מפורסמת, התפרסמו גם רבים מצאצאיו כמלומדים ומנהיגי ציבור. בניו ובנותיו חתניו וכלותיו היו:

• רבי משה בן זכריה מנדל, שמילא את מקומו כרבה של בלז לאחר פטירתו.
• רבי אריה לייב.
• רבי יצחק, רבה של סקול. ואשתו חנה בת הרב חיים מייזלש.
• מלכה. בנה היה הרב יששכר בר רמרז, רבה של סקול, חמיו של רבי שלום רוקח מייסד שושלת חסידות בעלז.
• פריידא. בתה הייתה רבקה הענא אמו של רבי שלום רוקח.
• פייגא. על מצבת בעלה רבי אייכל נכתב שהיה "ראש סנהדרי קטנה בפולין"
• מירל. בעלה היה רבי אריה ליב בן נתן נטע מחכמי פולין, רבה של טרנינגרד, ורבו של הרב אריה לייב הלוי אפשטיין "בעל הפרדס". ובניה: והרב נתן נטע בן אריה לייב, אב"ד ברודי, והרב יעקב בן אריה לייב, מחבר "כֹּכב יעקב" ורבה של לוצק, אביו של ר' משה יהושע ראביטש חתנו של ר' צבי הירש מטשורטקוב.
• לאחר כמה מאות שנים, גם צאצאיו נשואים לרבנים גדולים וחשובים, וביניהם הרב קנייבסקי

• רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים, בערכו. (חלק ז, בני ברק תשמ"ב, עמ' 137).
• מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג. (מס. 684). עמ' 476–477.

• זכריה מנדל בן אריה ליב מבלז, דף שער בספרייה הלאומית

ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.