ועידת קזבלנקה
 | |
| רוזוולט וצ'רצ'יל (יושבים) בוועידת קזבלנקה | |
| עיר |
קזבלנקה  |
|---|---|
| מדינה |
 מרוקו |
| תאריכים |
14 בינואר 1943 – 24 בינואר 1943 (11 ימים) |
| עילה | היערכות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה |
| משתתפים | |
| |
  | |
ועידת קזבלנקה נערכה בעיר קזבלנקה שבמרוקו ובמסגרתה נועדו נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט וראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל, יחד עם ראשי המטות שלהם ומנהיגי צרפת החופשית, כדי לתכנן ולתאם את האסטרטגיה של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, בעיקר בזירה האירופאית.
הוועידה נערכה בין ה-14 בינואר ל-24 בינואר 1943. שם הקוד שלה היה SYMBOL ולעיתים ANFA, על שם המלון שאירח את הנועדים. הייתה זו הוועידה הראשונה של ראשי בעלי הברית במלחמה והמטרות שלשמן כונסה לא הוגדרו היטב. בפועל דנו בה בצעדים שיש לנקוט לסיום המלחמה, כמו גם בסדרי העולם שלאחריה.
ועידת קזבלנקה הייתה אמורה להיות ועידת פסגה משולשת, כמו הוועידות שבאו אחריה. אולם מנהיג ברית המועצות סטלין סירב לבוא, משום שלא רצה לעזוב את רוסיה הנאבקת במצור הגרמני המתמשך ובחורף הקשה.
ההחלטות העיקריות שנפלו בקזבלנקה הן:
- תביעתן של בעלות הברית לכניעה ללא תנאי של מדינות הציר.
- הוסכם על שתי פעולות צבאיות משמעותיות: הפלישה לסיציליה ומתקפת מפציצים משולבת (אנ') ביום ובלילה על אדמת גרמניה, אשר נועדה להרוס את התשתית התעשייתית והצבאית הגרמנית ולפגוע במורל האזרחי.
- הושטת סיוע ותמיכה בברית המועצות.
- יישור ההדורים בין המנהיגים הצרפתים שארל דה גול ואנרי ז'ירו, גם אם ברמה שטחית והצהרתית בלבד, והסדרת השלטון בטריטוריות הצרפתיות המשוחררות בצפון אפריקה. דה גול סירב בתחילה לבוא לוועידה, אך שינה את דעתו לאחר שצ'רצ'יל איים למשוך את תמיכתו בממשלה הגולה של דה גול בבריטניה.
כמו כן נודעה חשיבות למה שלא הוחלט בוועידה, אף שנידון בה: בעלות הברית החליטו שלא לפתוח חזית שנייה של ממש באירופה ב-1943. צ'רצ'יל ורוזוולט ידעו שסטלין לא יראה בעין יפה את החלטה זו, שכן במתקפה בסיציליה לא היה די כדי ללחוץ על הגרמנים ועל ידי כך להקל על הרוסים את מלאכתם בחזית המזרחית. על מנת לפייס את הרוסים התקבלה ההחלטה על תמיכה וסיוע שיוגש להם. ייתכן שהשתתפות רוסית בוועידה הייתה מביאה להכרעה שונה ולפתיחת חזית שנייה באירופה כבר ב-1943.
מנקודת המבט הפנים-אמריקאית הייתה לוועידת קזבלנקה משמעות סמלית והיסטורית: לראשונה עזב נשיא מכהן את ארצות הברית בעת מלחמה, ולראשונה ביקר נשיא מכהן ביבשת אפריקה. בהציגו לאומה האמריקאית את תוצאות הוועידה בנאום ברדיו ב-12 בפברואר 1943, הסיט רוזוולט את הדגש מהחזית האירופית לזו הפאסיפית, שלא עמדה במרכז הדיונים בוועידה. הוא אמר כי "יש דרכים רבות המובילות ליפן", ככל הנראה כדי לפנות לדעת הקהל האמריקאי, שמטבע הדברים התעניין יותר בחזית שבה נלחמו האמריקאים מול יפן.
הצהרת קזבלנקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכנס הופקה הצהרה על כך ש"בעלות הברית נחושות בהחלטתן להילחם עד כניעה ללא תנאי", כלומר שכוחות הברית ילחמו עד ל"כניעה ללא תנאי" של מעצמות הציר בכלל וגרמניה בפרט. את הביטוי שאל רוזוולט מהגנרל יוליסס ס. גרנט שהצהיר הצהרה דומה במלחמת האזרחים האמריקנית.
נוסח זה בא להחליף ניסוח קודם בו נאמר ש"בעלות הברית נחושות בהחלטתן להילחם עד הסוף".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ועידת קזבלנקה
- דין וחשבון שהקריא הנשיא רוזוולט ברדיו האמריקאי, 12 בפברואר 1943
- ועידת קזבלנקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| פגישות בין מנהיגי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
|
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
