וַנדרווֹרט (מגרמנית: Wanderwort, ריבוי: Wanderwörter, וַנדֶרְוֶרטֶר), או מילה תועה, היא מילה שקיימת בקרב מספר רב של שפות ותרבויות, עד שקשה לבסס את האטימולוגיה שלה או אף את השפה שבה נולדה במקור. התפשטות המילה היא לרוב תוצאה של מסחר, וישנן ונדרוורטר שניתן להצביע על התפשטותן במסגרת המסחר בין ארצות הים התיכון בתקופת הברונזה. למעשה, ניתן לראות במילים תועות סוג מיוחד של מילים שאולות.

דוגמאות אופייניות למילים תועות ששומרות על משמעותן המקורית בעברית הן "מנטה", "כמון" ו"סוכר". הן מייצגות קבוצת מילים שמתייחסות לחומרים שונים (בעיקר רכיבי תיבול שונים) שנסחרו באופן אינטנסיבי וברחבי העולם, שמקורן אינו ברור לחלוטין.

מספר מילים תועות קשורות להתפשטות הכתב; דוגמה לכך היא המילה השומרית musar, שהתגלגלה למילה האכדית musarum – דוקומנט, חותם – והושאלה ככל הנראה לפרוטו-הודו-איראנית mudra (באיראנית אמצעית: muhr, בסנסקריט: mudrā).

דוגמה למילה תועה עתיקה עוד יותר, שסבורים כי תעתה עוד בתקופת האבן החדשה, היא המילה השומרית balag, המציינת 'גרזן', אשר התגלגלה לאכדית (pilaku) ולפרוטו-הודו-אירופית (pelek'u).

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.