ויליאם רות'
.jpg) | |||||
| לידה |
22 ביולי 1921 גרייט פולס, מונטנה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
13 בדצמבר 2003 (בגיל 82) וושינגטון די. סי., ארצות הברית | ||||
| שם מלא | ויליאם ויקטור רות' הבן | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת אורגון אוניברסיטת הרווארד | ||||
| עיסוק | משפטן, פוליטיקאי | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||
| בן או בת זוג |
Jane Richards Roth  | ||||
| |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
 כוכב הארד | |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
ויליאם ויקטור רוֹת' הבן (באנגלית: .William Victor Roth Jr; 22 ביולי 1921 – 13 בדצמבר 2003) היה פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי. רות', יוצא מלחמת העולם השנייה וחבר המפלגה הרפובליקנית, ייצג את מדינת דלאוור בשני בתי הקונגרס של ארצות הברית — תחילה בבית הנבחרים (1970-1967) ולאחר מכן בסנאט (2001-1971). הוא הרפובליקני האחרון שהיה חבר בסנאט מטעם מדינת דלאוור.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רות' נולד בגרייט פולס שבמונטנה, בנם של קלרה (לבית נלסון) וויליאם ויקטור רות' האב, שניהל מבשלה[1]. הורי אביו היו גרמנים-נוצרים ואילו הורי אמו היו שוודים-נוצרים. רות' למד בבתי ספר ציבוריים בהלנה וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון המרכזי של הלנה. את לימודיו הגבוהים החל רות' באוניברסיטת המדינה של מונטנה, אך השלים לימודי תואר אקדמי באוניברסיטת אורגון ב-1943. ב-1947 היה לבוגר בית הספר לעסקים באוניברסיטת הרווארד וב-1949 סיים את לימודיו בבית הספר הרווארד למשפטים. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא שירת ביחידת מודיעין של צבא ארצות הברית בשנים 1943–1946. על שירותו במערכה הפסיפית עוטר בכוכב הארד[2].
לאחר שהתקבל ללשכת עורכי הדין של מדינת קליפורניה ב-1950, הרחיק רות' אל החוף המזרחי ב-1954 והתיישב לצמיתות בדלאוור, שם החל את עבודתו כעורך דין בתאגיד הרקולס שבסיסו בווילמינגטון. ב-1965 נישא לג'יין ריצ'רדס והזוג חבק שני ילדים — ויליאם רות' השלישי וקתרין. גם רעייתו היה משפטנית. היא הייתה שופטת בבית משפט מחוזי בשנים 1985–1991 ואז המשיכה לבית המשפט הפדרלי השלישי לערעורים של ארצות הברית. הם היו חברי הכנסייה האפיסקופלית.
אחרי שהפסיד בבחירות לתפקיד סגן מושל דלאוור ב-1960, רות' ישב בראשות המפלגה הרפובליקנית בדלאוור עד לשנת 1964[3]. בבחירות אמצע הכהונה של 1966 הוא ניצח את חבר בית הנבחרים המכהן האריס מקדואל בבחירות לבית הנבחרים של ארצות הברית, והוסיף להיבחר פעם נוספת אל בית הנבחרים. ב-1970 נבחר לסנאט של ארצות הברית, ואייש את מושבו של הסנאטור הפורש ג'ון ויליאמס. הוא כיהן בסנאט האמריקאי החל מ-1 בינואר 1971 עם מינויו לסנאט בידי מושל דלאוור במטרה להקנות לו ותק יחסי, עד ל-3 בינואר 2001, עת הפסיד בבחירות לכהונה שישית לטום קרפר. היו מי שייחסו את הפסדו לקרפר בשל גילו המופלג ובריאותו הרופפת, שכן הוא התמוטט פעמיים במהלך מסע הבחירות, פעם באמצע ריאיון עיתונאי ופעם אחת במהלך עצרת בחירות.
בסנאט, רות' הפגין דפוס הצבעות המאופיין בשמרנות פיסקלית. מבקריו האשימו אותו במתן יד לגירעונות לאומיים במהלך נשיאותו של רונלד רייגן. הוא היה חבר ותיק בוועדה לעניינים ממשלתיים ובוועדת הכספים, ובשנים 1995–2001 אף ישב בראשות הוועדה האחרונה. רות' נזכר במיוחד על היותו תומך נלהב בהפחתת מסים. לראייה, הוא נתן חסותו לחוק הכלכלי להבראת המיסוי מ-1981, המכונה גם "קיצוץ המס של קמפ-רות'". רות' היה גם נותן החסות הראשי של "תוכנית קופת הגמל בניהול אישי" הנושאת את שמו — "Roth IRA". מדובר בקופות גמל בניהול אישי פופולריות הקיימת מאז 1998. הוא גם נמנה בין הרפובליקנים הבודדים שהצביעו בעד "הצעת החוק בריידי" שהגבילה מכירות כלי נשק. בשנים 1996–1998 היה רות' כנשיא הפרלמנט של ארגון האמנה הצפון אטלנטית.
רות' הלך לעולמו בוושינגטון הבירה כתוצאה מאי-ספיקת לב בדצמבר 2003, בן 82 במותו[4].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויליאם רות', באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ויליאם רות', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אדם ברנסטיין, Sen. William Roth Dies, באתר וושינגטון פוסט, 15 בדצמבר 2003 (באנגלית)
- ^ AP, Former Sen. William Roth Dies, באתר CBS News, 14 בדצמבר 2003 (באנגלית)
- ^ Sen. William Roth, 82; Created Popular Retirement Account, באתר לוס אנג'לס טיימס, 15 בדצמבר 2003 (באנגלית)
- ^ מת'יו ל. וולד, William V. Roth Jr., Veteran of U.S. Senate, Dies at 82, באתר הניו יורק טיימס, 15 בדצמבר 2003 (באנגלית)
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
