ויליאם ס. בורוז
 | |
| בורוז (מימין, עם דייוויד וודארד) ב-1997 | |
| לידה |
5 בפברואר 1914 סנט לואיס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
2 באוגוסט 1997 (בגיל 83) לורנס, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות בלפונטיין |
| שם עט |
Willy a William Lee |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת הרווארד, בית הספר ג'ון בורוז |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| סוגה |
מדע בדיוני, ספרות דיסטופית, סאטירה, אוטוביוגרפיה |
| זרם ספרותי |
דור הביט |
| יצירות בולטות |
Junkie, The Place of Dead Roads, Cities of the Red Night, נובה אקספרס, ארוחה עירומה |
| תקופת הפעילות |
מ-1945 |
| הושפע מ |
לואי פרדינאן סלין, ז'אן-פול סארטר |
| בן או בת זוג |
ג'ואן וולמר (1946–6 בספטמבר 1951) |
| צאצאים |
ויליאם ס. בורוז הבן |
| פרסים והוקרה |
|
|
realitystudio | |
| חתימה |
 |
  | |
ויליאם ס. בורוז (באנגלית: William S. Burroughs; 5 בפברואר 1914 – 2 באוגוסט 1997), סופר, מסאי, מבקר תרבות, צייר ואמן ספוקן וורד אמריקאי. יחד עם דמויות נוספות כמו ג'ק קרואק, אלן גינסברג, הרברט הנקה ופיטר אורלובסקי היה חלק מדור הביט. חלק ניכר מכתביו של בורוז מבוסס על חוויותיו האישיות, התנסותו בסמים שונים וניסיונות הגמילה שלו. בורוז היה הומוסקסואל גלוי[1].
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בורוז נולד בסנט לואיס. בשנת 1951 הרג בשוגג את בת זוגו ג'ואן וולמר בבר במקסיקו במהלך משחק בשם "שעשוע בסגנון וילהלם טל", שבו ניסה לירות בכוס זכוכית שהניח על ראשה. אחיו, שהגיע לבקרו בכלא, הצליח לשחד פקידי ממשל וסוהרים כדי לשחררו בערבות, ובורוז נמלט בחזרה לארצות הברית לפני תום משפטו. הוא הורשע שלא בפניו ונידון לשנתיים מאסר.
שנים לאחר מכן טען בורוז כי לאירוע הירי הייתה השפעה מכריעה על החלטתו להתמקד בכתיבה, אם כי הוא החל לכתוב עוד בשנת 1945.
ספרו הראשון ג'אנקי, שיצא לאור בשנת 1953, מתאר בגוף ראשון את חייו של מכור להרואין. את הספר החל לכתוב בהשפעת ידידו אלן גינסברג, ששימש עבורו גם עורך וסוכן ספרותי. בורוז פרסם את הספר בתחילה תחת שם העט ויליאם לי בהוצאת הספרים הקטנה Ace Books, שהוציאה עד אז בעיקר ספרי קומיקס, סיפורי פשע אמיתיים וסיפורים בלשיים. לאחר שזכה לפרסום בינלאומי בזכות ספרו ארוחה עירומה, הודפס הספר במהדורות חוזרות בשנות ה-60 ובשנות ה-70. בשנת 1962 הספר ארוחה עירומה נאסר למכירה בבוסטון ארצות הברית בשל גסות, אם כי ארבע שנים מאוחר יותר בית המשפט העליון במסצ'וסטס ביטל את ההחלטה והספר חזר להימכר. זה היה המשפט האחרון בנושא צנזורה בספרות שנערך בארצות הברית. הוא ציין שהושפעה מדנטון וולץ' והקדיש לו אחד מספריו.
בשנת 1991 הופקה גרסה קולנועית לספר בבימויו של דייוויד קרוננברג.
ב-1984 זכה לעיטור אביר במסדר האמנויות והספרות של צרפת.
בורוז נפטר ב-2 באוגוסט 1997 מסיבוך של התקף לב שעבר יום קודם לכן. כמה אסופות של כתביו התפרסמו מאז מותו, ודיונים אודות כתביו ואישיותו מתקיימים בעשרות רבות של אתרי אינטרנט. מספר סרטים ותוכניות טלוויזיה נעשו על חייו ובהתבססות על כתביו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ויליאם ס. בורוז (באנגלית)
ויליאם ס. בורוז, ברשת החברתית Goodreads- קטע מעדותו של אלן גינזברג במשפט על "ארוחה עירומה"
- מי מפחד מוויליאם ס. בורוז?
- חברים לרצח, באתר ynet, 4 בנובמבר 2008
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על ויליאם ס. בורוז, באתר iCast, 27 בספטמבר 2011- אירי ריקין, לא צעירים לנצח, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2011
- ויליאם ס. בורוז, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ויליאם ס. בורוז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ויליאם ס. בורוז (1914-1997), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תוכנית רדיו באתר This American Life
Text is available under the CC BY-SA 4.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.
