הקומונה של פריז הייתה הרשות העירונית שכוננה בפריז עם נפילת הבסטיליה ב-14 ביולי 1789 ופעלה עד 11 באוקטובר 1795. ראש העיר הראשון היה ז'אן-סילוון ביי (Jean-Sylvain Bailly) והוא קבע את משכן העירייה באוטל דה ויל של פריז. הקומונה הופלה והוחלפה בהפיכת ה-10 באוגוסט 1792. מרגע זה הפכה למוקד כח רדיקלי ונטלה חלק במהלכים הדרמטיים ביותר של המהפכה הצרפתית. על פי חוק מה-21 במאי 1790, הפכה הממשלה המהפכנית לאורגניזם רגיל. חברי הוועידה הכללית של הקומונה נבחרו בידי תושבי 48 חלקי העיר פריז. לאחר החלפתו של ז'אן-סילוון ביי על ידי ז'רום פטיון (Jérôme Pétion) ב-13 בנובמבר 1791, החזיקו במשרת ראש העיר בזה אחר זה ניקולא שמבון, ז'אן-ניקולא פש וז'אן-בטיסט פלריו-לסקו, ששמר על כסאו עד לתשעה בתרמידור של השנה השנייה של לוח השנה המהפכני (ה-27 ביולי 1794).

בלילה שבין ה-9 באוגוסט וה-10 באוגוסט 1792, התקיפו המהפכנים הקיצוניים, שנתמכו על ידי הקומונה הפריזאית, את ארמון הטווילרי. המלך והמלכה הפכו לשבויהם. ישיבת חירום של האספה ביטלה את המלוכה. במהלך הדיון נכחו קצת יותר משליש הצירים, כמעט כולם יעקובינים.

מה שנותר מהממשלה היה תלוי בקומונה. כאשר הקומונה שלחה חבורות רוצחים לבתי הסוהר לטבוח ב-1,400 אסירים פוליטיים, תוך כדי שליחת מכתבים המעודדים את המעשה לשאר ערי צרפת, האספה לא יכלה לעשות כלום. מצב זה נמשך עד אשר הוועידה הלאומית, שהייתה צריכה לחוקק את החוקה החדשה, התאספה ב-20 בספטמבר 1792 והפכה לממשלתה בפועל של צרפת. המלוכה בוטלה למחרת ובצרפת הוכרז משטר רפובליקני. על מנת לסמן את השינויים החדשים, הוכנס לוח שנה חדש.

ב-11 באוקטובר 1795 פורקה הקומונה והוחלפה בתריסר רבעים עירוניים (arrondissements).

עיינו גם בפורטל:
	פורטל פריז

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.